שתף קטע נבחר

תיקו בסיבוב הראשון

המועמדים לנשיאות ארצות הברית הצליחו להימנע בעימות הטלוויזיוני הראשון ביניהם מטעויות קשות או מביכות. ברק אובאמה נראה יותר טוב בתחום הכלכלי, ואילו מקיין גבר עליו בענייני החוץ והביטחון. כדי להגיע להכרעה יצטרכו האמריקנים להמתין לעימותים הבאים

נציגי מטות הבחירות של שני המתמודדים על נשיאות ארצות הברית טענו שהמועמד שלהם ניצח בעימות, שנערך הלילה (שבת). אנשי אובאמה קבעו בהחלטיות שהאיש שלהם הפגין ידע ונחישות בתחום מדיניות החוץ והביטחון לא פחות ממקיין, שזו הנקודה החזקה שלו. אנשי מקיין קבעו באותה רמה של החלטיות שהמועמד שלהם הצליח להמחיש לציבור הבוחרים את חוסר הניסיון, חוסר ההבנה וחוסר הידע של אובמה בענייני חוץ. לדעתי, ועל פי רוב הפרשנים האמריקניים, התוצאה הייתה קרובה יותר לתיקו.

 

לכאורה, זו תוצאה טובה יותר לאובאמה, הן משום שבענייני חוץ וביטחון הוא נמצא אובייקטיבית בנחיתות מול מקיין הטייס וגיבור המלחמה, שמכהן כבר עשרות שנים בוועדות לענייני חוץ והשירותים המזוינים של הסנאט.

 

אובאמה יכול לחייך גם משום שהשבוע האחרון היטיב איתו בסקרים והוא חזר להוביל במירוץ בשיעור קטן. לאובאמה סייעו שתי התפתחויות: קריסה נוספת של מוסדות פיננסים בוול סטריט ומאמצי מטה מקיין לחסום כל גישה למועמדת שלו לסגן נשיא, שרה פיילין, מחשש שהיא תפגין בורות בעיקר בנושאי חוץ ובטחון.

 

אבל בניגוד למתוכנן, העימות אמש לא עסק רק בענייני חוץ וביטחון. כמעט כל מחציתו הראשונה עסקה במשבר הפיננסי ובניסיונות הממשל והקונגרס לפתור אותו. מנחה העימות המצוין, ג'ים לרר, מרשת הטלוויזיה הציבורית בארה"ב, טען בדוחק שהעיסוק במשבר הכלכלי, בעימות שתוכנן לעסוק בענייני חוץ ובטחון הוא לגיטימי משום שיש לו השלכות גלובליות הרבה מעבר לכלכלה האמריקנית. האמת היא שאי אפשר היה בשבוע של משבר כלכלי כל כך חמור להתרכז אך ורק בענייני חוץ ובטחון.

 

לא מסתכלים בעיניים

הציבור האמריקני כבר אמר בסקרים רבים שבמערכת הבחירות הנוכחית הנושאים הכלכליים והחברתיים הם החשובים ביותר. למרות שהמנחה שאל את המתמודדים כמה פעמים ובניסוחים שונים איך המשבר הפיננסי ישפיע על התוכניות היומרניות שלהם בתחום הכלכלי הוא לא הצליח לקבל תשובות מספקות.

 

המנחה ניסה גם לגרום לשני המועמדים לפנות האחד אל השני, אבל הוא לא כל כך הצליח, ומקיין לא הישיר מבט אל אובאמה אפילו פעם אחת. העימות היה ארוך מדי ולעיתים מייגע וחוזר על עצמו ובשל העיסוק בשני תחומים, בכלכלה ובענייני החוץ והביטחון היה קשה למצות כראוי את הנושאים הרבים. בכל זאת, בהשוואה לעימותים קודמים, ובמיוחד ביחס לאלה שהתקיימו במערכת הבחירות האחרונה בין בוש לג'ון קרי, זה היה עימות ברמה גבוהה יותר של ידע, טיעונים והבהרת עמדות.


מקיין ואובאמה, מחוייכים בתום העימות (צילום: AP) 

 

העימות גם המחיש לציבור הבוחרים ובעיקר לעצמאים, שאינם תומכים באף מפלגה, את ההבדלים שקיימים בין שני המועמדים ולא רק במראה, בגיל ובניסיון. אובאמה היה "רך" יותר כאשר מדי פעם אמר שהוא מסכים עם יריבו ואילו מקיין היה תוקפני יותר וחזר כמה פעמים על האמירה – "אובאמה לא מבין". הוא לא אמר אפילו פעם אחת שהוא מסכים עם אובאמה, להיפך הוא הדגיש את ההבדלים ביניהם.

 

הטעות של ניקסון

בעימות הטלוויזיוני הראשון שהתקיים ב-1960, ריצ'רד ניקסון הסכים כמה פעמים עם ג'ון קנדי ובכך תרם לתבוסתו - מאז אמירות הסכמה רבות מדי עם היריב נחשבות לטעות טקטית. יתכן, שאנשי אובאמה ייעצו לו לנקוט בשפה הזו כדי להמחיש את יכולתו לעבוד עם נציגי שני המפלגות בקונגרס, נושא שמקיין מבקר תכופות, כולל בעימות של אתמול. הוא אמר שאובאמה לא יוכל לעבוד עם שתי המפלגות כמוהו, משום שהוא "ליברלי" מדי. לא ברור איך חזרה תכופה ובוטה של מקיין על האמירה "אובאמה לא מבין" והגישה של אובמאה "אני מסכים עם סנטור מקיין" ישפיעו על הבוחרים.

 

הסכנה הגדולה ביותר בעימותי בחירות טלוויזיוניים היא מעידה בידע או בטיעון. שני המועמדים הצליחו להימנע מטעויות קשות או מביכות. אובאמה נראה יותר טוב בתחום הכלכלי, למרות שמקיין הצליח למקד את הדיון בנושאים שנוחים לו יותר כמו הוצאות הממשלה ומיסים. מקיין גם נראה טוב יותר בחלק שעסק בענייני חוץ ובטחון. בחלק הזה אובאמה הפגין יותר התגוננות ועצבנות בעיקר כשמקיין דחק אותו לפינה.

 

לא היה שום חידוש באסטרטגיות הבחירות של שני המועמדים. הם המשיכו בעימות הישיר הראשון ביניהם את אותם הטיעונים שהם משמיעים בהופעות הפומביות, בראיונות ובתשדירי הטלוויזיה. המוטו של מקיין הוא שהוא כשיר הרבה יותר מאובאמה להיות נשיא, בשל ניסיונו והמדיניות שיזם בתחומי הפנים והחוץ. לטענתו, הוא לא יזדקק לתקופת חניכה בבית הלבן. אובאמה טוען שמקיין שגה בכמה תחומים ושרק הוא יכול להביא לשינוי אמיתי בממשל ובמדיניות בוושינגטון.

 

העימות משמעותי? תשאלו את בוש

מעניין לציין, שדווקא מקיין הזכיר כמה פעמים את הסכנה הקיומית שנשקפת לישראל מצד איראן גרעינית והכריז שלא תהיה שואה שנייה. לעומת זאת, אובאמה שכאמור, הסכים עם מקיין בכמה תחומים, בחר להתעלם דווקא מההיבט הזה. יתכן, שהוא חושב שהקול היהודי נמצא בכיסו וזאת על בסיס העובדה שרוב יהודי ארצות הברית מצביעים באופן מסורתי עבור מועמדי המפלגה הדמוקרטית.

 

מחקרים הוכיחו שבדרך כלל עימותי בחירות טלוויזיוניים ביו מועמדים לתפקידי הנשיא וסגן הנשיא אינם משנים את עמדות הבוחרים ולא גורמים למפנה ביחסי הכוחות. בדרך כלל הם מחזקים את העמדות של אלה שכבר החליטו בעד איזה מועמד הם רוצים להצביע. מועמדים שמוכרזים כמנצחים בעימותים זוכים בממוצע לתוספת של אחוז אחד בסקרים.

 

בוש ניצח בבחירת האחרונות לנשיאות חרף העובדה שיריבו הדמוקרט קרי הוכרז מנצח בכל שלושת העימותים שהיו ביניהם. בכל זאת השנה המועמדים אינם שגרתיים, המירוץ צמוד ושיעור המתלבטים גבוה יחסית. יהיו עוד שני עימותים בין מקיין לאובאמה ואחד בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא. אם אחד הצמדים יצליח להשיג ניצחונות מצטברים, הם עשויים להשפיע על התוצאות הסופיות.

 

פרופסור איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית מאוניברסיטת בר-אילן, הנמצא בשבתון. הוא מכהן כעת כפרופסור אורח באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא הסתכל על אובאמה. מקיין
צילום: רויטרס
יכול להיות מרוצה. אובאמה
צילום: AP
מומלצים