חשבתם פעם איך היינו מסתדרים עם 3 מינים?
מדוע יש שני מינים? ואם יש שני מינים, אז למה לא שלושה, או 20? זה היה מגוון מאוד את חיי המין שלנו, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה בלגן היה אז בעולם היחסים? ומי היה משלם בעד הקפה בדייט הראשון? הגיג ביו-חברתי
בספר בראשית פרק ב' מסופר כיצד יצר אלוהים את חווה מצלעו של אדם. לפיכך, במיתולוגיה היהודית, ובעקיפין גם בנוצרית והאיסלמית, רואים באשה יצור פחוּת חשיבות לעומת הגבר – שנחשב נזר הבריאה - וזועפים על נשים שמעזות לחשוב אחרת (ע"ע לילית. אוף, איפה את מתחבאת לי?).
בנוסף, לכל תרבות בעולם יש מיתוס משלה לגבי בריאת בני-האדם, וברבים מהם הגבר הוא בעל זכות הראשונים. מתוך תחושת עליונות זו נקבע מעמד האשה בקרב רוב עמי העולם באלפי השנים האחרונות, ורק בסוף המאה ה-19 התחילו נשים להיאבק למען שוויון. תפישות עולם הן דבר שקשה לשנות.
רגע, אל תשתעממו עדיין! מעבר לעובדה שזה הופך גברים לפגיעים יותר למגרעות גנטיות מסויימות (למשל, בערך עשרה אחוזים מהגברים הם עיוורי צבעים, לעומת פחות מאחוז אחד מהנשים), אפשר גם לקבל כאן תמיכה נוספת לכך שזכרים הם למעשה התפתחות מאוחרת ומנוונת של נקבות, וכרומוזום Y נגזר מכרומוזום X. זכרים הם החריגים.
גבירותיי, אני מעוניין לתקן עוול היסטורי ולחמש אתכן בתימוכין מתחום הביולוגיה לטענה שדווקא הנקבות בטבע קודמות לזכרים, המתפקדים בעיקר כטפיל גנטי (אם כי נחוץ).
כך, למשל, ברוב מיני היונקים ובמינים נוספים הנקבה נושאת את העובר ברחמה, מגדלת אותו ומזינה אותו על חשבון בריאותה, בעוד הזכר מתהלך לו חופשי מדאגה ולוטש עיניים חמדניות לעבר קימוריהן השופעים של אחרות. באופן דומה, תא הביצית גדול בהרבה מתא הזרע (אצל עופות וזוחלים ההבדל מודגש במיוחד) ומכיל את כל הרכיבים הדרושים לעובר, בעוד שתא הזרע תורם רק מטען גנטי. כאמור – מדובר בטפיל.
עובדה נוספת המצדדת בטענה היא שבמהלך ההתפתחות העוברית ייווצרו איברי מין נקביים כברירת מחדל - רק נוכחות של חלבון מסויים (SRY, אם לדייק) תגרום לעובר לפתח איברי מין זכריים. כלומר, אפשר לטעון שכולנו היינו אמורים להיות נקבות, אבל חלק מאיתנו שינה כיוון בשלב כלשהו ברחם.
לגברים יש ממש קטן
חוץ מזה, האמת המרה היא שלגברים יש קטן. מה זאת אומרת מה? כרומוזום Y כמובן! כמו שלמדנו בבית הספר, ההבדל הגנטי בין גברים ונשים (פחות משני אחוז בסך הכל, לא ביג דיל) הוא שלנשים יש שני כרומוזומים מסוג X, בעוד שלגברים יש X אחד ו-Y אחד. מה שלא לימדו אותנו זה שכרומוזום Y שהופך אדם לגבר-גבר הוא ממש קטנטן לעומת כרומוזום X, ויש בו מעט מאוד גנים שעושים משהו.
עוד מבט:
למה היא לא נותנת? למה הוא לא מתחייב?
ג'ו קווירק
אשה רצה מרומא עד איסטנבול ואז קופצת על גבו של בחור, שצריך לקחת אותה שק קמח סביב כדור הארץ במשך שנות ההנקה. ב-15 השנים הבאות הם חייבים לרוץ זה לצד זה סביב העולם, עד שישרפו עוד 13-10 מיליון קלוריות. אם עוצרים לנוח, הילד גווע ברעב. אז פלא שמהססים? מתוך ספר חדש ומומלץ
מחקרים חדשים עלולים להדאיג את הקוראים: כרומוזום Y למעשה הולך ומתקצר עם השנים, ובקרוב מאוד (עניין של 50 מליון שנה, פלוס מינוס) הוא עלול להיעלם לחלוטין, וזה יהיה הקץ למין הגברי.
נשים יקרות: נצלו את ההזדמנות כל עוד אנחנו עדיין בסביבה! גברים יקרים: אולי דווקא אנחנו אלה שצריכים להוכיח שמגיעות לנו זכויות שוות?
עוד נכתב בבראשית פרק א': "זכר ונקבה ברא אותם". מעבר לכך שהדבר עומד בסתירה קלה לכתוב בפרק ב' (לא ניכנס לזה כאן. למי שמעוניין - מדור היהדות נמצא משמאל לערוץ יחסים בדף הראשי) זה גרם לי לתהות – מדוע יש שני מינים?
זאת אומרת, האם עצרתם פעם לחשוב למה בעצם יש בטבע חלוקה לזכרים ונקבות? ואם יש שני מינים, אז למה לא שלושה, או 20? (אתם יכולים לתאר לעצמכם את עולם הדייטינג עם 20 מינים? איזה כאב ראש...).
האמת היא שאני קצת מצטער לפעמים שאין שלושה מינים. המעבר מזוג לשלושה הוא מאוד דרמטי: למשל, בעת נסיעה במכונית כאשר יושבים רק שניים בדממה משתררת שתיקה מעיקה, בעוד שאם היו ברכב שלושה אנשים השתיקה היתה נסבלת. למה זה? בין שני אנשים חייבת להיות אינטראקציה כלשהי, בעוד שהוספת אדם שלישי מאזנת את שניהם ("שלושה זה קהל", אומרים באנגלית בהקשר אחר לגמרי).
נסו לדמיין עולם בו יש שלושה מינים. לדעתי יהיו בו הרבה פחות חיכוכים. זה לא רק אני ואת (או אני נגדך, לפעמים), אלא תמיד יהיה שם מישהו נוסף שיכול לאזן, לגשר בין הצדדים, או ליצור רוב מכריע. באופן כלשהו, אני חושב שזה היה מרגיע את המתח הבלתי פוסק בין שני המינים הנוכחיים והיינו נהנים משתיקה נעימה וקלילה בעת הנסיעה המשותפת לאורך כביש החיים. חוץ מזה, זה היה מאוד מגוון את חיי המין שלנו.
התפתחות מאוחרת יחסית באבולוציה
אז למה בכל זאת שני מינים? ובכן, הסיבה הביולוגית די שרירותית: יש זנים רבים שהם חד-מיניים לחלוטין ומפרים זה את זה ללא עכבות או חוסר שוויוניות בחלוקת הנטל. למעשה, חלוקה לשני מינים היא התפתחות מאוחרת יחסית באבולוציה (זאת אומרת, אם אתם מאמינים לתיאוריה הטפשית הזו).
מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים, מה שקרה היה בערך כך: רוב המדענים היום תומכים בסברה לפיה החיים התחילו במים בתור יצורים מיקרוסקופיים וחסרי מין (כלומר, לא התרבו זה עם זה, אלא שיכפלו את עצמם). בשלב כלשהו התפתחה רבייה חד-מינית (התרבות עם פרטים אחרים, אבל ללא חלוקה לשני מינים) שיצרה אפשרות לערבוב גנטי. הבעיה עם רבייה במים היא שצריך לדאוג לכך שתאי המין המופצים לכל עבר של אותו הפרט לא יפרו זה את זה, כי אז כל העסק מאבד את טעמו. לכן היה צורך ליצור הבדלה משמעותית. מכאן הדעות חלוקות: יש הטוענים שמדובר ביד המקרה, ויש הגורסים שזה היה חייב להתרחש משיקולים מתמטיים. כך או אחרת, נוצרה הבדלה לשני מינים בלבד, שבשלב זה עדיין לא נבדלו מכל בחינה אחרת מעבר לתאי המין שלהם.
מתישהו החליט דג חכמולוג אחד שכדאי לצאת ולרחרח מה קורה על פני השטח, ומשם התגלגלו העניינים די מהר, במונחים אבולוציוניים. ההפרייה הפכה להיות פנימית (אם תהיתם למה התינוק משתכשך במי שפיר – זה שריד למורשת הימית שלנו. העובר זקוק לסביבה מיימית כדי לגדול), וההבדלים בין שני המינים שנגררו אל היבשה הוקצנו ככל שהתארכה תקופת ההריון והיצורים הפכו מורכבים יותר.
והנה אנחנו כאן, עם שני מינים של אנשים שרבים מי ישלם על מי בדייט, האם סקס בפגישה השלישית זה מוקדם מדי, מי אחראי לעשות כביסה ומי אחראי להרוג ג'וקים, האם קרש האסלה צריך להיות למעלה או למטה ועוד ועוד ועוד.
חבר'ה, זה באמת כל כך משנה?
בין אם בראה אותנו אלוהים בצלמה ובדמותה ובין אם נסיבות אבולוציוניות אקראיות הובילו אותנו למציאות הנוכחית, כדאי להפנים שאנחנו כאן, לבד, ונגזר עלינו לחיות יחד. די לדעות קדומות ולאיבה משני הצדדים - רובן ככולן לא מוצדקות. צריך לבחון מחדש דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם. הגיע הזמן שנשנה את נקודת המבט ונבין שכולנו בסך הכל די דומים בזכויות ובחובות, בכישורים ובאינטליגנציה, ומחפשים את אותם הדברים – לאהוב ושיאהבו אותנו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
