הו מאמא (מפרומה)

ב"מאמא מפרומה" – מסעדה משפחתית טריפוליטאית הפועלת שנים ארוכות באזור התעשייה של אשדוד, לא תמצאו הוד והדר. המקום מזכיר מחסן אוכל פעיל יותר מאשר מסעדה מזמינה. מזגן מותש מצנן בקושי את האוויר והצוות טורח על שינוע חמגשיות (ניחוח צה"לי עז עולה מהתיפלץ הלשוני הזה) למשרדי הסביבה, לא פחות מכפי שהוא טורח סביב אורחי המסעדה.

אבל כל הטענות מתאדות ברגע שהאוכל מגיע לשולחן והמטבח הטריפוליטאי המסורתי, שלא נועד לרכי החך, מתגלה במלוא חריפותו.

סלטי הפתיחה פשוטים להפליא: כרוב, פלפלים ומלפפונים שנכבשו קלות בחומץ ומלח. אחריהם מגיע הקוסקוס - אוורירי כחלומה של נימפה, ועליו מונח מפרום (תפוח אדמה ממולא בשר) רחב כתפיים, המוגש תחת שמיכת רוטב פפריקה. גם מרק השעועית אדום, סמיך ולוהט. הקוסקוס מתפקד כאן כמו האורז במטבח האסיאתי: סופג בנאמנות כל טיפה של רטיבות וטעם.

(צילום: גדי קבלו)

אם כמונו, אתם שוחרי חריפות, צלוחית של פלפל-שומה (ממרח מפלפל אדום, שום ושמן) או סלט צ'רשי (דלעת, גזר, תפוח אדמה, שמן, פפריקה, שום וקצת קימל) ידליקו עבורכם את הצלחת.

אחרי כל אלה, נוחתת על השולחן חצי כיכר של לחם לבן אחיד. למה? עוד נגלה. אחריו מגיעה מנת החריימה – דג (בדרך-כלל לוקוס, דניס או בורי) שהתבשל ברוטב עגבניות חריף. כאן – הפתעה: הדג הוא דווקא טונה. החריימה פיקנטית ומעוררת מאוד, והטונה עמדה יפה בבישול הממושך ולא התפרקה.

חיסול הדג מכניס את הלחם לפעולה: מכל החטאים הלוהטים שהמטבח הטריפוליטאי מציע, נתחים גדולים של לחם המגיעים לפה כשהם ספוגים היטב ברוטב הדגים החריף הוא הקיצוני והמענג שבכולם. והדיאטה? איך אומרים "ממחר" בשפת המפרום?

מה נאמר ומה נגיד? השילוב של לחם לבן, שעועית, תפוח אדמה, קוסקוס, בשר, שמן ופפריקה תובע התמודדות לא פשוטה מכל מערכות הגוף והנפש. דקות ארוכות אחרי שפונה השולחן שלנו, עוד ישבנו לידו כשאנו תוהים ובוהים בחלון.

כיוון שהגענו ל"מאמא מפרומה" בשעת צהריים עסוקה, לא יכולנו להתפנק יותר מדי. סועדים רעבים אילצו אותנו לפנות את שולחננו בהקדם האפשרי. היינו שני זכרים בוגרים ועל ארוחה שהחזיקה אותנו שבעים יותר מ‭24-‬ שעות, שילמנו סך סביר למדי של 130 שקלים, כולל שירות.

"מאמא מפרומה", העבודה 44 אשדוד, טלפון: ‭.08-8567681 ‬