שתף קטע נבחר

אצת אחיתופל: ביקור ב"מוג'ו"

סלט האיטריות והקלמארי היה רענן, קערת הראמן הייתה נדיבה, אבל המאקי אינסייד-אאוט היה רק סביר, והפאנקו היה שמן מדי. כל זה הופך את ההשקעה ב"מוג'ו" לכדאית אולי בשעות העסקית, בטח בימים שבהם צריך לחשוב פעמיים לפני שאוכלים בחוץ

יום אחד יצטרכו סוציולוגים לשבת ולבדוק איך ומתי בדיוק הפך הסושי – פעם אופציית אכילה מתוחכמת ליודעי ח"ן בלבד – לשניצל בפיתה.

 

ואין אזורים שבהם המהפכה הגסטרונומית השקטה הזו מורגשת טוב יותר, מאשר במתחמי התעשייה החדשים: בהרצליה פיתוח, ברמת החי"ל בת-אביב או במתחם איקאה בנתניה. עם התקרב שעת הצהריים, מאות עובדים מורעבים נפלטים ממשרדיהם וצובאים על המסעדות בחיפושיהם אחרי ארוחה קלה במסגרת עסקית משתלמת.

 

בדיוק כדי לענות על צורך כזה קמות מסעדות כמו מוג'ו, המציעה פתרון כפול לאזור שבו היא ממוקמת, בפאתי מתחם איקאה. בצהריים היא מפתה את צבא העמלים של הפרולטריון בשלל קומבינציות אסיאתיות משביעות בסגנון עדות הנודלס התאילנדי המוקפץ. בערבים, הנמכה קלה של התאורה והפיכה של התפריט לצדו השני מסבה אותה למאורת סושי אפלולית, לחדוות הבליינים המקומיים המגיעים מנתניה ומיישובי הסביבה.

 

היינו ארבעה, ונחתנו במוג'ו בשעת ערב מוקדמת. אולי בשל עננה של סגריר, פתחנו במרק מיסו, שהיה בלתי מושקע בעליל: פושר למדי וכמעט נטול טופו, אצות או שבבי בצל ירוק. לעומתו, דווקא קערה גדולה של ראמן עוף עם אטריות ביצים הייתה משכנעת יותר; נתחי הפרגית הושרו ברוטב טריאקי וניצלו לפני שהוכנסו למרק וטעמן היה מעושן-משהו ובשרי מאוד. גם סלט אינסאן יאם – אטריות זכוכית עם טבעות קלמארי ופלפלים – הפתיע ברעננותו, ואחרי מקצה שיפורים קל בגזרת התיבול (בעיקר צ'ילי וסויה) כבר יכול היה להיחשב למעולה ממש.

(צילום: שאול גולן)

 

מכאן צללנו לתפריט הסושי, שלשמו הרי התכנסנו: מנה המכונה כאן ריינבו למשל מייצגת ארבע יחידות של מאקי אינסייד-אאוט עם שרימפס, סלמון, טונה, אבוקדו, סלט סרטנים ושומשום שחור. הרעיון יפה, אבל הביצוע סביר ולא יותר.

 

כך קרה גם בארבע יחידות של פאנקו עוף – סושי המצופה אחרי הכנתו בפירורי לחם יפאניים וכמעט תמיד נושא עמו שובל של ניחוחות טיגון בלתי נעימים, עקב נטייתו של הפאנקו לספוג ולנצור את השמן. ארבע יחידות של סושי-סנדוויץ' עם אבוקדו וסלמון – מעין כריכונים משולשים שבהם האורז תופס את תפקיד הלחם –היו סבירות, במקרה הטוב.

 

רק כשזנחנו את הטריקים המיוחדים ושבנו למנות בסיסיות יותר כמו שלישיית קונוסים – צלופח ברוטב טריאקי, ספייסי טונה או שרימפס טמפורה – יכולנו ליהנות שוב מסושי בסיסי, המושתת בעיקר על טריותם של הדגים ופירות הים. את אלה ליוו כמה כוסות של בירה סטלה מהחבית לגברים וקווה קסניוס ספרדית לנשים. על הקינוחים דילגנו, גם כדי לחסוך כמה קלוריות וגם מפני שלמוג'ו אין כמעט מה להציע בתחום. הסתפקנו בתה עם נענע ובקנקן תה יפני, שהיו סיום הולם לארוחה סבירה, נטולת ריגושים או הברקות, שהייתה מתאימה יותר כלאנץ' עסקי זריז באמצע היום. על כל זה שילמנו 550 שקלים, כולל שירות, על ארוחה שהייתה רוויית אלכוהול.

 

"מוג'ו". גיבורי ישראל ‭.17‬ מתחם יכין סנטר, פולג, נתניה. טל. ‭.09-8850716

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים