האם מותר לחתן טרי לצאת להילחם בעזה?
שאלה:
למה כל הרבנים לא אוסרים על חתנים לצאת למלחמה בעזה כמו שכתוב במפורש בתורתינו הקדושה? זה יפה להיות "מורעל", אבל יש איסור תורה וראינו מה יכול לקרות (א.א, רמת הגולן)
תשובה:
שלום לשואל.
על שאלתך נאמר: "אם קָרִיתָ – לא שָנִיתָ, אם שנית – לא שִלַשתָ , אם שלשת – לא פירשו לך"... (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יח עמוד א).
אתה מתכוון כנראה בשאלתך' למה שנאמר בתורה בספר דברים בשני מקומות:
א. "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ... וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה... וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר... וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ
פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה" (דברים פרק כ, א-ז)
ב. "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר. נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח" (דברים פרק כד, ה)
מפסוקים אלו עולה לכאורה, כי מי שאירש אישה (בימינו הכוונה לנתינת הטבעת, הקידושין) ועדיין לא התחתן איתה (בימינו – שבע ברכות הנאמרות מתחת החופה)
– חוזר מהיציאה לקרב, עד שיתחתן. (מקור א)
במקור השני נאמר, כי אדם שהתחתן, הרי הוא פטור מלצאת למלחמה במשך שנה אחת, כדי שיהיה פנוי לשמח את אשתו.
לכאורה, צודק השואל; אם כן, כיצד הולכים בימינו חתנים במשך השנה הראשונה אחר חתונתם, ואפילו בימי השמחה (שבעת הימים) שלאחר החתונה?
לשם כך, באה תורה שבעל פה, הפרשנות הבלעדית לכוונת ה' נותן התורה, כדי לפרש, להגביל ולסייג את הכוונה האמיתית.
כאשר עלה משה להר סיני נאמר לו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה
וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". (שמות פרק כד פסוק יב).
לכאורה, משה קיבל רק את הלוחות, מהי התורה והמצווה? הסבירו חכמים: "לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו
נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני". (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ) כלומר, כל הפרשנות (הכתובה במשנה
ובתלמוד) ניתנה גם כן למשה בסיני.
בנושא יציאת חתן למלחמה במשנה מבוארים כל פרטי ההלכות, ולבסוף: "בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת
מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ" (משנה מסכת סוטה פרק ח, משנה ז). כלומר, כל הפטורים נאמרו דווקא ביציאה למלחמת רשות, אולם בזמן מלחמת מצווה – אין פטורים, כולם (!!!) יוצאים.
מה מוגדר כמלחמת מצווה? הרמב"ם, שהוא כמעט הפוסק היחידי בנושאים אלו, כותב על פי הגמרא: "ואי זו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת
עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם".(רמב"ם הלכות מלכים פרק ה).
הרמב"ם מונה שלש הגדרות למלחמת מצווה:
א. מלחמת שבעת עממים – הכוונה לפי רוב המפרשים, היא מלחמה
לשחרור הארץ מייד זרים. (מלחמת העצמאות, ששת הימים ועוד).
ב. מלחמת עמלק - בפשטות נגד העם העמלקי. כיום, שלא ידוע מיהו, יש אומרים שהכוונה למלחמה נגד צוררי ישראל הבאים נגדנו ללא סיבה, אלא ממניעים
אנטישמיים, כמו הנאצים.
ג. עזרת ישראל מיד צר – כל פעולה קרבית הבאה להציל ישראל מידי אויביו. (כמעט כל מלחמות ישראל בארץ, עד היום יכולות להיות כלולות בהגדרה זו)
אין ספק, שהמלחמה האחרונה (מבצע "עופרת יצוקה") עונה להגדרה השלישית לפחות. ממילא מדובר במלחמת מצווה, שכאמור אין בה פטורים, וגם חתנים
יוצאים מחופתם. על כן, אין כאן שום איסור. להיפך, כל מי שיצא קיים את המצווה כפי שנאמרה באמת בתורה. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
