שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הישראלי הנודד: מבוא לתרמילאות

    בכל שנה יוצאים כחמישים אלף ישראלים לטיולי תרמילאות ברחבי העולם. מאחורי התופעה התיירותית הזו מסתתר טקס שמכונן זהות ישראלית ומגדיר מי "בפנים" ומי "בחוץ". ד"ר חיים נוי משרטט את מפת הנדודים של הישראלים

    רבבות ישראלים אינם טועים: מבסיס ההעפלה להרי האוורסט בנפאל ועד הקרנבל בריו דה ז'נרו, ממדבריות המלח בבוליביה ועד מסיבות הסמים בחופי גואה - אתריה, יעדיה ומראותיה של התרמילאות הישראלית הפכו מזמן לנקודת ציון בגיאוגרפיה הישראלית המדומיינת.

     

    מזה מספר עשורים אנו עדים לתנועה מתרחבת והולכת של ישראלים המשתתפים בטיול ממושך, רב-אירועים ותחנות, המהווה "טקס מעבר" נורמטיבי. הנוסעים טוענים כי הם מבקשים "לנוח", "להתרחק", "לתפוס שלווה" מן ההוויה הישראלית הלחוצה והאלימה. אולם הפעולות שלהם מעידות כי הם משקיעים מאמצים רבים בסימון "וי" לצד תחנה נוספת במסלול החיים הישראלי, תוך שהם מקפידים לבלות עם ישראלים אחרים במובלעות עם נוכחות עברית המופגנת על שלטי החנויות והמסעדות, וללמד את הילדים המקומיים לזמר "הבה נגילה".

     

    מדי שנה, עם שחרורם מן השירות הצבאי, עושים רבבות ישראלים את דרכם לאורך המסלולים המוכרים של התרמילאות הישראלית. ההערכה היא כי מדובר בכחמישים אלף מטיילים. המסלולים כוללים אתרים מועדפים באסיה ("המזרח הרחוק") ובדרום אמריקה, וכן, במידה פחותה, באפריקה. הצטרפו אלינו לסקירה על רגל אחת של ההיסטוריה של התרמילאות הישראלית.


    תרמילאים בנתב"ג (צילום: גלעד קוולרציק)

     

    בעלות דרך הרגליים

    בראשיתה - בסוף שנות השישים וראשית שנות השבעים - היתה התרמילאות הישראלית תופעה אינדוידואלית ומצומצמת, שכללה צעירים מרקע תרבותי אחיד - בעיקר יוצאי קיבוצים ומושבים אשר שירתו בצבא ביחידות קרביות, שיצאו את הארץ לתקופות ממושכות, תוך שהם משתתפים במסע פיזי אינטנסיבי.

     

    שורשיהם של מסעות מוקדמים אלה נעוצים בראשית הציונות והעלייה לארץ ישראל, ובמסעות הרגליים המפרכים שערכו החלוצים לאורכה ולרוחבה של הארץ בתחילת המאה העשרים. מסעות אלה, של קבוצות צברים שנקראו "משוטטים", היו לטקס טקס גופני מלכד, אשר כלל מסעות רגליים מפרכים, לעתים לאתרים מסוכנים כגון "הסלע האדום" בפטרה, ירדן. המשוטטים האמינו כי באמצעות מסעות רגליים אלה נקנית ארץ ישראל, והידיעה המרחבית והגופנית של הגיאוגרפיה הישראלית היא המקנה קרבה ובעלות על שטחיה.

     

    במרוצת העשורים נעשתה התרמילאות לטקס חברתי מגוון, בו משתתפים חלקים משמעותיים מן הנוער היהודי-ישראלי. ההשתתפות במסע אינה מוגבלת עוד לצעירים חילוניים, והיא כוללת נוסעים ממגוון גילאים ורקעים חברתיים, ביניהם צעירים לפני ואחרי השירות הצבאי ומשפחותיהם (הורים ואף סבים וסבתות!), נוער חילוני, מסורתי, ודתי (כיפות סרוגות), אוכלוסיות מן הפריפריות ומן המרכז, ועוד. כמו כן ניכר גיוון ביעדי המסע ובאתריו, ובנושאי ההתעניינות וההתנהגות של המטיילים.

     

    ניתן עדיין למצוא את אלה המחפשים מסע פיזי ממושך ומפרך, אך רבים נוטים לבלות במובלעות של תרמילאים ישראלים (נוסעים הידועים כ"מתנחלים"), לחפש בילויים "קלילים" יותר, לתור אחר חוויות רוחניות ("יושבי האשראמים"), או אחר סמים, בטיול שמשכו נע ממספר שבועות למספר שנים.


    גיבוש זהות דרך החיפוש אחר האקזוטי והשונה (צילום: ויז'ואל פוטוס)

     

    עם זאת, יש קבוצות אוכלוסייה שאינן לוקחות חלק בטקס זה, ואלה כוללות בראש ובראשונה את הפלסטינים החיים בישראל ואת הזרמים היהודיים-החרדיים,

    ובמידה מסויימת גם את ההגירה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. עובדות אלה, הקשורות באוכלוסיות המשתתפות בטיול ובאופני ההשתתפות בו ובמשמעויות של ההשתתפות בו, יוצרות את הטיול כטקס מכונן זהות ישראלית המגדיר מי גם "בפנים" ומי "בחוץ" וגם דרגות ואופנים שונים של היות בפנים. לאור גיוון רב זה, אף קשה היום להגדיר מיהם "התרמילאים", ומה היחסים בין קבוצות שונות של נוסעים, תיירים, מטיילים, ועוד.

     

    התרמילאות משקפת את הצורה בת זמננו של מקסם המסע היהודי-ישראלי. זו תופעה המשקפת תשוקת מסע ונדודים עמוקה, המבטאת שילוב בין סיבות מקומיות ונסיבות היסטוריות, בין מניעים מקומיים ומגמות עולמיות. המניעים ליציאה למסע השתנו כמובן במרוצת השנים והדורות - כמו גם הכמיהה ליציאה מן השגרה ומן המוכר. בקצרה אפשר לומר כי התרמילאות הישראלית התפתחה והפכה מביטוי אינדיבידואלי אקסקלוסיבי לטקס תרבותי פופולרי, המסמן זהות ישראלית. 

     

    התרמילאות במהלך השנים

    בעולם הקדום היתה משמעות ייחודית לתנועה אנושית ולמסע. משמעות זו נוצרה מן השינוי הפיזי שהנו תוצאת המסע (המעבר ממקום למקום), וגם מן הידע והחוכמה הקשורים בתנועה עצמה. הציווי העתיק "לך-לך" הנו ציווי מכונן המבטא לא רק את העליה לארץ המובטחת, אלא גם את עצם ההתרחקות וההתנתקות מן הדתות והמסורות והמנהגים המקובלים והמעבר לאמונה מונותיאיסטית.

     

    התחנה הבאה על הציר ההיסטורי הנה העת הרומנטית, והתפקיד המשמעותי שהיה למסעות בחיק הטבע ההררי בתנועות הלאומיות האירופאיות. זהו ההקשר המסביר את קבוצות הצברים (ה"משוטטים") המטיילות ברחבי ארץ-ישראל בראשית המאה העשרים, ואת המעבר של המסע מענין אינדיבידואלי לטקס חברתי קולקטיבי. מסעות אלה, אשר כללו חוגי סיירות, ידיעת הארץ, טיולים שנתיים ועוד, היוו חלק אינטגרלי מן ההגשמה הציונית.

     

    השלב הבא הוא התרמילאות הישראלית כתופעה חברתית, שקיבלה את צורתה בשנות השישים ובראשית שנות השבעים של המאה הקודמת. בשנים אלה החלה, למעשה, התרמילאות המודרנית כפי שאנו מכירים אותה כיום. באותה תקופה היה המסע נחלתם של בודדים - טיילים נון-קונפורמיסטים שמוצאם מן האליטה החברתית. תופעה שראשיתה ניכור ומחאה סביב מלחמת 73', נעשתה לכלכלה משומנת. השתנו המוטיבציות האישיות והקולקטיביות אשר הניעו ישראלים בני דורות שונים לצאת את גבולות הארץ ולתור אחר האקזוטי והשונה, ואגב כך לבחון ולגבש את זהותם.

     

    וישנה התרמילאות של היום, שהינה תופעה חברתית מרתקת ורבת פנים, הכוללת מתחים רבים וסתירות פנימיות עמוקות - ולמעשה משקפת את המתחים והשסעים המאפיינים את הפוליטיקה של הזהויות בישראל בהווה.

     

    עם קצת דמיון, נוכל גם לתאר כיצד ייראה בעתיד הדור הבא של התרמילאים. אפשרות אחת המתעצבת כיום היא הכיוון של טיולים בני-קיימא שבבסיסם דאגה מוסרית לכדור הארץ וליושבים בו - טיולים המאפשרים תנופה חלוצית מחודשת וביטוי עצמי אותנטי תוך ניסיון להתרומם מעל אינטרסים ומגמות מקומיות ולבטא משאלה אוניברסלית. בניסיון הזה לחיזוי העתיד נצטרך כעת גם להעריך את השפעת המיתון הכלכלי הכבד על התפתחות התרמילאות ועל אפשרות צמיחתה או גוויעתה.

     

    • ד"ר חיים נוי, מומחה לתרמילאות ומרצה במכללת ספיר, מנחה סדרת הרצאות חדשה בבית אבי חי בשם "התרמילאים". הסדרה כוללת חמישה מפגשים, שייערכו מדי שבוע ביום רביעי בשעה 19:30 ובכל אחד מהם יסביר מומחה לנושא היבט אחר של התופעה. הכניסה ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי. פרטים באתר או בטלפון 02-6215300.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רונן ברגמן
    נוכחות עברית מופגנת. שלט למסעדה בנפאל
    צילום: רונן ברגמן
    מומלצים