שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    איך מתן וילנאי מתגבר על 4 ניתוחים שעבר?

    הוא רוכב על אופניים, הולך עם אשתו ומקפיד על תזונתו. כדור בחזה, ציסטה במוח, סיבוך בסרעפת ויד שבורה לא מונעים מסגן שר הביטחון לשמור על כושר גבוה

    ארוחת הצהריים ממתינה על שולחנו של סגן שר הביטחון, והוא מזמין אותי להצטרף. התפריט (היומיומי) כולל גביע יוגורט עם גרנולה, ‭4.5%‬ שומן, וצלחת עם מלפפונים ועגבניות. ממש לא מפתה. למען האמת, אפילו מדכא. אבל כשמתן וילנאי, 64 וקצת, מנתב את עצמו לערוץ הכושר, הוא מדבר מהר מהרגיל ואפילו מתלוצץ.

     

    את האופניים הוא גילה לפני 23 שנה, במהלך לימודיו בבית הספר לאסטרטגיות באוניברסיטת הרווארד. "תמיד עסקתי בספורט ותמיד ראיתי בו דרך חיים, אבל בבוסטון הצטרפתי לשיגעון הג'וגינג והמזון הבריא‭,"‬ הוא מספר. "בחורף רצתי סביב האגם הקפוא בטמפרטורה של כמה מעלות טובות מתחת לאפס. ידיד ישראלי הזמין אותי לסיבוב על אופניים והתאהבתי בהם. יצאנו לרכיבות כמעט כל יום, עם סוליות מיוחדות, וגיליתי סכנה חדשה – החלקה על הקרח. כשחזרנו לארץ, וגם הוא חזר, החלטנו להקים ביחד את קבוצת הרוכבים של שבת‭."‬

     

    הקבוצה, שמדוושת כבר יותר משני עשורים, כוללת 12 רוכבים מאזור מבשרת ציון – רואה חשבון, רופא ילדים, עורך דין ובעלי עסקים פרטיים – שמדי שבת, בחורף ובשמש, יוצאים לדיווש של 35 ק"מ בהרי יהודה.

     

    "אני הקשיש בחבורה, וזה שהכי קרוב אלי בגיל צעיר ממני בעשר שנים‭,"‬ משוויץ וילנאי‭" .‬אנחנו נפגשים ב‭6:30-‬ בבוקר, ב‭7:00-‬ יוצאים לדרך, עוצרים לקפה, וב‭12:00-‬ בצהריים חוזרים לנקודת ההתחלה. כל שבת מתחילה בשאלה הגורלית של איפה נעשה הפסקת קפה. גם את המסלול אנחנו בוחרים בדיון משותף. בלי הצבעה. זה לא הכנסת. בשבת האחרונה, למשל, נסענו ל'חרוב‭,'‬ זה הכינוי לרכס מדרום לנטף, שממנו רואים את כל מישור החוף‭."‬


    הרוכב וילנאי. חוגגים ימי הולדת בשטח (צילום: עטא עוויסאת) 

     

    רוכבים גם בגשם? גם בסערה?

    "לאחרונה סיכמנו על נוהל הודעת חירום במקרה של ביטול בגלל תנאי מזג אוויר קשים. לא בטלפון, במייל. אבל גם אם יעבירו קשר בשישי בערב, כל אחד יודע שאם הוא יגיע לנקודת המפגש ב‭7:00-‬ בבוקר, הוא יפגוש שם את החבר'ה‭."‬

     

    הרכיבה היא הדבק שמאחד בין חברי הקבוצה. "עם הזמן התגבשנו לחבורה. אנחנו חוגגים ימי הולדת בשטח, ופעם בשנה טסים ביחד לחו"ל, אבל לצערי אף פעם לא יוצא לי לצאת איתם. עכשיו הם חזרו מחמישה ימים של רכיבה בשווייץ, ורק אני נשארתי במשרד. הנשים, למיטב ידיעתי, לא מקנאות, וכשיש אירועים גם הן מגיעות, אבל הן לא מצטרפות לספורט הזה‭."‬

     

    למה, בעצם?

    "אין לי מושג. מזמן לא הייתי אישה‭."‬

     

    אולי זה מפני שנשים מעדיפות ספורט שמאפשר להן גם לדבר?

    "מה הבעיה? אמנם אנחנו מתפרשים על פני קילומטר, אבל יש כאלה שרוכבים בצמד ומדברים. בעלייה אי אפשר לפטפט, גם בירידה צריך לסדר את הנשימה, אבל במישור אפשר לקשקש‭."‬

     

    גם אתה מפטפט?

    "לא, אני בדרך כלל רוכב סולו‭."‬

     

    איך סולו? אתה נשוי כבר 40 שנה.

    "רק ‭?40‬ לא ‭."?400‬ הוא מחייך. "נכון, עוד מעט ענת ואני נחגוג 40 שנה. כל יום שישי אנחנו יוצאים ביחד להליכה של 8 ק"מ. אנחנו עושים אותה ב‭68-‬ דקות, וזה אומר קילומטר ב‭4.5-‬ דקות. ענת עושה את זה הרבה יותר מהר ממני. היא שדה. המאבטח שרץ אחרינו חוזר גמור, מותש‭."‬

     

    כדור בחזה, ציסטה במוח

    בשבתות האחרונות וילנאי קצת מזנב בשיירה, מסיבה מוצדקת. עוד לא חלפו שלושה חודשים מאז עבר ניתוח חזה מסובך, שקשור לפציעה שחווה במדים לפני 42 שנה. "זה קרה בפשיטה על הכפר סמואה, אשתמוע המקראית‭,"‬ הוא מספר. "הייתי אז מ"פ בסדיר. אחרי ששלושה חבר'ה שלנו נהרגו, יצאנו לפעולת תגמול והרסנו את הבתים שמהם יצאו המחבלים. המג"ד שלי קיבל כדור בראש. אחרי שתי דקות, כשקמתי לתוך האש של הליגיונרים, חטפתי כדור בחזה בצד ימין.

     

    "סתמו לי את החור משני הצדדים והטיסו אותי לבית החולים בבאר שבע. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות שצה"ל פינה פצוע במסוק משדה הקרב. הפציעה הוגדרה קשה מפני שהיו לי שני חורים, במקום הכניסה של הכדור ובמקום היציאה, והריאה קרסה בגלל לחצי האוויר. אבל מתברר שהבנאדם הוא דבר חזק. אחרי שבועיים שוחררתי מבית החולים ויצאתי מזה. די מהר חזרתי למסעות, ולא היתה לי שום בעיה‭."‬

     

    לפני קצת יותר משלושה חודשים הוא עשה צילום חזה בגלל שיעול, ואז התגלה ממצא חשוד. "אמרתי לרופאים שזה בטח קשור לפציעה. גם מצאנו צילומים קודמים לצורך השוואה, למרות שאז עשו רק צילומי רנטגן והיום עושים סי.טי, אבל הם התעקשו לראות מה זה. הם זיהו מיד שזה לא משהו ממאיר, אבל טענו שלא טוב שדבר כזה יהיה בגוף. רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר. נכנסתי להדסה עין כרם, וזה היה ניתוח קשה. חתכו אותי מאחורה, בין הצלעות‭."‬


    מרגיש עוד קצת חלוד (צילום: עטא עוויסאת)

     

    כשועל ניתוחים מנוסה ידע וילנאי שהכל מתחיל ונגמר בראש. "הלכתי לניתוח בתחושה שהכל יהיה בסדר, ובאמת הכל היה בסדר. התברר שהפציעה גרמה לקרע בסרעפת, שממנו התפתח משהו שהיה עלול להתפתח למשהו לא טוב. אין לי ספק שרק בזכות הכושר הגופני עברתי את הניתוח בקלות. ביום ראשון נותחתי, ביום רביעי הייתי בבית, ועשרה ימים לאחר מכן כבר הייתי בחזרה במשרד. סיפור של שבועיים. אבל החזרה לכושר דורשת זמן. אני עוד מרגיש קצת חלוד‭."‬

     

    היתה זו הפעם הרביעית שלו על שולחן הניתוחים. הראשונה, כאמור, היתה הפציעה בצבא. בגיל 34 הוא עבר ניתוח ראש להוצאת ציסטה מהמוח. "אני שייך לאנשים הנדירים שמחזיקים בתעודה שמאשרת שיש להם מוח, רוב האנשים רק אומרים שיש להם‭,"‬ הוא מגחך. "זה היה ניתוח קשה, והרופאים לא ידעו אם המוח נפגע. ברגע שפקחתי את העיניים התחילו לשאול אותי איך קוראים לי וכמה זה אחת ועוד אחת. למרות שהייתי מטושטש מההרדמה הסתכלתי עליהם במבט מוזר. מה, אין להם מחשב? הם באמת לא יודעים מה שמי‭."?‬

     

    לפני כשלוש שנים הוא נותח בעקבות נפילה מהאופניים. "שברתי את יד שמאל בשני מקומות, שברתי צלעות, והאוזן השמאלית שלי כמעט נתלשה. היא נשארה תלויה על משהו קטן עד שהגיעה רופאה נהדרת וחיברה אותה למקומה‭."‬

     

    "הגוף מתרגל לשינויים"

    את החזרה לכושר משיג וילנאי בעזרת משטר קבוע – פעמיים בשבוע הליכה ופעמיים בשבוע חדר כושר במעלה החמישה. "איך אני מוצא זמן לזה? פשוט מאוד. אתה רק צריך להחליט שמשהו חשוב לך. זו השיטה שלי בכל תחום, גם בעבודה. אם יש נושא חשוב, אני מכניס אותו ללוח הזמנים, וברגע שהוא בלוח הוא קורה. בגילי המתבגר הספורט גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, ובעיניי הוא חובה‭." ‬

     

    עמיתיו לחדר הכושר כבר התרגלו למאבטח הניצב בכניסה. "כשחזרתי לשם אחרי הניתוח קיבלו אותי בשמחה. בעיקרון לא מנסים לסחוף אותי לשיחות, יודעים שאיתי לא מדברים מחוץ לשעות העבודה, אבל תמיד יהיה מישהו שישאל אותי 'אז מה קורה במפלגת העבודה‭'?‬ כאילו שהוא חושב שאני אתן לו הרצאה. השאלה הכי ישראלית היא: 'מה יהיה‭.'?‬ התרגלתי אליה. גם לי אין תשובה‭."‬

     

    במקביל לשרידי הניתוח הוא גורר עימו כאבי גב. "בגיל 19 דפקתי את הגב בצניחה. הלכתי לאורתופד הכי גדול בארץ שאמר לי 'בחור צעיר, יותר אתה לא תצנח ולא תצא למסעות‭.'‬ אז הוא אמר. מאז צנחתי עוד 300 פעמים, ודורות שלמים של צנחנים הלכו אחריי ובכו באלפי קילומטרים של מסע. הגוף מתרגל לחיות עם השינויים. עד גיל 50 הגב היה משתק אותי לפחות שבוע אחד בשנה. שבוע של ייסורים. אבל מצאתי פיזיותרפיסט מעולה שמטפל בי פעם בשבועיים. הוא אומר 'אני מתקן את מה שהאופניים מקלקלים‭.'‬ לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו‭."‬

     

    הכושר והאושר הגיעו גם למטבח. "במשך שנים ארוכות הייתי צמחוני על סף טבעוני. כשהייתי חייל, כולם רבו על הזכות לעמוד מאחוריי כדי לקבל את מנת הבשר שלא לקחתי. זה לא היה מטעמים מצפוניים, פשוט לא אהבתי בשר, ובמקומו קניתי ופלות בשק"ם. נגמלתי מהצמחונות לפני 20 שנה, אבל אני לא בעל חי שאוכל סטייקים. ענת בשלנית בחסד, ובשישי בערב, בארוחה המשפחתית, אני אוכל רק חזה עוף. בימי חול אני חי על יוגורט וסלט‭."‬

     

    וכשהבטן מקרקרת?

    "אני מנשנש ירקות ופירות. עכשיו יצאה הנחיה חדשה במשרד הביטחון. אסור להכניס עוגות. זה נהדר. אני עוד זוכר את הבורקס של ישיבות הממשלה. שעות התמודדתי עם הפיתוי של לקחת או לא. פעמיים בשבוע אני יוצא לסיורים, עובד סביב השעון וכמעט לא מכניס שום דבר לפה. בסוף היום אני מגיע הביתה שפוך‭."‬

     

    אתה חי על יוגורט וסלט, נשוי 40 שנה לאותה אישה, ממה אתה נהנה?

    "מהחיים. מכל דקה. גם כשמעצבנים אותי בפוליטיקה אני נהנה‭."‬

     

    וכשאתה לחוץ? כועס?

    "אין דבר כזה. אני אדם רגוע מטבעי. אף פעם לא מרים את הקול, ואיש עוד לא זכה לשמוע אותי צועק. כשהעצבים מתחממים, אני משתדל לישון. אני יודע שהכל ייראה יותר טוב מחר או בעוד כמה שעות. גם בנסיעות ארוכות אני נרדם לדקות, ואפילו במשרד. יש לי חדרון עם מיטה. היום ישנתי מ‭14:20-‬ ועד ‭– 14:30‬ ועשר הדקות האלה יחזיקו אותי עד 10 בלילה‭."‬

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    שייך לאנשים הבודדים שיש להם מוח
    צילום: ירון ברנר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים