שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    100 שנה להקמת כנרת - חלק ג'
    המפעל הציוני-התיישבותי ליד מוצא הכנרת מן הירדן החל לפני מאה שנה - וכאן קמו חוות כנרת והמושבה כנרת. פרק שלישי בסדרה, והפעם: משפחות יזרעאלי, כבשנה ושניידמן

    בשבוע שעבר ולפני שבועיים פרסמנו את שני החלקים הראשונים בסדרה בת ארבע כתבות המוקדשת למושבה כנרת, וזאת לרגל מאה שנה להקמת המושבה והחווה.

     

    בסדרה זו אנו מביאים את סיפורן של המשפחות הראשונות אשר התיישבו במקום וחיות בו עד היום. התצלומים תועדו בבתי הראשונים ובמוזיאון המושבה. תודה מיוחדת למוליק (שמואל) יזרעאלי שמשפחתו מהמייסדים והוא אוצר בזיכרונותיו את ימי המושבה.

     

    משפחת יזרעאלי

    דוד רובין יזרעאלי נולד ב-1886 בעיר יקטרינוסלאב שעל גדות הדנייפר, למשפחה יהודית בעלת קרבה לרב קוק ולבעש"ט. דוד היה פעיל ציוני כבר בצעירותו ובשנת 1905 עלה בראש קבוצת חלוצים לארץ ישראל. בני הקבוצה הגיעו ליפו, משם לחיפה ומשם ברכבת עד מלחמיה (מנחמיה). שם "אומצה" קבוצת החלוצים על ידי המורים צבי שהם וחנה בעלול. חנה הייתה המורה הראשונה בגליל, החל משנת 1903 עת לימדה בכפר תבור ביחד עם המורה יוסף ויתקין. על הגרנות במושבה מלחמיה נרקם רומן בין דוד רובין יזרעאלי ובין המורה חנה בעלול.

     

    דוד עבד שנתיים במלחמיה ומאחר והיה פועל מצטיין, גוייס ע"י מניה שוחט לנהל את העבודה בקולקטיב שהקימה במושבה סג'רה. בעת שדוד עבר לסג'רה יצאה חנה ללמד עברית ילדים יהודים בעיר פלובדיב בבולגריה. שלוש שנים לימדה בבית הספר שהקים בן דודה, עד שחזרה לארץ.

     

    בשנת 1909 קיבל דוד מיק"א משק במושבה כנרת, חנה חזרה לארץ והזוג נישא. חנה ודוד התנדבו לפעילות ציבורית במושבה במשך שנים רבות. דוד היה מוכתר ויו"ר ועד המושבה, חנה בניהול בית הספר במקום. במהלך השנים נולדו לזוג הילדים ימינה, עמנואל, שולמית ושמואל.

     

    הניצחון בקרב נגד הסורים במלחמת העצמאות בעמק הירדן העלה אצל דוד כשרון מוזיקלי שהיה חבוי בו. הוא החל להלחין יצירות מוזיקליות שרבות מהן הושמעו בקול ישראל. דוד יזרעאלי הלך לעולמו בשנת 1965 וחנה בשנת 1982. 


    1. משפחת רובין, משפחתו של דוד יזרעאלי, בעיר ייקטרינוסלב (דניפרופטרובסק), דוד עצמו לא בתצלום. 1 - ישראל, אחיו של דוד; 2 - האח שמואל; 3 - האחות הודל; 4 - בנה של הודל; 5 - אמו של דוד, חיה מלכה לבית חנלס (קרבה לבעש"ט); 6 - האחות הצעירה פולינה (לימים נישאה ברוסיה לווציסלב מולוטוב, שר החוץ הסובייטי, והייתה חברה בפוליטבירו, עד להקמת קשרי החוץ עם מדינת ישראל 1949. בחג הסוכות באותה שנה באה גולדה מאיר לבקר בבית הכנסת במוסקבה. פולינה ניגשה אליה ואמרה "איך בין א-יידשע טאכטער" (אני בת יהודייה). על דברים אלו הוגלתה לסיביר והוחזרה רק עם עליית חרושצוב); 7 - האח אברהם; 9 - דודו של דוד; 8 - אשת הדוד.


    2. מימין: חנה בעלול לבית ענווי (יזרעאלי) ואחותה אסתר ביפו, 1903


    3. חנה בעלול וחברתה (משמאל) כמורות בבית הספר העברי בעיר פלובדיב, השנייה בגודלה בבולגריה, 1909.


    4. בבית משפחת יזרעאלי, כנרת, 1923: 1 - עמנואל, 2 - דוד, 3 - אסתר, אחותה של חנה, 4 - שמואל, 5 - שלומית, 6 - בנה של אסתר, 7 - אמא חנה, 8 - ימינה, הבת הבכורה.


    5. ילדי המושבה כנרת בשנת 1929: 1 - עמיחי הלוי, 2 - חנה כהן, 3 - שולמית כהן, 4 - עמנואל יזרעאלי, 5 - יואב הלוי, 6 - מתניה אברמסון, 7 - חזי יתום, 8 - יורם כבשנה, 9 - אליעזר שיינקר, 10 - ימינה יזרעאלי, 11 - נחמה חפץ, 12 - אבנר כבשנה, 13 - מרדכי רחמים.


    6. עם המורה ישעיהו אשכול. עומדים: דינה קורן, שולמית יזרעאלי, פנינה שיינקר, לינה כהן, יושבים: יהושע כבשנה מוליק, יצחק קורן. כנרת, 1935.


    7. מוזיקאי מעבד את יצירותיו של דוד יזרעאלי לעיבוד תזמורתי.

     

    משפחת כבשנה

    יצחק כבשנה נולד בעיר פלונסק בשנת 1888. הוא למד ב"חדר" עם דוד בן גוריון והשניים הקימו בעיר, עם מספר חברים, את ארגון "עזרא".

    בין החברים בארגון היו שלמה לביא, ממייסדי עין חרוד, ושלמה צמח, מנהל ביה"ס כדורי. יצחק עלה לארץ בשנת 1905. עם חבריו התחיל לעבוד בפתח תקווה, שם הקים את מפלגת "הפועל הצעיר". כנתין פולני הוא נקרא לשרת בצבא הפולני ולכן חזר לפולין יחד עם חברו שלמה לביא. משסיימו את הטירונות רכשו השניים דרכונים מזוייפים ושבו לא"י. כאן החל יצחק לעבוד לצידו של וילקנסקי (וולקני) בנטיעות יער הרצל בבן שמן ובחוות חולדה.

     

    חנה לבית סוקלבר נולדה בפולין בשנת 1896. כאשר עלתה לארץ בשנת 1914 הגיעה ליבניאל שם התגוררו קרובותיה, שהיו אחיותיו של יצחק (השתיים נישאו לדב וחיים יופה. מרים וחיים יופה היו הוריו של האלוף אברהם יפה). חנה נישאה ליצחק והם התקבלו למושבה כנרת. יצחק היה פעיל ציבור בוועד של איכרי הגליל.

     

    בשנות מלחמת העולם הראשונה, מכיוון שהיה מוכתר המושבה ופעיל בועד, הוטל על יצחק לארגן ולספק לצבא הטורקי את עבודת הסוחרה – גיוס איכרים עם עגלות וסוסים עבור מאמץ המלחמה של התורכים. יצחק ירד עם צי העגלות ואיכרי הגליל לבאר שבע והיה מבצע משלוחים עד אל עריש ותעלת סואץ. בשנת 1917, כאשר גנרל אלנבי התקדם וכבש את באר שבע, החליטו הטורקים לפנות את אוכלוסיית תל אביב יפו צפונה. אלפי פליטים נעו בדרכי הגליל ויצחק כבשנה היה בצוות שפעל למצוא להם מחסה, מזון ועבודה ליד יבניאל וכנרת.

     

    באותה שנה נתגלתה מחתרת ניל"י. אנשי המושבה והחווה בכנרת נעצרו בבית המוכתר כבשנה ועונו כדי שיגלו האם יש נשק הנמצא אצלם והאם הם בעלי קשרים למחתרת. העצורים הועברו להמשך חקירה בבית הסרייה בטבריה. היו אלה הנשים חנה יזרעאלי ועוד שתי נשים מכנרת שהפליגו בסירה לטבריה ופעלו בתקיפות אצל המפקד הטורקי האכזר חסן בק כדי לשחרר את כל עצורי כנרת, בה נשארו רק נשים וילדים ללא כל הגנה.

     

    לחנה וליצחק כבשנה נולד חמישה ילדים: יורם, אבנר, שוקה, שריק ועוזי. חנה נפטרה בשנת 1977 ויצחק נפטר בשנת 1981, אצל בתו בנהלל.


    8. בתצלום: יצחק עם אחיו ואחיותיו. מימין: יצחק, דוד, מרים (אמו של אברהם יפה), שרה, רחל (האם), יעקב.


     

    9. פתח תקווה, 1908. מימין: שרה כבשנה, ומרים (כבשנה) יופה, משה לייב. יושב: יצחק כבשנה. 


    10. דוד בן גוריון באחד מביקוריו אצל חבר נעוריו יצחק כבשנה, שנות ה-50.


    11. יצחק כבשנה בשנת 1972.

     

    משפחת שניידמן

    ראשון השניידמנים שהגיע לארץ ישראל היה ר' אייזיק, אשר רכש חלקת אדמה בסאחם אל ג'ולן. כשבא בשנת 1898 להתיישב במקום סולק על ידי הטורקים, ויק"א נתנה לו דיור זמני במושבה משמר הירדן. באותה השנה הגיעו לארץ בנו יהודה עם אשתו מלכה ושבעת ילדיהם. המשפחה עוברת בעקבות הפרנסה ליסוד המעלה, ראש פינה, סג'רה ומלחמיה. שם קרה אסון והסבא טבע בירדן. כאשר הוקמה המושבה כנרת הציעה יק"א לבן, אביגדור שניידמן, את משקו של ליבוביץ שעזב לאוסטרליה. אביגדור נישא בתחילה לאלישבע קרון שמשפחתה ממייסדי מטולה. אך היא נפטרה בזמן שילדה את ילדם ואביגדור נישא בשנית לנחמה, שבאה עם קבוצת חלוצים מווילנה לחוות מגדל.


    12. צילום משנת 1898: 1 - יהודה שניידמן, 2 - אשתו לאה, וילדיהם (עומד מימין: אביגדור).


    13. בצלאל ויהודה שניידמן בחצר ביתם, 1933.

     

    בני המשפחות המופיעות בכתבות וידידיהם מוזמנים להוסיף ולהרחיב את הידוע להם בתגובות לכתבה

     

     

    • פרויקט מיוחד: היסטוריה ישראלית על ציר הזמן

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א. דוד יזרעאלי, בשנת 1911
    ב. בני משפחת יזרעאלי בחצר ביתם, 1923
    ג. מימין: יעקב, יצחק ואלימילך כבשנה בחו"ל, 1903 לערך
    ד. יצחק כבשנה במדי הצבא העותמאני 1915-1916. היה אחראי על אירגון התובלה בעגלות לאיזור גבול מצרים
    ה. שלושת האחים דוד, יעקב ואסתר כבשנה, תלמידי המחזור הראשון של הגימנסיה הרצליה
    ו. שרה ויצחק כבשנה בעלייתם ארצה, 1905
    ז. 1 - אביגדור, 2 - נחמה אשתו, עם הבן בצלאל ושרה הסבתא
    מומלצים