היזם מ"עמק הצבאים": גם החזון שלי ירוק
זכריה קהלני פגוע. בחזונו הוא רואה משפחות באות ל"עמק הצבאים" בירושלים, מגדלות ירקות אורגניים ומוכרות את התוצרת בשוק איכרים. "בריאות לכל עם ישראל; אפילו תיירים יבואו". אבל החברה להגנת הטבע השתלטה, לדבריו, על שטח שניתן לו ברשות וסמכות, רוצה להקים שם פארק ומציגה אותו כנוכל
זכריה קהלני, שרוצה להקים חווה חקלאית בעמק הצבאים בירושלים, לא מבין מה רוצה ממנו החברה להגנת הטבע. "אני לא נגד הצבאים, אני עושה משהו טוב", הוא אומר בשיחה עם ynet. "תאר לך מאות משפחות מגדלות תוצרת חקלאית אורגנית – בריאות לכל עם ישראל. אפילו תיירים יבואו". אלא שמבחינת החברה להגנת הטבע, שהצליחה להציל את העמק משלשלאות הדחפורים וכרישי הנדל"ן, קהלני הוא האיש הלא נכון ובמקום הכי לא נכון בירושלים.
עמק הצבאים הוא שטח פתוח שכלוא בין שכונת גבעת מרדכי לכביש בגין בירושלים, שבו חי עדר של כעשרה צבאים. עד תחילת שנות ה-80 שימש השטח את הקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים לחקלאות, אך בעקבות סירוב של מנהל מקרקעי ישראל לחדש את הסכם החכירה, הם נאלצו להפסיק את השימוש בו.
עם השנים ניסו גורמים שונים, לרבות אותם קיבוצים, לשנות את ייעוד הקרקע ולהכשירה לבנייה. במאבק משותף של החברה להגנת הטבע, "אדם טבע ודין" והתארגנות של התושבים באזור, נגנזו תוכניות הבנייה. הצעה חלופית של התושבים להפוך את השטח לפארק טבע עירוני התקבלה על ידי גורמי התיכנון ובתמיכת עיריית ירושלים אף הופקדה כחוק במאי האחרון.
עמק הצבאים (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)
לתוך הסיפור הזה נכנס קהלני, שרוצה להקים בעמק חווה שתשכיר למשפחות חלקת אדמה לחקלאות אורגנית. לדבריו, הוא קיבל מהקיבוצים ייפוי כוח לפעול מטעמם בשטח, ואף עבר הכשרה של משרד החקלאות בנושא. מצוייד במסמך שקיבל מהקיבוצים החל קהלני לעבוד.
קהלני: "יש לי ייפוי כוח"
כשהסתיימה שנת השמיטה, פרסם קהלני בעיתונות המקומית מודעות המציעות השכרת חלקות לגידולים אורגניים בחוות "עמק הצבעים" והבטיח גם חונכות והדרכה של גננים מקצועיים מטעם משרד החקלאות. מיד אחר כך החל להכשיר את השטח: נעל את השערים, הוציא מטיילים, הביא דחפור לפנות צמחייה וליישר את הקרקע ואז גם התעמת עם אנשי החברה להגנת הטבע שבאו לראות מה קורה. העימות הסתיים בתלונות הדדיות במשטרה. מיד אחר כך הוציא בית המשפט, לבקשת החברה, צו מניעה שעצר את העבודות.
קהלני מאמין שהקרקע בעמק, שלא נוצלה לחקלאות במשך שני עשורים, נקייה מחומרי הדברה ומתאימה מאוד לחקלאות אורגנית. בחזונו הוא מתכנן גם הקמת משתלה, שוק איכרים בו המשפחות ימכרו את התוצרת שלהם, מרכז חקלאות חינוכי ומתחם קמפינג.
"לפני שנה, כשקיבלתי את ייפוי הכוח מהקיבוצים, פניתי לרשות לפיתוח ירושלים ופינטזתי על פעילות בעמק: חקלאות אורגנית, הרבה משפחות, שבילי אופניים. כשבוטלו תוכניות הבניה אז אמרתי לקיבוצים 'בואו נעשה חקלאות'. בראשון לציון עשו את אותו הדבר ובצ'יק סגרו את הרשימה. זה קונספט מנצח... ואולי גם אני ארוויח מזה כמה לירות".
הכל טוב, רק השאלה למי שייך השטח טרם באה על פיתרונה. האם לקיבוצים יש עדיין זכויות על הקרקע, וסמכות חוקית לאפשר לקהלני לפעול בשטח, למרות שחוזה החכירה עימם פג לפני כ-20 שנה? ואם הקרקע שייכת למנהל מקרקעי ישראל, מדוע לא הוברר סופית מעמדו של השטח כשהתוכניות להקמת פארק הופקדו? בית המשפט בירושלים יידרש לשאלות הללו בשבוע הבא, כשהחברה להגנת הטבע תגיש נגדו תביעה. בינתיים, צו המניעה מונע את המשך העבודות.
"הפכו אותי לנוכל"
קהלני פגוע מהאופן בו תואר בתקשורת, כיזם רודף בצע ולא ישר, שהשתלט על השטח. הוא גם לא חוסך ביקורת מהחברה להגנת הטבע, שיצאה נגדו בכל כוחה. מבחינתו, החברה היא שזוממת להשתלט על השטח שניתן לו, והוא רואה בכל הפרשה מלחמת יזמות.
"הם קיבלו מהקיבוצים 25-35 צבאים, וכיום נשארו שם רק שישה. או שמישהו לא עשה את העבודה שלו, או שמישהו משקר. אף אחד לא שואל את החברה להגנת הטבע כמה שקלים הם שמו על גדר שתמנע מהצבאים להגיע לכביש בגין, כמה שילמו לפקח שימנע כניסה של כלבים. איש גם לא שואל האם הם באמת דאגו לצבאים למים ומזון, ואיזה מזון", הוא תוהה.
"אין לנו עניין אישי נגד קהלני", אומרים בתגובה בחברה להגנת הטבע. "האיש מנסה לומר שיש לו יוזמה להקים חווה אורגנית. אנחנו לא יזמים לשום דבר. אנחנו הפקדנו תוכנית שמציגה את הקונספט של השטח הציבורי הפתוח ולא כוללת את הדרך".
החברה להגנת הטבע: זה שטח ציבורי
רכז הרי יהודה של החברה, אברהם שקד, סבור כי מעשיו של זכריה קהלני בשטח גורמים נזק. "פעולת ניכוש העשבים של 30 דונם שקהלני עשה גרמה לחישוף שטח חיוני למיסתור והמלטה. אם הוא ימשיך הוא עלול לסכל את מטרות התוכנית. אם הוא לא שותף למעשה נוכלות והונאה של הקיבוצים, הוא איש תמים עם רצון טוב שהקיבוצים תפסו עליו טרמפ כדי לנקום בנו על זה שהרסנו להם את התוכנית", הוא אומר.
חוגלה בעמק הצבאים. (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)
מבחינתו של שקד, הסוגיה האם הזכות על השטח היא של הקיבוצים או של מנהל מקרקעי ישראל אינה מעניינת. לדבריו, השטח מיועד כשטח ציבורי פתוח מתוקף תוכנית המתאר 62, ולכן כל פעילות חקלאית אינה מותרת.
"אני לא יזם; אני משתף פעולה עם העירייה, עם מוסדות התכנון ועם התושבים. קידום התוכנית נתקע בקשיים בירוקרטיים ואם ייצא דבר טוב מפרשת קהלני, אז מעורבות המוסדות תגבר. מי שינהל את הפארק שיקום תהיה מינהלת פארקים עירונית", מקווה שקד.
נציג הקיבוצים, ברק ניר, אמר ל-ynet כי השטח שייך לקיבוצים אך יש עליו ויכוח משפטי עם מנהל מקרקעי ישראל. "לקהלני יש את הגיבוי שלנו. נתנו לו את השטח במידה והוא יקבל את כל האישורים, והוא היה אמור לבדוק את הנושא בעצמו. האישור שלנו מותנה בהשגת כל האישורים", הדגיש ניר. אך לשאלה באילו אישורים מדובר לא ידע להשיב. "קהלני היה אמור לבדוק את הנושא בעצמו", אמר.
ממנהל מקרקעי ישראל נמסר: "לפני מספר שבועות נודע לנו כי על עמק פרי הר הידוע גם 'כעמק הצבאים' מנסה להשתלט אדם בשם קהלני, אשר פירסם בעיתונות המקומית מודעות המזמינות את הציבור להשכיר שטחים לחקלאות אורגנית.
"בכל פעם שהגיע קהלני לשטח התעמתו איתו מפקחי המינהל וניסו לפנותו - ואף הזמינו משטרה, אך המשטרה סירבה לתת סיוע בטענה כי האיש טוען כי יש לו יפוי כוח מבעלי הזכויות בקרקע ועל כן לא רצו להתערב בסכסוך אזרחי שדורש הוצאת צו מבית המשפט.
"המינהל פירסם בעיתונות מודעות גדולות המזהירות את הציבור מפני השכרת שטחים ממר קהלני, ובמקביל פועל במישור המשפטי להוצאת צו מניעה המשך העבודות וצו לסילוק יד".
