שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בצבע טבעי: הצד הטורקי של הים השחור

    שמורות טבע, עיירות עתיקות, כפרי דייגים, זעפרן במחירים שפויים ובית הספר לבישול היוקרתי בטורקיה. קצת אחרי איסטנבול, במערב הים השחור

    פרק הזמן שבין דמדומי הקיץ לסתיו ולניצני החורף, כשהרוחות מלטפות והשמיים נצבעים בגוונים של כחול-טורקיז, הוא היפה ביותר לבקר באזור הטורקי של הים השחור, צפונית-מזרחית לאיסטנבול.

     

    כל מה שצריך זה לקחת מפה, רכב ואוכל לפיקניק ולחצות השכם בבוקר את גשר הבוספורוס אל החלק האסייתי של העיר, מזרחה לעיר בּולוּ (Bolu).

     

    כעבור 3 שעות נסיעה מגיעים לאגם אָבָּנט (Abant), למרגלות הרי אבנט המערביים. האגם, בגובה ‭1,500‬ מטרים, משנה את צורתו בהתאם לעונות השנה, ובכך ייחודו. השלטים יכוונו אתכם לפנות לדרך צרה ומפותלת שתביא אתכם לאגם מקסים המוקף רכסים הרריים עטורים בעצי אשור ואשוח. במתחם פינות ישיבה ומסלולי הליכה ברמות שונות, ואפילו מי שמעוניין בסיור רתום לסוסים ימצא עצמו ישוב על עגלה מקושטת ודוהר בשבילים המקיפים את האגם. בסוף השבוע פוגשים כאן נופשים רבים מאיסטנבול, ואם הולכים עד הסוף ומתייצבים בשיא החורף, כשהאגם קפוא ומושלג, נהנים מיופי מיוחד במינו.

     

    בתוך הנוף ההררי ממשיכים למתחם הסקי והנופש קָרטָאלקאיה (Kartalkaya), כשעת נסיעה מאגם אבנט לכיוון מזרח. האתר, מהגדולים מסוגו בטורקיה, בגובה ‭2,400‬ מטר, מתנוסס מעל רכס הרי קוֹרוֹגלוּ (Koroglu). יש כאן מרכז ספורט מקצועי מאובזר בציוד מתקדם, מתקנים נוחים ומפנקים ובעיקר קהל יעד איכותי. מחוץ לעונת הסקי מציעה רשת המלונות ‭Dorukkaya Ski and Mountain Resort‬ פינוקי ספא, מכוני כושר, מסעדות ובידור - בשיטת הכל כלול. המחירים סבירים ומשתנים בהתאם לעונה.

     

    מומלץ מאוד ללון את הלילה הראשון במקום (חובה להזמין חדר מראש, פרטים באתר). חובבי הסקי המושבעים לבטח יאריכו את חופשתם באתר, ואלו שהקדימו את עונת הסקי, הנוף והאווירה יפצו אותם בגדול. 


    אחד משבעת האגמים בשמורת ידינגולר (צילומים: אמנון כפיר)

     

    המטבח

    התחנה הבאה נמצאת צפונה משם, בעיירה הקטנה מֶנגֶן (Mengen). מדובר בבית ספר לבישול, מלונאות ותיירות שהוא קומפלקס ייחודי עם כיתות לימוד, מטבחי סטאז‭,'‬ בית מלון ומסעדה. כ‭600-‬ תלמידים (מגיל 14 ועד ‭(18‬ מכל רחבי טורקיה לומדים את רזי המקצוע הנחשק הזה, עם רצון ואופק להגיע למעמד של שף במטבח הטורקי האיכותי והמסורתי שאותו פוגשים בטיולים ברחבי המדינה.

     

    הסיפור של מנגן התחיל במאה ה‭,17-‬ כשאנשי העיירה חיפשו תעסוקה, למדו את מקצוע הבישול ומצאו את פרנסתם בהכנת מזון לשליטים העות'מאנים בארמונותיהם. לימים הפכה העיירה לבירת השפים, והמקצוע עבר מאב לבנו. ב‭1985-‬ הוחלט לפתוח כאן בית ספר מקצועי לבישול שקלט תלמידים מוכשרים מטורקיה, ובשלבים מאוחרים יותר - מרחבי העולם. כיום מנגן היא שם דבר בעולם הקולינרי ומדי שנה באוגוסט היא מארחת תחרות שפים לעתיד. פרטים מלאים באתר (בטורקית...).‬

     

    אחרי שעתיים של נסיעה בנופים קדומים ממנגן לכיוון צפון-מערב, מגיעים לשמורת הטבע יֶדיגוֹלֶר (Yedi Goller), היא "פארק שבעת האגמים" - על הרכס המערבי של שרשרת הרי הים השחור. השמורה חובקת שבעה אגמים יפהפיים, מצופים בירוקת כהה ועצי אשור, אשוח וברוש שנישאים לגובה רב. ציוץ הציפורים, הקונצרטים של הצפרדעים ורעש מפלי המים מעצימים את חוויית השיטוט ביער אדיר הממדים והלח הזה, שמגיע לשיא יופיו בתקופת השלכת.

     

    כדאי לטייל בשמורה ברגל עם מדריך, ושווה להקדיש יום שלם למקום. גם מי שיגיע לבד ימצא חברה ביער. כך למשל ליווה אותי שומר יער נעים הליכות לכמה שעות של הליכה ספורטיבית, וסיפר איך הוא מנהל את אורח חייו ואיך בנו הבכור השתלב בהצלחה בענף המסעדנות כבוגר בית הספר לבישול של מנגן. בסוף היום הנפלא הזה לא נותר בי ספק לגבי מה עושים הטבע והאוויר הצלול לשקט הנפשי.


    תצפית שחר על העיירה ספרנבולו לפני שהיא מתעוררת אל יום נוסף

     

    לעת ערב מומלץ לצאת מהשמורה לכיוון צפון-מזרח, לעבר היעד הבא - ואולי המרכזי - בטיול. בתוך שעתיים מגיעים לעיירה ציורית בשם סָפרָנבּוֹלוּ (Safranbolu) על רכס הים השחור (כדאי להזמין לינה לפחות ל‭2-‬ לילות מראש‭.(‬ שמה של העיירה בא מהמילה זעפרן, התבלין היוקרתי שגדל במקום בזכות האקלים ההולם. נכון, הוא גם מוצע כאן במחירים שפויים.

     

    המקום עומד בפני עצמו הן ביופיו והן בעוצמתו ההיסטורית והתרבותית. במאה ה‭17-‬ שימשה ספרנבולו נתיב סחר על דרך המשי המערבית, בין איסטנבול לבין ארצות המזרח, והעיסוקים המרכזיים של תושבי המקום היו, בהתאם, ייצור ועיבוד עורות, הכנת אוכפים, פרזול סוסים, נפחות, נחושת ועיבוד מוצרי עץ.

     

    העיירה משמרת את עצמה בקפדנות ואף נבחרה לאתר מורשת של אונסק"ו ב‭.1998-‬ יש בה יותר מ‭1,000-‬ מבנים היסטוריים עשויים עץ ואבן, מהמאות ה‭18-‬ עד ה‭,20-‬ בסגנון עות'מאני עתיק. דרך הסמטאות הצרות, המרוצפות בחלוקי אבן שבורים, חולפים על פני מסגדים, מדרסות, חאן מחודש, חמאם ובתים פרטיים שהפכו לבתי מלון קטנטנים. בבתי הקפה, לפני או אחרי השיטוט בשווקים, שותים בעיקר צ'אי (תה‭.(‬ מוזיאון ותצפית פנורמית יסייעו לתמצת את הוויית העיירה.

     

    יום גדוש ומהנה מצפה לכם מהעיירה החייכנית הזו שלימים הפכה מעט תיירותית-מסחרית, אבל עדיין מספקת את הסחורה - בעיקר כשמדובר בממתקי הלוקום (עם זעפרן), החלווה והחלוויצה עם הפיסטוק שמוצגים בחלונות הראווה בווריאציות שונות שלא תמצאו בשום מקום אחר.

     

    יום נוסף באזור אפשר להעביר בעיירת הדייגים אָמָסרָה (Amasra), השוכנת מעט צפונה, לחוף הים השחור.

     


    שוק יום שני באחד הכפרים במערב הים השחור 

     

    המגדלור

    בדרך חזרה לכיוון איסטנבול חולפים על פני העיירה דֶברֶק (Devrek), כשעה נסיעה מספרנבולו. מומלץ לבקר במפעל המקומי הקטן לייצור "מקלות סבא‭,"‬ שמציג שלל דוגמאות וצורות של ראשי נחש, דמויות מיתולוגיות וגילופי עץ שובי עין מצופים בלכה מבריקה. העיבוד הידני נעשה בתוך החנות, כך שרואים את כל התהליך מתחילתו ועד סופו.

     

    עוד שעה וחצי של נסיעה על חוף הים מובילה לעיירת הדייגים הקטנה סִילֶה (Sile). העיירה הצבעונית הזו שוכנת לחוף הים השחור ומשתרעת על רכס צוקים המשקיף על גלים שמתנפצים לתוך סלעים בתחתית ההר. סימן ההיכר של המקום הוא המגדלור הגבוה ביותר בטורקיה ‭19 -‬ מטר גובהו. "שמחת חיים", זה מה שמבקשים לשווק אנשי המקום תוך כדי שהם משקים אתכם בראקי ומאכילים אתכם בשיש-קבב שהולך טוב עם סלט ירקות קצוץ בשמן זית. במרכז המסחרי תמצאו חנויות שמתמחות באריגי כותנה ובבגדי קיץ וחוף. זה המקום הרגוע ביותר ליהנות מהנוף החד פעמי הזה, לאכול סוטלאץ (פודינג אורז מוקרם) ולשתות קפה טורקי אמיתי לפני שחוזרים לאיסטנבול.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יובל שוצף בפארק שבעת האגמים
    צילום: אמנון כפיר
    יער במערב הים השחור
    צילום: אמנון כפיר
    מומלצים