שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "לבחור נאורות או שמרנות". ראיון עם מזכ"ל חד"ש
    הוא מכיר בצורך בסמלים יהודיים למדינה - אך לצד אלה הערביים. תהום עמוקה פעורה בין עמדותיו לאלו של התנועה האיסלאמית. ולדעתו, אם השמאל לא יפסיק לגמגם - הוא עלול להיעלם. בשיחה עם ynet מסביר איימן עודה למה הכיבוש הוא שורש הרע, ותולה תקווה בהישג של דב חנין בתל-אביב
    כחודשיים לפני הבחירות לכנסת, במפלגת חד"ש - המשותפת ליהודים ולערבים - שואבים עידוד רב מהבחירות המקומיות: לא זו בלבד שב-15 רשויות ניצח המועמד שלהם, אלא שגם במעוז הישראליות תל-אביב גרף הח"כ מטעמם - מי שהואשם על-ידי רבים בחוסר כבוד כלפי הדגל וההמנון - הישג נאה. "אין ספק שהחברה הישראלית מתפכחת והופכת לאזרחית יותר, בהשוואה לחברה המגויסת שהייתה כאן פעם", אומר איימן עודה, מזכ"ל התנועה.

     

    "מאבקים היסטוריים מלמדים כי רק מי שבחרו ללכת בדרך משותפת - במקרה שלנו, דרך יהודית-ערבית - הם שניצחו בסוף", אומר עודה בשיחה עם ynet. אבל עוד לפני שיהודים וערבים משלבים זרועות, בתוך המיגזר הערבי הכוח מתפצל, עם עוד מפלגה - של ח"כ עבאס זכור. "גימיק לא רציני", מכנה אותה עודה, ומדבר על אפשר לאיחוד עם בל"ד, לאחר שילובנו מחלוקות העבר.

     

    "המצב האידיאלי", אומר המזכ"ל, "יהיה שנרוץ לכנסת בשתי רשימות - האחת פטריוטית-מתקדמת-חברתית, שבמרכזה חד"ש, והשנייה פטריוטית-שמרנית שבמרכזה התנועה האיסלאמית. שתי הרשימות יהיו קשורות בהסכם עודפים, והחברה הערבית היא שתקבע איזו חברה אנו מבקשים - מתקדמת נאורה, או שמרנית".

     

    נכון לעכשיו, צופה עודה ארבעה מנדטים לחד"ש, לאחר שלדבריו, תנועת

    השמאל "תראבוט" תאוחד עמה. "כשמפלגות השמאל מגמגמות בישראל, אנחנו האלטרנטיבה האמיתית", הוא אומר. עודה מסביר כי המחלוקות בין היריבות מקרב המיגזר הערבי הן אמיתיות, ובהחלט לא על אגו וכיסא בלבד: "עבאס זכור חושב שאסור לנו לדבר על ענייני הפלסטינים, ואני אומר - רק לגדעון עזרא מותר בכנסת לדבר על כך? זו זכותנו וחובתנו, אף שברור שהח"כים של חד"ש עסקו בכנסת הקודמת בעיקר בענייני פנים".

     

    אשר לתנועה האיסלאמית, "יש בינינו לביניהם הבדל עצום בתפישה, גם מבחינה חברתית וגם מבחינת מעמד האשה. אני לא רואה מצב שבו נרוץ במשותף". לעומת זאת, הוא מספר שבימים האחרונים מתקיימים מגעים עם בל"ד. "קודם עלינו לפתור בינינו את אירועי העבר. נבדוק מדוע הם חיפשו להתקרב לכל מי שביקש את רעתנו; מדוע ראו בחד"ש את האויב העיקרי. לאחר מכן בהחלט קיימת אפשרות לרשימה משותפת, שלא תיפול על ענייני כיסאות".

     

    היהודים סיפרו סיפור אחר

    עודה (34) נחשב בחד"ש לאיש שחולל מהפכה והצליח להעיר סניפים שהיו רדומים במשך שנים. "במהלך חודש וחצי אני מספיק לבקר בכל 67 הסניפים שלנו". הוא נולד וגדל בחיפה, בבית של תומכי חד"ש מובהקים, ומאז ומתמיד היה פעיל - בכיתה, במועצת התלמידים ובמועצת העיר. הוא זוכר כיצד בימי בחירות הפך ביתו למטה מרכזי. "יש דברים שנולדים איתם, לא קונים במכולת. מגיל צעיר נשמתי פוליטיקה". כמי שנולד וגדל בעיר מעורבת, הוא נזכר: "מגיל צעיר הבנתי שאין אמת אחת. הילדים היהודים, איתם שיחקנו כדורגל, היו מספרים לנו איך ניצחתם את המלחמה ב-56' ו-73', בעוד שאני ידעתי שאנחנו ניצחנו. תמיד חשבתי איך זה שהם מספרים סיפור אחר, ולמה הם יודעים את כל הפרטים שאני לא יודע. זו הסיבה שבחרתי להיות בחד"ש - אצלנו העניין אינו יהודים נגד ערבים. אנחנו מחפשים את הדרך לחיות יחד, ואין זה סוד שהעניין מורכב.

     

    "אם נשב עכשיו בבית-קפה במרכז הכרמל ונדבר ערבית, אף אחד לא

    ירים גבה. כאן רוב התושבים מוצאם אשכנזי, ודווקא הם מקבלים אותנו יותר. לבני עדות המזרח יש כנראה רגשי נחיתות, והם פחות מקבלים אותנו. אבל תמיד זה רק עד לקו השוויון: תהיה שיפוצניק בשכונה שלנו? מצוין, מעבר לכך - זו כבר בעיה". ואצלכם? "אני לא אומר שהערבים שונים. סבא שלי והחברים שלו היו שומעים בלילה את נאצר, מחככים את כפות ידיהם בהנאה ומבקשים שינצח. למחרת בבוקר היו הולכים ליהודים ואומרים: יא חוואג'ה, אנחנו רוצים לעבוד!" 

     

    את האשם העיקרי במצב הנוכחי תולה עודה בכיבוש, שבגללו אין גם סיכוי שחד"ש תהיה חברה בממשלה. "הפסקת הכיבוש תוליד רוח של שלום ואופטימיות, תוביל לחיים משותפים ושגשוג כלכלי. אני חושב שאחרי הכל, שני העמים מחפשים את החום, מבקשים לחיות יחד. למרות שאני מיעוט מבחינה מספרית, אני מרגיש בן המקום. ההמשכיות שלי כאן היא טבעית".

     

    את המונח "מדינת כל אזרחיה", עודה לא מקבל כלשונו. לשיטתו, הסמלים היהודיים צריכים להמשיך ולהתקיים - לצד אלה הערביים. מבחינה כלכלית ואזרחית, יש צורך בשוויון מלא. הוא רוצה לראות מדינה ששומרת על הזכויות הקולקטיביות של שני העמים - השפה, האופי והחינוך. "אין לי בעיה שבסמלים ברחובות, בדגל, בהמנון יהיה משהו יהודי - אך לא רק יהודי. האופי של המדינה צריך לייצג את שני העמים. במדינות שיש בהן מטענים לאומיים הגיעו למצב של דו-לאומיות. אני בהחלט מבין את המטענים היהודיים של השואה, העובדה שזו המדינה היחידה שלהם - כל זאת לצד הנכּבה אצל הערבים והתחושה שפעם היינו אדוני העולם". 


    "מכבד את השוני" (צילום: דורון גולן)

     

    עודה, עורך-דין במקצועו, נשוי לאחותו של אסיל אסלה - מהרוגי מהומות אוקטובר 2000. הוריה מעולם לא נמנו עם אנשי חד"ש, ובארוחות המשפחתיות יש ויכוחים מרים. "אני מכבד את השוני בינינו, ותאמיני לי שעד היום אין לי מושג עבור איזו מפלגה הצביעה אשתי בבחירות האחרונות". בסלון ביתו מוצבת תמונתו של אסיל, והשנה הוא לקח חלק ביוזמה שקראה להוציא את חקירת המאורעות לזירה הבינלאומית. על העצומה חתמו רבע מיליון איש - כאשר חלק הארי של החתימות נאספו בידי פעילי חד"ש. אבל עודה לא תולה בכך תקוות רבות: "אחרי עיראק, אני לא נאיבי שהעולם יתעורר ויעשה משהו בעניין 13 צעירים".

     

    כשהוא מנתח את המפה הפוליטית בישראל, התמונה בעיניו ברורה: "מפלגת העבודה ומפלגות המרכז לא הציגו אלטרנטיבה של שלום אמיתי ולא אופטימיות בציבור שלהן, וכך ירו לעצמן ברגל. הן התאהבו בתהליך השלום, אך לא בשלום עצמו. הימין לעומתן יודע טוב מאוד מה הוא רוצה הוא מדבר בצורה יותר ברורה וחד-משמעית, ולכן גם מתחזק. אם השמאל לא יתעורר ויוביל לדרך ברורה, לאמירה ברורה - הוא בסוף ייעלם. אנשים רוצים מפלגה שיודעת בדיוק מה יש לה להציע, ולא מפלגה מגמגמת". לאחר הבחירות הקרובות, סבור מזכ"ל חד"ש שתקום בישראל ממשלה "חלשה, מתנדנדת ומסוכנת". לדבריו, "הליכוד של היום זה לא הליכוד של שרון - אם נתניהו לא יהיה ממש קיצוני, החברים שלו יפילו אותו". ובעוד שנתיים, סבור עודה, שוב נלך לבחירות. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יש דברים שנולדים איתם: איימן עודה
    צילום: דורון גולן
    המקומיות כמשל: דב חנין
    צילום: ירון ברנר
    לא יותר מגימיק: עבאס זכור
    זה לא שרון: בנימין נתניהו
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים