שתף קטע נבחר

אין עימות, יש ניואנסים

מגוון דעות בקבינט הוא לגיטימי וחשוב, כל עוד מיישרים קו מאחורי ההחלטה שמתקבלת. בין לבני לברק אין "מחלוקת קשה", וממילא איש מהם אינו בעל הבית בממשלה הזאת

אמצעי התקשורת מציגים "מחלוקת קשה" בתוך הקבינט, ובעיקר במטבחון המשולש של אולמרט, לבני וברק. המחלוקת, כך נטען, היא על דרך היציאה מהמלחמה בעזה. כשהקורא שומע "מחלוקת" הוא אומר: גוועאלד, טוב לא ייצא לנו מהשלושה האלה. כמו בלבנון, הם לא יביאו ניצחון - רק בושות. המציאות כנראה קצת שונה.

 

לא כל דעה אחרת היא מחלוקת, לא כל דיון מרובה דעות הוא ריב. מגוון דעות הוא לגיטימי - בדו"ח וינוגרד למדנו שוב שהוא אפילו חשוב - כל עוד אחריו מתקבלת החלטה אחת, שכולם עומדים מאחריה. ובינתיים, כלפי חוץ - הן מול הרמטכ"ל, הן מול האמריקנים, הצרפתים, המצרים ושאר העולם - ישראל מדברת בקול אחד.

 

עד כה נראה שהממשלה מתפקדת כראוי (אם מבודדים את החלק המתוקשר בהיענותו של ברק ליוזמת שר החוץ הצרפתי בדבר "הפוגה הומניטרית"). ראש הממשלה, שרת החוץ ושר הביטחון, נכון ליום הזה, אומרים דבר אחד ברור לצה"ל: המשיכו במערכה הצבאית, עד לעמידה ביעדים שהוגדרו לכם בשלב השני של "עופרת יצוקה" - והיו מוכנים לשלב השלישי. מול הקהילה הבינלאומית מוצבות הדרישות: הפסקת הטרור וירי הרקטות, הסכם מדיני - בלי החמאס, עצירת הברחות מוחלטת מסיני לרצועת עזה ותביעה לפיקוח בינלאומי שיבטיח את כל אלה.

 

בדיונים הפנימיים, אכן קיימים ניואנסים: אהוד ברק סבור שיש לבחון הסדרה מדינית באמצעות המצרים, משהו כמו "תהדיאה" משופרת. לשיטתו, אם אפשר להגיע לאותה תוצאה מבלי לשלם מחיר יקר של קורבנות - ראוי לבחון זאת. לעומתו, ציפי לבני שוללת הסדרה מדינית באמצעות המצרים, כי קהיר רוצה את החמאס בדיון. שרת החוץ סבורה שאין לקיים כל שיח ושיג עם ארגון הטרור הזה, כדי שלא לשדרג את מעמדו, ובכלל - כמו שלמדנו ב"תהדיאה" האחרונה - אי-אפשר לסמוך על מילתו.

 

למרבה הפרדוקס, דווקא אולמרט, ראש הממשלה המתפטר, מצליח

 לגשר על הפערים. אתמול, כשהחלו להישמע העמדות השונות של לבני ושל ברק, הוא הרגיע אותם. הוא השלים את הדיון בקבינט בשמירת הקונצנזוס הישראלי. קונצנזוס שקבע שממשיכים בלחימה בעזה, אך במקביל נכונים לשמוע פרטים על היוזמה האמריקנית-מצרית-צרפתית הבוקר בקהיר. קונצנזוס שקובע שכל עוד לא הבשילה יוזמה מדינית כזאת או אחרת, מוסיפים להלחם.

 

זה לא מקרה שאולמרט הוא המוביל את הקו בדיוני השלישייה והקבינט, לפיו, משיצאה ישראל למערכה - אל לה לעצור עד להשגת המטרות. "אם זה יושג בדרך הצבאית או המדינית", הוא חוזר ואומר לאנשיו, "זה תלוי במה שקורה בשטח. העיקר שהמטרה תושג. אנו עוסקים באסטרטגיה של הצלחה, לא באסטרטגיית יציאה". גם ערב בחירות, ובניגוד למה שמצטייר לעתים בתקשורת - אהוד אולמרט הוא בעל הבית היום בממשלת ישראל. כל היתר הם רעשי רקע, שלא אחת מטשטשים את התמונה האמיתית. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא כל דיון רב דעות הוא ריב
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מומלצים