תחזית ynet: האנשים שיעשו את תשס"ט

אחרי אינספור ארוחות חג וסיכומי השנה שעברה בספורט הישראלי, הגיע הזמן להסתכל לעתיד ולבדוק מי יהיו האנשים שיתפסו את הכותרות הראשיות במדורי הספורט של השנה החדשה. לא רק ספורטאים, גם עסקנים ואנשי שלטון החוק ומערכת המשפט יהיו חלק מכריע מהסיפור. קבלו את ההימורים שלנו לאנשי תשס"ט.

דודי סלע

מה אנחנו בסך הכל מבקשים דודינקה? קצת המשכיות? כל מי שראה את ההופעות המדהימות שלך בטורניר בייג'ינג יכול להעריך עד כמה אתה מוכשר ובעל יכולות אדירות, שלא ראינו כאן מאז עמוס מנסדורף. חוסר היציבות זה מה שנמצא בעוכריך. מי ייתן ותמנף את ההישג האדיר בבירת סין ואת היכולת הטובה בגביע דייויס כדי לרוץ קדימה ולהגיע לטופ-30 או טופ-40. זה בהחלט בהישג יד.

ואמוס דודינקה. הטופ 30 בהישג יד (צילום: AP)

גל יקותיאל

בייג'ינג 2008 היתה מראה של חילופי הדורות בג'ודו הישראלי. הפרישה הצפויה של אריק זאבי והעלייה המפתיעה של גל יקותיאל (כל אחד במשקל שלו). יקותיאל היה במרחק נגיעה ממדליה אולימפית כבר ביום הראשון של האולימפיאדה והשאיר טעם של עוד וציפייה לעתיד מזהיר. השנתיים הקרובות יהוו את המבחן שלו - אם הוא באמת שייך לקבוצה של הגדולים כמו זאבי, או בקבוצת בעלי הפוטנציאל הלא ממומש.

גוסטבו בוקולי

כולם חושבים שג'ובאני רוסו הוא גדול הזרים ששיחקו בישראל. לדעתי, גוסטבו בוקולי ראוי לא פחות ממנו. הקשר הנפלא הזה שיחק רע בעונה שעברה, וככה נראתה מכבי חיפה. אלישע לוי החזיר לו את חדוות המשחק ושמחת החיים, ומפתיחת העונה בוקולי הוא שחקן המפתח של חיפה. במשחק בטדי הוא היה נפלא, ואם ימשיך ביכולת הזו, הירוקים יהיו חזק בתמונת המאבק על האליפות. ואם משרד הפנים יזיז את עצמו מספיק מהר, גם דרור קשטן יצליח ליהנות ממנו במדים הלאומיים.

בוקולי. גדול הזרים ששיחקו בארץ, רק שיהיה בנבחרת (צילום: גיל נחושתן)

טל בורשטיין

זה עכשיו או לעולם לא. אחרי מספר פציעות קשות שהיו גומרות לכל שחקן אחר את הקריירה, טל בורשטיין ממריא לניסיון קאמבק אחרון. הגארד הישראלי החשוב בעשור האחרון עומד לפני העונה החשובה בחייו. במכבי ת"א החדשה יש לו חשיבות מכרעת בהדבקת הסגל שליקט אפי בירנבוים. בעונות הגדולות של פיני גרשון ודייויד בלאט במכבי, הוא עשה את זה מצוין. השנה, תפקידו חשוב על אחת כמה וכמה. גם הנבחרת תזדקק לו בשנה הבאה בפולין.

אבי לוזון

אין טעם לחשוב שההעמדה ההיסטורית לדין משמעתי תהיה הפעם האחרונה שבה יו"ר ההתאחדות לכדורגל תופס את הכותרות של מדורי הספורט באתרים ובעיתונים. בראש ובראשונה נבחרת ישראל. לוזון קבע את רף הציפיות הכי גבוה שאפשר ודרש העפלה למונדיאל מבית מוקדמות שעל פניו נראה קל, אך כולנו יודעים שלא כך הדבר. אובדן נקודות מיותר מול לטביה או לוקסמבורג, בתוספת תוצאה רעה במשחק ביוון, עלולות להביא לסיום הקמפיין של הנבחרת בשלב מוקדם. או אז יהיה מעניין לראות כיצד ינהג יו"ר ההתאחדות לכדורגל.

טל בורשטיין בשנת מבחן. It's now or never (צילום: עוז מועלם)

יהודה מעיין

אם יש מישהו שבולט מעל כל השחיתות בעסקונה הספורטיבית שלנו זהו יהודה מעיין. יו"ר איגוד השייט הצמיח שתי מדליות אולימפיות בתוך ארבע שנים, של גל פרידמן ושחר צוברי. לאחרונה שמענו כי הוא שוקל להתמודד על תפקיד יו"ר הוועד האולימפי, אך חושש מהתמודדות עם משפחת ורשביאק.

על רקע המתקפה הבוטה של הפמילייה על ספורטאי ישראל וההחלטה החד צדדית לבטל את סגל היהלום, הספורט הישראלי מקווה, רוצה וצריך שיהודה מעיין ירוץ וגם יזכה בתואר יו"ר הוועד האולימפי. אחרת, לונדון 2012 תהיה אנקדוטה נטולת מדליות לספורט הישראלי.

צבי ורשביאק. צריך שיהודה מעיין יתמודד מולו (צילום: דודי ועקנין)

איגוד השופטים

חשבוניות מזויפות, נבדל שלא היה, שופטים חסרי ביטחון וטעויות במגרשים לרוב. איגוד השופטים חולה בצורה קשה עד אנושה, ואין שום מנהיג שיעמוד בראשו וינקה את כל הלכלוך כדי להצעיד את השופטים קדימה. כבר בתוך פחות משנה תצא לדרך עונת 2009-2010, והאדונים הנכבדים באיגוד השופטים יצטרכו לנפק מדי מחזור 8 שופטים מצוינים (לא פחות). אם מאיר לוי ייזרק בגלל החשבוניות, תעשו חשבון לבד כמה שופטים טובים יישארו. וצפו לעוד הרבה שערוריות והדלפות מקן הצרעות הזה בשבועות הקרובים.

בית המשפט

בשבועות הקרובים יגיש יוסי מלאך את ערעורו על עונש שלוש שנות המאסר ו-150 אלף שקל קנס, בגין הפגיעה הקשה ביואב גליצנשטיין והשלכת החזיז במלחה באותו ערב שחור משחור.

 להחלטת השופט (או השופטים) בערעור תהיה השפעה מכרעת על האופי שבו תתייחס מערכת המשפט לעברייני הספורט. החוק נגד אלימות בספורט הוא נחמד, אך לא מספיק. מה שיקבע הוא הטון והתקיפות של הדמוקרטיה נגד אלה כמו יוסי מלאך שרוצים להרוס את חלקת האסקפיזם היחידה שנותרה לנו במדינה האלימה שלנו. אנו קוראים לשופטים לא להישבר. הלוואי שהיה אפשר להחמיר את העונש.