פנומנג'ר - על שבוע הבכורה של נמני על הקווים
הניצחון על הפועל פ"ת, ההצלחה בגביע הטוטו, התעודה הנעלמת והדרבי המתקרב. כצפוי, השבוע הראשון של אבי נמני כמנג'ר מכבי ת"א היה מרתק והיד עוד נטויה. היום (19:30) מול מ. ס. אשדוד פרק נוסף בעלילה
כנראה שיש בו משהו באבי נמני. משהו מאגי, משהו שקשה להסביר. לכולם היה ברור מלכתחילה, שכניסתו לתפקיד המאמן במכבי תל אביב, על חשבונו של רן בן שמעון, לא אמורה להיות חלקה. מכבי נראתה עד לפני שבוע כקבוצה חסרת ביטחון ברמה הבסיסית, כשהרבה כוכבים משחקים מתחת לרמתם.
הכישלון הצפוי של נמני זעק כביכול לשמיים, אבל לא אחד כמספר 8 האגדי ייתן לכותרות העיתונים להשפיע עליו. האמת, מדובר במינוי מבריק של אביב בושינסקי, עוזי שעיה והחבר'ה שמייצגים את הבעלים אלכס שניידר. נמני הוא זה שבנה את הקבוצה ונמני הוא גם זה שצריך להוציא אותה מהבוץ. אגב, בניגוד לתקופת לוני הרציקוביץ', השינוי הגיע עוד לפני שהעונה נגמרת.
ההחלטה הנכונה
בשנים האחרונות התרגלנו לשמוע כל מני דעות על אבי נמני, שכמו כל מי שמגיע למעמד שכזה,
הפך לדמות שנויה במחלוקת. יש שאומרים כי "כל עוד נמני במכבי, המועדון הזה לא יצליח להמריא". יש שמוסיפים כי "נמני דאג להעלים את כל מי שניסה להצליח לצידו". כל אלה מוסיפים למחשבה כי ההחלטה למנות את נמני למאמן, היא נכונה.
נתחיל מזה שהשחקנים מכירים, מעריצים ומכבדים את כוחו של נמני במכבי ת"א. נמשיך בזה שהפעם המרווח לטעויות יהיה גדול יותר מאשר זה שקיבל רב"ש, מתוקף מעמדו של המאמן החדש. כפועל יוצא, השחקנים יהפכו באופן אוטומטי למחוייבים יותר, כשהם יודעים שעל כשלון, הם יהיו הבאים בתור שישלמו את המחיר ולא המאמן.
ועכשיו ננתח את נמני עצמו, שאחרי כל כך הרבה שנים בטופ, מכיר את הכדורגל הישראלי מכל כיוון. הוא יודע מה צריך כדי לנצח משחקים סגורים, כיצד להתמודד עם כוכבים סוררים (ראו דוגמת ג'ונתן אסוס) ומה היכולות של כל אחד מחניכיו, שכאמור, הוא זה שהביאם. בנוסף, הוא גם היה חלק מהם עד לא מזמן.
נוטים לחשוב שסמלים גדולים לא הופכים למאמנים גדולים. אבל אם נבחן לרגע את קריירת האימון של אלי אוחנה למשל, נבחין שהעונות הראשונות שלו, היו המוצלחות ביותר, עם שתי הופעות בגמר הגביע עם בית"ר ירושלים. יהיו כאלה שיתווכחו על כך, אבל אם תחשבו על זה, הסיבה להצלחה שלו היתה זו שתביא לנמני הצלחה העונה - כפורש טרי הוא פשוט הכיר טוב יותר מכולם את השחקנים ואת הלך הרוח בחדר ההלבשה, ולהיפך.
התעודה הנעלמת
"זו הפקרות ממדרגה ראשונה ומשחק עם החוק", אמר לי השבוע אחד ממפעילי קורס המאמנים במכון וינגייט. "אבל הבעיה היא לא אבי נמני, אלא ההתאחדות. ליוסי אבוקסיס אסור לעמוד על הקווים כי התקשורת התרעמה בזמנו ובמקרה של נמני יש שקט".
נמני נפגש השבוע עם מנכ"ל ההתאחדות, אורי שילה, כשהשניים מסכימים לפתור את כל העניינים עד תום העונה. בכל מקרה, נמני ימשך לעמוד בינתיים על הקווים, למרות שהוא אינו מתכוון לעבור בקרוב קורס מאמנים, ומדובר בהישג גדול מבחינתו. אבוקסיס אגב, עדיין לא עבר את הקורס וגם לא מתכוון לעשות כן. "למה להם להוציא תעודה אם הם יכולים לעבוד גם בלי?", המשיך אותו גורם להלין.
"מדינה מתוקנת שמחפשת לשפר את דרכיה, לא יכולה להרשות לעצמה דברים כאלה. הרי אי אפשר לנהוג על משאית בלי ללמוד נהיגה. או שיש חוק, או שהחוק הוא לצחוק. ועוד לא דיברנו על המאמנים שעובדים ומשקיעים שנה שלמה, רק כדי לראות את הדברים האלה קורים. מה שעצוב הוא שככה עשו גם עם טל בנין".
הרוח הנמנית
ונחזור לבכורה של נמני על הקווים. הניצחון על הפועל פתח תקווה היה זהה למשחקים בהם הוא עוד כיכב על כר הדשא כשחקן. ההרגשה הזו ששער הניצחון שלה באוויר, למרות שהצהובים לא מרשימים חזרה. עד לא מזמן נמני היה כובש את שערי הדחיקה האלה מחמישה מטרים. עכשיו שרן ייני התחפש לנמני הצעיר, עם רגל שמאל חכמה בתוך הרחבה. שער נמני טיפוסי כבר אמרנו?
אחר כך הגיע גביע הטוטו. הכח עמידר רמת גן עמדה נכון וסגרה את כל ההתקפות של מכבי ת"א. בניגוד להרכב שהעלה נמני, דודו דהאן פתח עם הרכבו החזק ביותר על מנת להישג ניצחון או לפחות תיקו, שהיו מעלים את הכח לרבע גמר המפעל. עבור הכח מדובר היה במשחק של 'להיות או לחדול' מאחר וכל פרס כספי שנכנס למועדון הצנוע הזה, הוא בבחינת אוויר לנשימה.
זה לא הפריע לנמני לרצות לנצח את המשחק. במשך 90 דקות עמד נמני מחוץ לספסל קבוצתו, בעוד דהאן יושב. הוא צעק, רגז וקיטר כמו מאמן ששונא להפסיד. אם קבוצות גדולות אחרות עולות עם הרכבים שוליים למשחקי גביע הטוטו ומזלזלות בו, נמני שלח למערכה את מאור בוזגלו, כדי שזה יכריע את המשחק ועל הדרך יצבור גם קצת ביטחון להמשך משחקי הליגה. זה עבד.
אבל עכשיו מגיע מבחן לא קל בדמותו של מ.ס. אשדוד. אותה קבוצה שכבר ניצחה את רב"ש פעמיים השנה בגביע הטוטו. שני ההפסדים הגיעו תודות למספר לא ריאלי של טעויות מטופשות מצידו של הבלם איגור טומאסיץ', שבסופו של דבר אולי גם עלה לרב"ש בג'וב. בניגוד לקודמו, נמני לא פתח עם טומאסיץ' בליגה ונתן לדור מלול דקות נדירות.
בינתיים כל הימור שלו פגע, אבל רק אחרי אשדוד, שמגיעה לבלומפילד עם שני ניצחונות רצופים, נוכל לדעת אם מדובר בווינר אמיתי גם בתור מאמן. בעצם, אשדוד עוד עשויה להיות רק עוד תחנה בדרך, משום שרק אחריה מגיע כנראה המבחן הכי גדול של מספר 8. זה שהוא מכיר הכי טוב. תשאלו את אוהדי הפועל ת"א - גם הם יודו שיש בו, באבי נמני משהו מיוחד. לא?
לפנייה לכתב/ת 
