למען אמיר

היום (ה') מלאו 14 שנה מאז הפיגוע הכפול בצומת בית ליד, בו נהרגו 22 חיילים ואזרח אחד. אחד ההרוגים היה אמיר הירשנזון, טירון בצנחנים שהתגייס שלושה חודשים קודם לכן ונשלח לאבטח את הצומת. לקראת האזכרה להירשנזון, החליטו חבריו להקדיש לו את שירו של מוקי, "שיר מלחמה". מוקי נרתם למשימה ברצון והתוצאה לפניכם.

מוקי ב"שיר מלחמה". צולם בסטודיו של קובי פרחי (אבי חי)

בבוקר ה-22 בינואר, 1995, מעט אחרי השעה 9 בבוקר, נעמד מחבל מתאבד, לבוש מדי צה"ל, בין החיילים הרבים שהמתינו בתחנת האוטובוס בצומת בית ליד. הוא פוצץ עצמו עם חגורת נפץ במשקל 10 ק"ג. בין כל ההרס וההרג, בעוד מי שלא נפגע ממהר להגיש עזרה לפצועים, פוצץ עצמו מחבל אחר דקות ספורות אחר כך. באסון נהרגו 22 חיילים, בהם כאמור אמיר הירשנזון, ואזרח אחד.

שש שנים אחרי הפיגוע, היכה השכול שוב בבית משפחת הירשנזון בירושלים. באוקטובר 2000, שם אלעד הירשנזון, אחיו הצעיר של אמיר, קץ לחייו. במכתב שהשאיר אחריו כתב שלא יוכל לשאת אובדן נוסף. בעקבות הטרגדיות, עזב האב רוני הירשנזון, את עסקיו הפרטיים, והקים את "חוג ההורים", פורום הורים שכולים תומכי שלום, סובלנות ודמוקרטיה.

את "שיר מלחמה" כתבו מוקי (דני ניב) ופילוני (דני קרק), לאלבום "עוקף מלמעלה". את מוקי מלווה פלומפי (אמיר בסר).

פלומפי (מימין) ומוקי. יהיה השלום נחלת ילדיי (צילום: אבי חי)

לקראת האזכרה מחר, כתבה אחת מחברותיו של הירשנזון, מיכל בכר, מכתב:

אמיר,

עברו 14 שנים מאז אותו יום ראשון בבית ליד. וכל הקלישאות נכונות.

גדלנו. רבים מאיתנו עזבו את ירושלים, התחתנו ויש קולות קטנים שקוראים להם "אבא" או "אמא". ואתה נשארת אותו ילד יפה בתמונה, אותו ילד שהיינו רבות מי תשב לידו בכיתה, אותו ילד שבשבילו הייתי מתאמצת כל כך ללכת עם הבנים בתחילת הטור בטיול השנתי.

14 שנים אני חולמת עליך. כל כך אמיתי, עם הדמעה הקבועה שֶגָּרָה לך בעין מאיזו דלקת, כאילו בכית מראש על כל הזמן שבלעדיך.

אתה חי לי בחלומות, עם הצבע הירוק בעיניים, בצבע של הסווטשרט, עם החיוך הגדול, האהבה ל"הפועל ירושלים" ועדי גורדון, וזו הגדולה יותר - לחיים.

שנה אחר שנה עשיתי את הדרך, שנהייתה ארוכה ומפותלת יותר עם השנים, לטקס יום הזיכרון בבית הספר שלנו, "רנה קסין", רק כדי לראות אותך משתקף בעיניים של אחיך הקטן אלעד. ועכשיו אתה ואלעד שומרים אחד על השני, בבית קברות אחד קפוא בהר הרצל.

שמעתי שהבחורה שהצלת אחרי הפיצוץ הראשון ראתה שאתה כל כך יפה וביקשה ממך להישאר עימה ואתה, כמו שאתה, הלכת לנסות להציל עוד אנשים.

ואינך.

מלחמה רודפת מלחמה ואולי זו כל הזמן אותה אחת. אבל בתוך כל הטירוף הזה, חשוב לי להגיד לך ולהורים המדהימים שלך, שכל כך רוצים שלום, שלא שכחנו. ולא נשכח.

ביום שישי נערוך אזכרה לכבודך. תסתכל עלינו מלמעלה... אנחנו, החברים שלך, מצדיעים לך ומתגעגעים אליך יום יום, כבר 14 שנים.

שלך, מיכל.

האזכרה לזכרו של אמיר הירשנזון תיערך מחר (ו') בשעה 13:00, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, ירושלים. המפגש, בכניסה התחתונה