לחוסך בשוק הפנסיוני אין שיקול דעת

מזה כעשור אנו עדים להתפתחות מואצת ומשמעותית בתחום הפנסיה בישראל. התפתחות זו מאופיינת בעיקר בתקנות וחוקים אשר נחקקו ותוקנו משנת 2000 ואילך.

גולת הכותרת להתפתחות זו הייתה "רפורמת בכר" אשר כיום רבים מאנשי המקצוע מצביעים עליה כשנוייה במחלוקת.

ההתפתחויות בשנים האחרונות באו לידי ביטוי ,כאמור, בעיקר משנת 2000 ואילך:

•  2000- תיקון 120, משיכה שלא כדין קצבה - מינואר 2000 כל כספי התגמולים ניתנים למשיכה רק כקצבה ולא כסכום הוני.
  

•  2003- תיקון 132, מיסוי ריבית על רווחים ריאליים בקופות הגמל - על הרווחים של החוסכים הוטל מס בשיעור של 15% על הרווחים הריאליים.
  

•  2005- שינויים למשיכה לחוסכים שכירים - נערכו שינויים ביחס למשיכה של שכירים וכן ניתן גם להעלות את הפרשות העובד והמעביד לאחוזים גבוהים יותר מבעבר.
  

•  2006- תיקון 3, שונו כללי משיכה לחוסכים עצמאיים, ובו למעשה ביטלו את האפשרות למשוך את הכספים לאחר 15 שנה והכספים ניתנים למשיכה בגיל הפרישה. כמו כן המס על רווחים ריאלים עלה ל-20%.
  

•  2007- תיקון 153, שינויים בסכומי ההפרשות לזיכוי וניכוי שסיבכו ובילבלו את אנשי המקצוע, החשבים, אנשי תוכנה והחוסכים .
  

•  2008- תיקון 3, שסיווג מחדש את תכלית התוכניות - כל הכספים המופקדים החל מינואר 2008 הם קצבתיים בלבד (כלומר, ניתן יהיה לקבלם בגיל הפרישה כקצבה חודשית), אלא אם החוסך יוכיח כי לרשותו יש כבר קצבה בגובה של 3,850 שקל ורק אז יוכל למשוך את הכספים הנוספים שקיימים בתוכניות הוניות, כסכום חד פעמי.
  

יודעים מה טוב בשבילך

רבים מאנשי המקצוע סבורים שאין לחוסך היכולת לדעת באיזה אופן הוא יוכל בבוא הזמן לקבל את כספו תוך תכנון מס נבון.

התקנות הרבות שתוקנו בעשור האחרון מצביעות על כך שאנשי האוצר צעדו יותר מידי רחוק ולכוון הלא נכון והכניסו את ידם עמוק לכיסו של החוסך עד כדי כך שהם כופים על החוסך להפקיד ולפדות את הכספים שהוא עצמו חסך בעמל רב, לפי ראות עיניהם.

יתרה מכך, אנשי האוצר, לשיטתם, הם אלו שיכולים לחשוב עבור החוסך מה טוב בשבילו.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא תיקון 3 שנכנס לתוקף בינואר 2008 המחייב את החוסכים להפקיד כספים רק לתוכניות קצבתיות (שישלמו קצבה חודשית בעת הפרישה).

תיקון זה מעלה שאלות רבות בקרב החוסכים: האם להפסיק את התוכניות ההוניות ולפתוח במקומן תוכניות קצבה או קרן פנסיה? האם חברות הביטוח (שממתינות לאישור מהאוצר) יהפכו את התוכניות ההוניות הקיימות אוטומטית לקצבתיות? ואם כן כיצד יקבע "מקדם ההמרה" או "מקדם הקצבה"? האם הוא יהא קבוע או משתנה?