שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיצוב: אינה טסיס
    האמא של המומינים
    טובה יאנסן מוכרת בעיקר בזכות שבט המומינטרולים ושאר סיפורי הילדים, אבל דווקא ספר המבוגרים שלה "סיפור קיץ", שהפך לספר קאלט בסקנדינביה, הוא הפתרון המושלם לחורף

    לכאורה חורף הוא זמן אולטימטיבי לקריאות עמוקות, כבדות, אינטלקטואליות, הרי מה אפשר לעשות כשבחוץ סופת רעמים, הכבישים עולים על גדותיהם והטלוויזיה מוצפת ריאליטי? אבל זה רק לכאורה. "ספרי חורף" הם ספרים שקודם כל שייכים למצב תודעתי מסוים, מצב התכרבלות, כוסות תה, אדי מרק מהבילים וכיוצא בזה. בקיצור, ספרים שעושים חם בלב ולאו דווקא אתגר במוח. כזה הוא "סיפור קיץ" של טובה יאנסן.

     

    יאנסן נולדה בהלסינקי ב-1914 למשפחה שוודית. כבר בגיל 15 החלה לפרסם סיפורים וציורים בכתב עת שייסדה אמה הציירת. היא איירה רבות לספרי ילדים, ועשתה זאת לא פחות טוב מכתיבה. כמו ד"ר סוס, לאה גולדברג וסופרי ילדים אחרים ברחבי העולם, היא שייכת לזרם שאפיין את ספרות הילדים אחרי מלחמת העולם השנייה.

     

    דור זה של סופרי ילדים הושפע מאוד מהמלחמה, ובעיקר מהשימוש שנעשה בגרמניה הנאצית בספרי ילדים לצורכי תעמולה. כתיבתם מתאפיינת במעין "תגובת נגד" - הצנעת ערכים לאומיים, ושימת דגש על ערכים הומניסטיים ובמידה מסוימת גם על ערכים אינדיבידואליסטיים.

     

    יוצרת המומינטרולים

    יאנסן מוכרת בעיקר לקרוא העברי בזכות שבט המומינטרולים מ"עמק החיות המוזרות" (תרגם לעברית אוריאל אופק), אבל היא מתחברת לחורף בעיקר בזכות ספרה שנקרא "ספר הקיץ". מדובר בספר שאין בו הרבה התרחשויות, אבל יש בו שפע בלתי נדלה של פסקאות פשוטות שמחממות את הלב והקרביים, אם רק מתמסרים להן.


    "המומינים". יש גם פארק שעשועים 

     

    יש פה סיפור פשוט מאוד: אי קטן מול חופי פינלנד, סבתא נעימת מזג ורבת תובנות ונכדה בת שש. השתיים מטיילות ברחבי האי, מהגגות על משמעות העולם והחיים, נמלאות פליאה מול תופעות טבע - החל מפריחתם של פרחים זעירים וכלה בסופות מעל לים - ומאפשרות לקורא לחוש סוג של אינטימיות שתובעת להשעות לרגע את הציניות והספקנות שלו.

     

    בחן כובש יאנסן מתארת את האופן שבו הנכדה והסבתא מנסות להבין זו את זו, ואת הפערים בזוויות הראייה שלהן. יש לה עין חדה והומור נעים ולמרות שהיא גולשת לעתים לסנטימנטליות - משהו בכתיבה שלה לא מפסיק לחמם את העצמות. נכון, הגיבורות מעמידות פנים שהן לומדות ומלמדות שיעורים עמוקים, בעוד שלמעשה הן מדשדשות במי אפסיים.

     

    היא מטמיעה בזרם העלילה שלל הצהרות סמי-פילוסופיות, מזיקות, לא מחייבות, א-לה ריצ'ארד באך, כמו "אנשים לא תמיד הצליחו לראות את הדברים כמו שהם, וכשכבר הבחינו בדברים -  היה מאוחר מדי"; "שלט אין מעבר הוא כמו סטירת לחי"; "כשדורכים על הטחב הוא צומח מחדש, אבל אם ממשיכים לדרוך עליו הוא גווע", או "הכי חשוב לצלול בעיניים פקוחות".

     

    הכן תובנותייך לחורף

    אף אחת מהשורות בספר לא תשנה לכם את העולם, אבל תיאורי הטבע שלה, החום האינסופי הזורם בין הסבתא לנכדתה והאופטימיות שבה מתפרשים כל האירועים על האי, די בהם כדי להיטען במצב רוח טוב שיעזור לכם לעבור את החורף בשלום.

     

    עד למותה ב-2001 יאנסן חייתה על אי זעיר, בדומה לזה המתואר ב"ספר הקיץ", ומלבד

    הלהיטים לילדים, כתבה לא פחות מעשרה רומאנים למבוגרים. את "ספר הקיץ" חיברה ב-1972 והוא הפך מיד לקלאט בארצות סקנדינביה ותורגם למבחר שפות באירופה (לעברית - טרם).

     

    לפני כשנתיים יצאה בבריטניה מהדורה מחודשת שלו. ה"גרדיאן הבריטי" תיאר את הספר כמעשה קסם של תיאור פרטים ואירועים זעירים, והגדיר את היצירה כ"שחרור של פרפר לתוך חדר מלא פילים". אכן "ספר קיץ" הוא פרפר החורף האולטימטיבי.

     

    לכתבות נוספות בפרויקט "אל ארצות הקור":

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים