הסרטן בנח"ל: "לא להשאיר חיילים בבסיס בערד"
ועדת הפנים והגנת הסביבה קראה להקים ועדת בדיקה ממלכתית לנושא עודף התחלואה בסרטן בקרב תושבי ערד וחיילי בסיס הנח"ל הסמוך לעיר, ולבדוק האם התופעה קשורה למקור זיהום סביבתי. צה"ל: אין סיבה להעתיק את הבסיס בטרם הסתיימו הבדיקות
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קראה היום (ג') להקים ועדת בדיקה ממלכתית לנושא עודף תחלואת הסרטן בקרב תושבי ערד והחיילים בבסיס הנח"ל הסמוך לעיר, ולבדוק האם התופעה קשורה במקור זיהום סביבתי.
בדיון בנושא קרא יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה) לצה"ל להעביר בהקדם את בסיס הנח"ל מהאזור. "אין כל סיבה להשאיר את בסיס הנח"ל בערד נוכח עודף תחלואת הסרטן באזור, מסיבות שאינן ידועות בוודאות. מחנה צבאי הוא יחסי דבר זמני ונייד...", אמר פינס.
קצין רפואה ראשי של צה"ל, תא"ל נחמן אש, הגיב ואמר כי אין כרגע סיבה להעתיק את הבסיס, כל עוד לא התקבלו מסקנות הוועדה הצבאית שבודקת את נסיבות המקרים, שאמורה להגיש את המלצותיה ב-10 בפברואר.
הפרשה האמורה נחשפה בתחקיר של ערוץ 2. על פי הנתונים שמסר אש, החל מסוף 2001 ידוע לצה"ל על הצטברות מקרי סרטן בקרב חיילי הנח"ל. משנת 1994 חלו 17 חיילי נח"ל בסרטן הלימפה, לעומת שבעה חיילים בחטיבת גולני ו-7 בחטיבת הצנחנים - פי 2 וחצי ויותר. גם בשאר סוגי הסרטן נמצאה תחלואה גבוהה יותר בקרב חיילי הנח"ל: 58 חולי סרטן, בהשוואה ל-47 חולים בצנחנים ו-43 חולים בגולני.
ד"ר מיכה בר- מוחא, רשם הסרטן במשרד הבריאות, הציג נתונים דומים לגבי העיר ערד. "יש בערד שיעור של סרטן שבאופן מובהק גבוה ממהממוצע הארצי, אבל בשלב זה לא ידועים לנו סוגי הסרטן הספציפיים", אמר. עם זאת הוא הדגיש כי המשרד לא חקר עד כה את הסיבות לעודף התחלואה.
"אדם טבע ודין": מסתמן מקור סביבתי
מנגד, עמותת "אדם טבע ודין" טענה בדיון כי מסתמנת זיקה בין נתוני עודף התחלואה למקור זיהום סביבתי - מתקן השפכים של ערד הממוקם כקילומטר מהבסיס.
על פי הנתונים, למתקן מוזרמים מדי שנה כ-1.5 מיליון מ"ק שפכים ועוד כ-200 אלף מ"ק שפכים תעשייתיים. שאריות חומרי הדברה ורעלים אחרים, שלא נבדקים במאגר הקולחין, מהווים ככל הנראה מקור להשקיית השדות החקלאיים הסמוכים למתקן. בנוסף, בחורף זורמים עודפי השפכים לנחל צאלים שעובר מתחת לבסיס ולמטווח האימונים.
"המזהמים הכימיים מהווים פוטנציאל גבוה למחלות לרבות הסרטן, ועולה החשש כי עודף תחלואת הסרטן בבסיס נגרם מזיהום סביבתי. הוא מתחזק מנתוני משרד הבריאות בדבר שיעור הסרטן הגבוה באזור ערד מהממוצע הארצי", טוענת העמותה.
אחיו של אחד החיילים שחלו מחה בדיון על כך שצה"ל ממהר לשחרר כל חייל שחלה למחרת גילוי המחלה. "לא היססו להיפטר מאחד מהם אפילו ביום הזיכרון לחללי צה"ל", אמר. "7 שנים אנחנו מחזרים אחר הפתחים, ותובעים שמערכת הביטחון תיקח אחריות על המקרים, ותדאג לחולים כמי למי שנפצעו במהלך השירות הצבאי - ולא נענים". הוא ציין כי הצעת חוק לתיקון המצב הוגשה בעקבות תופעה דומה שהתגלתה אצל לוחמי שייטת 13 שצללו בקישון, אך התיקון לא עבר "מסיבות כלכליות".
בסיכום הדיון אמר פינס כי תמונת המצב מדאיגה, "אבל מאחר שגורמי התופעה לא נבדקו, וידוע רק ההיקף הסטטיסטי שלה, קשה לומר משהו מובהק בנדון כל עוד תוצאות הבדיקה של מתקן הטיהור אינן ברורות, וכל עוד לא נבדקו כל ההיבטים הסביבתיים כמו איכות המים וזיהום האוויר".
פינס אמר שיפנה לשרי הבריאות והמשפטים וליועץ המשפטי לממשלה על מנת להקים את ועדת הבדיקה הממלכתית (בנוסח ועדת וינוגרד), ולא להסתפק בבדיקה של משרד הבריאות, "אחרת לא נגיע לתוצאה בלוח זמנים סביר".