שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מתסיסות את השוק: בירות בוטיק

    שגיא קופר טעם הרבה מאוד בירות בוטיק, ולמרות הראש הסחרחר מעט, הגיע למסקנה שככל שיהיו יותר בירות איכותיות - כך גם תגדל הדרישה להן בשוק

    השבוע "נגררתי" על ידי ליאור בלמס, מומחה בבישול בירה, למבשלת הגמל המרקד (Dancing Camel) בתל אביב, ל"טעימה קלה" של סוגי בירות שונים ומשונים. ליאור, אורן אבראשי, מנהל מותג Samuel Adams ואשתו לימור, יוחאי קודלר, ממבשלת הנגב שבאורים, ודייויד כהן, הבעלים והברומאסטר של הגמל המרקד, תרמו כל אחד כמה בירות חזקות, בנות 5.5% עד 10% אלכוהול.

     

    Samuel Adams Summer Ale

    יכול להיות שתצליחו עוד למצוא מהבירה הזאת, מתוך מגוון הבירות המיוחדות שמגיעות לכאן. זהו אייל חיטה קליל, נעים וחביב, שמתאים באמת לקיץ. חובבי הבירה ה"כבדה" עלולים למצוא שהוא קצר או קל מדי, אבל בהתחשב בייעוד שלו - הוא טוב מאוד. 5.6% אלכוהול, שלא מורגשים, והאמת היא שלבירה יש "קלילות מטעה", לא מעטה.

     

    Samuel Adams Cranberry Lambic

    כאן אפשר לראות היטב את ההבדלים בין הגישה האמריקנית, או הטעם האמריקני,לביןוהגישה האירופית לבירות: למביק בלגי אמיתי יהיה לא רק פירותי, אלא חמצמץ לתפארת. פה מדובר בבירה הרבה יותר מתקתקה, פחות חומצית. מאוד פירותית, עם תוספת של קינמון, ציפורן ומוסקט. צבע נחושת וקצף יפים. 5.6% אלכוהול.

     

    Samuel Adams Cream Stout

    הרבה מאוד קפה שרוף באף - אבל פחות בפה. יותר מתונה מהמקבילות האירופיות, ופחות אגרסיבית. זהו לא ממש "סטאוט" חזק, אלא בירה הרבה יותר קרמית. מצד שני, היא חסרה גם את הסיומת הפירותית של הגינס. סיכום: נחמדה וטובה. 5.6% אלכוהול.

     

    Samuel Adams holiday Porter

    חום כהה, יחסית צלול. קצף בז' יפה, יחסית עמיד. זוהי בירה מאוד יבשה, בעלת סיומת טובה, בינונית באורכה. פורטר טוב, מתאים גם למי שלא אוהבים את סגנון הסטאוט (סטאוט הוא פורטר "חזק").

     

    Salvator Dopplebock

    דופלבוק הוא בוק (לאגר גרמני יחסית חזק), חזק עוד יותר (דופל - כפול). הדופלבוק של פאולנר הוא בעל צבע כתום עמוק, ארומות חזקות של לתת, וטעם מתקתק בהתאם. נזמגת מאוד יפה, והתחושה הכללית היא של בירה מאוד מהנה ולא כבדה. כראוי לסגנון, האלכוהול כאן גבוה למדי - 7.9%, והבירה יבשה בסיומת. הבירה בוקבקה ב-12/2007, והיתה יכולה להתיישן עוד שנה לפחות.

     

    G. Schneider & Sohn, Weisse Aventinus

    שניידר היא מבשלה פרטית, ממינכן. כל אוהבי בירות החיטה והווייצן חייבים לתת כבוד למבשלה הזאת, שמייסדה - גאורג שניידר - היה מי ששימר וגם פיתח את סגנון הבירה הזאת. שניידר היה ברומאסטר בחצר של לודביג מבווריה (לודוויג המשוגע), ורכש ממנו רשיון לייצר בירות חיטה - הראשון שניתן למי שלא היה מבני האצולה. ב-1872 הוא הקים את המבשלה שלו, עם הרשיון שקיבל. המתכון לבירה הזאת - הדופלבוק חיטה העתיק ביותר בגרמניה - נכתב על ידי מתילד שניידר ב-1907, עוד אשה שהשפיעה על עולם הבירה.

     

    תכל'ס, מדובר באחת הבירות הטובות ששתיתי לאחרונה: 8.2% אלכוהול, בעלת צבע חום ענברי, קצף יפה מאוד ומיגוז עדין. בירה חיטה אופיינית, מאוד נעימה, עם גווני לתת, ציפורן ומעט אפילו ברנדי. יוצרה בתחילת 2008, וגם לה היה עוד זמן להתיישן.


    מגיעה לה כבוד. הבירה של שניידר (צילום: יח"צ)

     

    Barley Wine מבשלת הנגב

    יוחאי קודלר ייצר כאן בירה חזקה מאוד, עם כ-8.5% אלכוהול. סגנון הבירה הזה זיכה אותו כבר פעמיים ברציפות במקום הראשון בתחרות של מועדון הבירה הישראלי, ולא בכדי: את הבירה הוא מייצר מתירוש מרוכז מאוד, שתוסס באיטיות, בטמפרטורה נמוכה מאוד, במשך זמן רב. ה"בציר" המסויים הזה הוא מנובמבר 2007. צבע קוניאק יפה, צלול (בזכות ההתיחשנות הקרה מאוד). בירה מאוד ארומתית, עם ניחוחות של תפוח ירוק וצימוקים. בפה חשים מיד במתיקות של השעורה המרוכזת, אבל אז נכנסת המרירות החזקה של הבירה ומשלימה אותה. מעט שמנונית ובעלת סיומת קצת חומצית בגרון. היה חסר לי קצת משהו שיחבר בין המתיקות והמרירות, אבל זוהי בירה מצוינת. (להשיג אצל יוחאי, בקיבוץ אורים).

     

    Dancing Camel Golem

    דייוויד כהן מייצר את הבירה הזאת פעם או פעמיים בשנה, בעיקר לקראת פורים. היא מכילה 10.5% אלכוהול, ומבוססת על ה-IPA המוצלח מאוד שלו. מה שהוא עושה הוא להקפיא כמות מסוימת של IPA. לאחר הפשרה חלקית, מתקבל נוזל עליון מאוד מרוכז, שאותו לוקחים (המים מפשירים אחרי האלכוהול, הסוכרים והחומרים האחרים. ההקפאה מרכזת כמובן את הכל – כולל טעמים וארומות. התקבלה כאן בירה משובחת, מתקתקה-מרירה, עם ארומות של סילאן ומשהו מינרלי, מעניין. הכל מאוד משולב, ונותן תחושה של משקה חורף כבד ואיכותי. להשיג במבשלה, מחבית.

     

    Iced Bourbon Imperial Porter מבשלת הנגב

    מעין "טוויסט" על eisbier: קודלר לקח בירת פורטר כהה ומרוכזת, שקפאה במהלך הייצור, והופשרה. החלק הכהה, ה"עליון" הפך לבירה מרוכזת מאוד בעלת ריכוז אלכוהול משוער של 10%. אצווה אחת של הפורטר המקורית עברה השריה עם שבבי אלון מחביות ברבן, ולאחר התסיסה עוד הוספה לה כמות קטנה (50 מ"ל על 20 ליטר, לערך) של ג'ק דניאלס. התוצאה היא בירה חזקה להפליא, בועטת ממש. מאוד לא אלגנטית, במובן הפשוט של הבעיטה שמקבלים כשטועמים ממנה, אבל בעלת מורכבות מרתקת ממש: וניל, שוקולד, פירות יבשים. התחושה בפה היא מלאה, כמו של משקה מתיישן ומדויק. מצויין לשתיה בכמות קטנה, בכוס ברנדי ממש. קודלר מבטיח שהוא ייצר עוד מהבירה הזאת, שהחלה את דרכה לגמרי במקרה.

     

    Dancing Camel 'Trog Wit 2006

    בקבוק 750 מ"ל, ואתם רואים נכון: הבירה משנת 2006. זוהי בירה מבוססת חיטה, שאותה מייצר דיוויד פעם בשנה - עם צאת חגי תשרי. הפילוסופה היא לייצר את הבירה מהאתרוגים שתם השימוש בהם. בגלל השימוש בפירות, הבירה אמורה להיות מהבירות הקלות יותר, ולא להיות במיטבן שלוש שנים אחרי שיוצרה. הבירה הזו שמרה על החיוניות והקלילות שלה מצד אחד, ומצד שני קיבלה אופי עגול ומכובד וגוף מלא. ריחות וטעמים של פרי והדרים - עם שמריות טובה. 6.5% אלכוהול.

     

    כל הבירות האלה, הן של מבשלות מסחריות גדולות והן של מבשלות בוטיק זעירות, מוכיחות שוב שצריך לתת לבירה את המקום הראוי לה, ובמיוחד להשקיע עוד ועוד ביצרנים קטנים או בכאלה שלא מפחדים לייצר בירות שנראה כאילו "אין להן שוק". השוק שם, הדרישה קיימת, ואני באמת מאמין שככל שיהיו יותר בירות כאלה, תגדל להן גם הדרישה.

     

    שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כדאי להשקיע ביצרנים קטנים. בירה
    צילום: רויטרס
    גישה אמריקנית. סמואל אדמס
    מומלצים