שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למה אתם עייפים כל הזמן?

    אתם לא מפסיקים לפהק? יש לכם בעיית שינה. הבשורה: יש אבחונים וטיפולים חדשים, שיאפשרו לכם לישון ברציפות. אז מאיזו הפרעת שינה אתם סובלים? כתבה ראשונה בסדרה שתעזור לכם לישון טוב יותר

    מחסור בשינה הוא חלק בלתי נפרד מתרבות החיים המודרניים. אף שההמלצות תמימות דעים כי משך השינה האידיאלי עבור מבוגר צריך להימשך לפחות 7 שעות ביממה, מאות אלפי ישראלים סובלים מחסך שינה ו/או מהפרעות שינה. התוצאה: פיהוקים בלתי פוסקים, חוסר ריכוז, טעויות, שיעור גבוה של תאונות דרכים ופגיעה משמעותית באיכות החיים.

     

    האם אתם סובלים מהפרעת שינה? יחד עם פרופ' גיורא פילר, מומחה ברפואת ילדים ורפואת שינה ומנהל מרפאת השינה של הטכניון בסניף ביה"ח רמב"ם ננסה לעשות סדר בדברים.

     

    אם אתם סובלים מאחד הסימנים או הסימפטומים הבאים, ייתכן שאינכם ישנים מספיק:
    • אתם מתעלמים כדרך שבשגרה מהשעון המעורר שלכם או חוטפים עוד כמה דקות נמנום לפני שאתם קמים.
    • אתם מצפים לסופי השבוע להשלמת שעות השינה שלכם.
    • אתם צריכים להיאבק בקורי השינה כדי להישאר ערים במהלך ישיבות ממושכות, בחדרים מחוממים מדי או אחרי ארוחה דשנה.
    • אתם מגלים עצבנות כלפי חברים לעבודה, בני משפחה וידידים.
    • אתם מתקשים להתרכז או לזכור דברים.
    • נדרשת לכם יותר מחצי שעה כדי להירדם בלילה.
    • אתם מתעוררים פעם אחרי פעם במשך הלילה.
    • אתם מתעוררים 'מסטולים' ולא מאוששים.
    • בן או בת זוגכם מתלוננים שאתם נוחרים או מתנועעים כל הזמן בשנתכם.

     

    אל השינה במיתולוגיה היוונית היה היפנוס. מקבילו הרומי היה סומנוס, ממנו נגזרו שמות הפרעות השינה השונות. ללא קשר לכמות שעות השינה, אם אתם חשים עייפות במהלך שעות היממה, סביר להניח שמדובר בהפרעת שינה. את הפרעות השינה ניתן לחלק ל–4 קבוצות עיקריות:

     

    נדודי שינה (אינסומניה)

    הפרעה זו היא הגורם השכיח ביותר להפרעות שינה. במצב זה קיימים קשיי הירדמות, יקיצות מרובות במהלך הלילה או יקיצת בוקר מוקדמת. התופעה שכיחה כתופעה משנית למחלות כגון מחלת לב, אי ספיקה נשימתית, פיברומיאלגיה, דלקות מיפרקים, מחלות סרטן, במצבי דיכאון וחרדה ואצל אלה הנוטלים תרופות מסויימות (סטרואידים, ריטלין ואחרים), אך יכולה גם לעמוד בפני עצמה.

     

    שנת יתר (היפרסומניה)

    במצב זה, גם אם משך השינה ארוך מהמקובל (אפילו מעל 10 שעות בלילה), אנשים חשים עייפות יומית ונטייה להירדם במשך היום. במצב זה האדם חש עייפות כזו, המביאה אותו לרצות לישון עוד ועוד. ההפרעה שכיחה אצל אלה הסובלים מדום נשימה, אצל חולי נרקולפסיה, בחלק ממצבי חוסר תזונתי, הפרעות הורמונאליות, בעקבות חבלות ראש ודיכאון. לעיתים מדובר בישנוניות ראשונית (מוחית), עם רצון וצורך לשעות שינה רבות, ללא פגיעה באיכות השינה בלילה.

     

    פראסומניות

    אלה תופעות בלתי רצויות המתרחשות במהלך השינה באופן בלתי רצוני או נשלט, ובהן הליכה מתוך שינה, חריקת שיניים, הרטבת לילה, סיוטים, ביעותי לילה ועוד.

     

    הפרעות בשעון הביולוגי

    במצב זה אין סינכרון תקין של תזמון השינה. אחת הדוגמאות היא אצל בני נוער אצלם השעון הביולוגי דחוי, והנטיה לישון קיימת משלוש לפנות בוקר ועד 12 בצהריים, אלא שמהלך החיים דורש מהם להתעורר בשבע בבוקר, מה שפוגם בפעילות התקינה של השעון הביולוגי ומכאן לשיבוש בשינה, או קשישים אצלם השעון בד"כ מקדים, כך שהם נרדמים כבר ב-9 בערב אך מתעוררים ב-3 לפנות בוקר. כך הם חשים אחר כך כי הם ערים במרבית הלילה, ואם הם מאלצים עצמם לישון בשעות בניגוד לשעון הפנימי שלהם, הם סובלים משינה מקוטעת ולא איכותית. מצבים העלולים לגרום לדחיית השעון הביולוגי הם חוסר חומצה פולית או פגיעה מוחית או פגיעה (מולדת או נרכשת) במערכת המלטונין (החומר האחראי על השעון הביולוגי במוח). כך או כך, הפועל היוצא הוא עייפות כרונית ולפיכך רוב התלונות של הלוקים בהפרעות שינה הן עייפות במהלך היום.

     

    הבירור

    תחילת הבירור היא אצל הרופא המטפל. השאלה הראשונה הנשאלת היא: כמה אתה ישן. סביר להניח שגם אתם מרגישים כך - כמעט כולנו ישנים פחות מן הרצוי - 7 שעות בלילה לפחות למבוגר, ו-8-9 שעות לפחות אצל ילדים ובני נוער. שינה מועטה, השכיחה אצל סטודנטים, עובדי משמרות, וורקוהוליסטים, אמהות חד הוריות, משפחות מרובות ילדים ורבים אחרים, מביאה לעייפות, כך שהדרך הראשונה לפתרון העייפות צריכה להיות שעות שינה מספיקות.

     

    אם משך השינה תקין והעייפות אינה מרפה, כולל המשך הבירור בדיקה על סביבת השינה, מתח, דיכאון, מחשבות טורדניות, כאבים, השמנת יתר, הפרעות נשימה, מחלות כרוניות, או שימוש בתרופות העלולות להשפיע על השינה.

     

    קיימות מספר בדיקות מעבדה העשויות לסייע לרופא המטפל לאתר מחלה כרונית העלולה להשפיע בעקיפין על איכות השינה, ובהן ספירת דם, שקיעת דם, כימיה, תפקודי תריס ורמות ויטמין B.

     

    אם לא נמצאה מחלה או הפרעה בסביבת השינה עשוי הרופא להמליץ על טיפול תרופתי. במקרים מסויימים (לרוב במקרים של שינת יתר) מופנה המטופל למעבדת שינה. מדובר במכון רפואי, שנועד לאבחן ולטפל בהפרעות שינה ועייפות. הוא כולל רופאים בתחום הנוירולוגיה, רפואת ילדים, רפואה פנימית, פסיכולוגיה ואף-אוזן-גרון. המכשירים במכון מבצעים בדיקת שינה מלאה, שכוללת בדיקת גלי המוח, תנועת עיניים, מתח שרירים, הקלטת נחירות, קצב ואיכות הנשימה, קצב הלב, רוויון החמצן בדם, תנועות הרגליים, ומצלמת וידיאו אינפרה אדום לתיעוד בתנאי חשכה. כמו כן, ניתן לכמת נטייה לישנוניות יומית ויכולת שמירה על עירנות יומית. בתום בדיקה זו בדרך כלל מתקבלת אבחנה ברורה וניתן להתקדם לשלב הטיפול.

     

    • הכתבה הבאה בסדרה: כל מה שרציתם לדעת על תרופות לשינה

     

    בקרו גם בפורומים שלנו:

    בעיות שינה בילדים

    רפואת שינה 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אינסומניה היא הגורם השכיח ביותר להפרעות שינה. מתוך הסרט "אינסומניה"
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים