הממשלה תדון בביטוח פיקדונות וחזרה לאג"ח
בעקבות המשבר, הגיש אלי ישי הצעת חוק שהממשלה תדון בה היום: פיקדונות הציבור בבנקים ובקופות הגמל יבוטחו וקרנות הפנסיה יחזרו לאג"ח הממשלתי שאולצו לזנוח בשנת 2003
בעולם צונחות הבורסות, מוסדות פיננסים קורסים, מתרחשת גלישה למיתון והממשלות נוקטות בצעדים על מנת לצמצם את הפגיעה בכלכלותיהן. אצלנו, בלוח הזמנים של הישיבה לא מתוכנן דיון באף אחת מההצעות הקונקרטיות שעלו במערכת הפוליטית ובשוק ההון לטיפול במשבר.
שר התמ"ת, אלי ישי, הגיש הבוקר (יום א') לממשלה הצעת החלטה לביטוח כספי הציבור בפיקדונות בבנקים. ההצעה כוללת הרחבה של בסיס ההון של הבנקים באמצעות הנפקת הון בעלי בעליהם; ביטוח כל פיקדונות הציבור בבנקים, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל וקרנות הנאמנות על ידי יצירת רשת ביטחון על ידי הממשלה. הגדלת שיעור ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות לשיעור של 50% לפחות, במקום 30% כיום.
האם האוצר יתמוך בהצעה?
"ידיעות אחרונות" מדווח היום כי הממשלה מתכוונת לבטח את פקדונות הציבור בבנקים. בנוסף, נראה כי במשרד האוצר ובבנק ישראל נשקלת האפשרות - שנדחתה בשבוע שעבר - לערוב בדרך כזאת או אחרת לכספי האג"ח של החברות הגדולות שבבעלות בעלי ההון המרכזיים בישראל ככל שהולך וגובר החשש שחלק מה"טייקונים" ייקלעו לקשיים ולא יוכלו לשלם את חובות האג"ח שלהם לציבור.
אפשרות נוספת - שגם היא נדחתה לפני כשבועיים - שנשקלת ברצינות, היא לאסור על המשקיעים לפדות כספים מקופות הגמל. זאת, כדי למנוע בריחה המונית עקב שמועות על קריסתן שעשויות להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה.
הממשלה תבטח את הפיקדונות בבנקים
ממשלת ישראל חוזרת ומבטיחה שאין סכנה שבנק בישראל יקרוס, אבל כאמצעי נוסף להרגעת הציבור היא מתכוונת לבטח את כל הפיקדונות בבנקים. במשרד האוצר ובבנק ישראל שוקדים בימים אלה ביסודיות על התוכנית החדשה, שעד לאחרונה התנגדו לה בממשלה. על פי התוכנית - במצב שכיום נראה בלתי סביר - יבוטחו כל החשבונות והפיקדונות באותו הבנק.
הביטוח יחול על כל סוגי החשבונות, הפיקדונות והחסכונות של הלקוח בבנק, אך יחול על לקוחות פרטיים בלבד, ולא על חשבונות של חברות ושל תאגידים. סכום הביטוח יוגבל, ככל הנראה, לתקרה שתקבע, שגובהה נבחן בימים אלה. יצויין כי מהלך דומה של ביטוח פיקדונות ננקטן באחרונה במדינות רבות בעולם, ביניהן צרפת, איטליה וגרמניה. בארה"ב קיים ביטטוח פיקדונות מזה זמן, אך נוכח המשבר הנוכחי הועלתה תיקרת הביטוח מ-100 אלף דולר ללקוח ל-250 אלף דולר.
פרטי התוכנית של הממשלה ושל בנק ישראל טרם סוכמו סופית ויועלו לדיון בימים הקרובים, אולם במטרה להרגיע את הציבור, ייתכן שכבר בימים הקרובים תפרסם הממשלה הודעה רשמית על כוונתה לבטח את כל הפיקדונות בבנקים בישראל. לאחר שיסוכמו פרטי התוכנית, תידרש הממשלה לעשות תיקוני חקיקה מתאימים ולהביא את המהלך לאישור הכנסת. במקרה הצורך ניתן לעשות מהלך כזה במהירות. התוכנית לבטח חשבונות ופיקדונות בישראל עלתה בעבר, אולם ממשלות קודמות ושרי אוצר קודמים התנגדו לה, בעיקר מחשש שמהלך כזה יחטיא את המטרה, ובמקום לשדר מסר מרגיע, דווקא יעורר חשש שקיימת סכנה שבנק בישראל יקרוס בקרוב.
לאחרונה, בעקבות המשבר הנוכחי, עלה הרעיון שוב, ונודע ששר האוצר רוני בר-און ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר תומכים בו ומקדמים אותו. השניים סבורים שאף שאין שום סכנה לקריסת בנק, נוכח קריסת בנקים במדינות אחרות עשוי מהלך כזה של ביטוח פיקדונות להרגיע את הציבור ולמנוע משבר אמון קשה מול הבנקים.
בנק ישראל מכחיש
באופן רשמי, בבנק ישראל מכחישים את הדברים. מבנק ישראל מסרו ל-ynet כי "בינתיים לא נשקלת האפשרות של ביטוח פיקדונות הציבור בבנקים". על אף שבנק ישראל הודיע כי הוא "מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו וככל שהדבר יידרש, וזאת מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים". בבנק ישראל שבו והדגישו גם אתמול, כי "הדבר אינו נדרש כעת לנוכח יציבות של המערכת הבנקאית".
עוד אמרו בבנק ישראל: "לפני מספר שנים (לפני רפורמת בכר) בנק ישראל בחן את האפשרות על ביטוח על הפיקדונות, בסופו של דבר נושא זה הוקפא". הסיבות להקפאה היו שלא מדובר בביטוח של חברה חיצונית על סכום מוגבל. אותה חברה דורשת תשלום פרמיה על הביטוח, כשהדרישה היא לפרמיה בהתאם לסיכון של כל בנק. פרסום פרמיה כזו היה מביא לידיעת הציבור איזה בנק יציב ממשנהו – ומוביל למשיכת כספים והעברתם לבנקים שנתפסים כיותר בטוחים; בכך היתה נמנעת תחרות.
בפועל ההיסטוריה מראה שבפועל היה ביטוח פיקדונות במקרה של נפילת בנק, ראה מקרה הבנק למסחר, וללא הגבלת סכום", נמסר מהבנק; אף משבר ויסות מניות הבנקים משנות ה-80 מראה שאם יקרוס אחד הבנקים הגדולים - הממשלה פשוט תלאים אותו.
מה יקרה בבורסה?
בנוגע לצפוי במסחר הבוקר,בצל הירידות בעולם, גם כאן אמרו בכירים במערכת הבנקאית בישראל ש"אין חשש מירידות חדות מחר בבורסה, כיוון שבמקרה של ירידות גבוהות יותר מ-12%, יופסק המסחר ויתחדש רק לאחר החג, כשלבורסות ברחבי העולם יהיה זמן לתקן את המפולת שרשמו בשבוע שעבר".
לדברי הגורמים שצידדו בביטול המסחר הבנקים אינם ערוכים להגדיל ברמה הנדרשת את הבטחונות שאמורים לספק חלק משחקני המעוף, בעיקר אלה שכתבו "פוטים" (מוכרי אופציות שהימרו על שוק עולה) ואשר יצטרכו לשלם סכום גבוהים מאד במקרה של ירידות כה חדות. החשש הוא מפגיעה בנזילות הבנקים.
עם זאת, מדוברות בנק ישראל , ביקשו להרגיע ומסרו כי "לפני כמה חודשים בנק ישראל ביקש מהבנקים במכתב שיפרטו בפניו את היקף הפעילות של שחקני המעו"ף הגדולים המבצעים אותה דרכם.זאת, על מנת לבדוק עד כמה הבנקים ערוכים לשינויים חדים בשוק המניות". ההערכה היא שהבנקים ערוכים אף לירידות החדות בשוק המעו"ף.
גורמים במערכת הבנקאית מסרו ל-ynet אף הם כי "אין מה להיות מוטרדים מהנושא. אין חשש לנזילות הבנקים עקב פעילות שחקני המעו"ף. למערכת הבנקאית נזילות רחבת היקף".
ומה על קופות הגמל?
אמנם האפשרות לאסור משיכת כספים מקופות הגמל, אך גורמים במערכת הממשלתית מדגישים: "כרגע לא קיבלנו עדיין שום החלטה ואנחנו בינתיים רק בוחנים את כל הכלים העומדים לרשותנו". בנוסף, במערכת הממשלתית אומרים כי אכן קיים חשש של קריסה של קופות גמל והיערכות בנושא "אך גם אם קופות גמל יקרסו הלקוחות יקבלו את כל כספם כיוון שקופות הגמל בניגוד לבנקים אינן משקיעות את כספי הלקוחות אלא רק מנהלות אותם".הצעדים האמורים - ערבות לאג"ח הטייקונים הגדולים ואיסור על משיכת פיקדונות מקופות גמל הם צעדים שהאוצר יכול לבצע באופן תיאורטי ללא אישור של הכנסת. באוצר מתעלמים לפי שעה מקריאות במערכת הפוליטית להתערבות דרסטית יותר במשבר, כולל חקיקת חוק לביטוח פיקדונות כמו זה הקיים בארה"ב ובאירופה או חידוש רשת הביטחון הממשלתית לכספי הפנסיה של הציבור שהייתה קיימת עד שנת 2003.
גורמים במערכת הממשלתית אומרים כי אין שום צורך לביטוח פיקדונות בישראל בשל יציבות הבנקים. עוד טוענים בממשלה כי בבנק ישראל מתנגדים בחריפות לביטוח על פיקדונות בבנקים מחשש שברגע שיהיה ביטוח כזה, הציבור "יצביע ברגליים" בהמוניו ויעביר את כספו מקופות הגמל לבנקים. עם זאת, הניסיון מקריסת הבנק למסחר מראה כי אם אכן יקרוס בנק בישראל הממשלה תערוב לכספי לקוחות והניסיון משבר ויסות מניות הבנקים משנות ה-80 מראה שאם יקרוס אחד הבנקים הגדולים הממשלה פשוט תלאים אותו.
השתתפו בהכנת המאמר: גד ליאור, תני גולדשטיין, גיל קול ויאיר חסון
לפנייה לכתב/ת 
