האם יש חובה הלכתית להצביע בבחירות?
שאלה:
האם צריך להצביע בבחירות לכנסת? מה פוסקת ההלכה בסוגייה? (פלוני)
תשובה:
בהשתתפות בבחירות לכנסת יש שלושה חלקים: מצווה, חובה וזכות.
א. כל חברה אנושית צריכה הנהגה, ובלעדיה עלולה לשרור אנרכיה, ולכן ציוו חכמים: "הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ". (פרקי אבות ג, ב). בצד החיובי – קיימת בתורה מצווה למינוי מלך: "כִּי תָבא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ נתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבתָי: שוֹם תָּשִים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִים עָלֶיךָ מֶלֶךְ " (דברים י"ז, יד-טו).
לשון הפסוק כפולה: מצד אחד – אשר יבחר ה', ומצד שני – שום תשים, ציווי לאנשים. כפילות זו הביאה למחלוקת הפוסקים, האם בחירת מלך היא מצווה (וכך פסק הרמב"ם), או שהיא דבר שלילי (אברבנאל), או שהדבר תלוי במצבו של העם לבחור מלך או הנהגה (הנצי"ב).
לדעת כולם, יש צורך בהנהגה, והעם מצווה לקחת חלק בבחירה. כך אמרו חז"ל: "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר (שמות ל"ה) ראו קרא ה' בשם בצלאל. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם, אם לפניך הגון - לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם". (מסכת ברכות נה, ב).
גם דוד המלך, לא לקח את המלוכה על כל שבטי ישראל, עד שבאו כל העם וביקשו ממנו (שמואל ב פרק ה).
יש מהפוסקים שאמרו, כי כאשר אין אפשרות לבחירת מלך, הרי הסמכות חוזרת לעם, ובחירת הנהגה לאומה, נחשבת כבחירת מלך.
מכל זה עולה, כי השתתפות בבחירות הנהגה לעם ישראל נחשבת כחלק ממצוות בחירת מלך.
ב. לבחירת מנהיגות, יש השלכה על תחומים שונים בחיי האומה; בטחון, כלכלה, רווחה, וצביונה היהודי של המדינה. להשלכות אלו יכולות להיות השפעות רבות על חיי אדם ממש. (כמו מלחמות, משברים כלכליים ועוד). התורה אסרה על התעלמות מצרכיו של היחיד והאומה: " הרואה את חבירו טובע בים, או לסטים באין עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל, ולא הציל... וכיוצא בדברים אלו, עובר על לא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט, טז)". (שולחן ערוך חושן משפט סימן תכו).
הימנעות מהשתתפות בבחירות משפיעה על התוצאות, ויכולה להביא לסכנה, או לפגיעה בשכבות חלשות. הנמנע מלבחור, יכול להיות גורם ומשפיע לתוצאות אלו. (גם אם זו השפעה עקיפה).
כשם שאדם מצווה להוכיח את חברו כדי למנעו מלעשות מעשים שליליים, כך צריך להשפיע על התנהגות חיובית.
ג. הקמת המדינה מהווה שלב בגאולה שאנו מצפים לה אלפי שנים: "אמרו חכמים: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד". (רמב"ם, הלכות מלכים פרק יב).
שלטון עצמאי, הוא הביטוי הראשוני לשחרור משעבוד מלכויות, ואנו שזכינו להיות שותפים לימים אלו – זוכים למה שאבותינו רק ציפו, ייחלו וחלמו.
לאחרונה קיבלתי תיאור של יום הבחירות הראשונות במדינת ישראל בשנת תש"ט, מיומן שכתב ר' משה אלפרט, יהודי חרדי מהיישוב הישן, שהיה מלמד בתלמוד תורה "עץ חיים", וכך הוא כותב: "בשמחה רבה ועצומה הלכנו את הדרך הקצרה ... וכל הדרך הלכתי כמו בשמחת-תורה אצל הקפות עם ספר תורה, כי הפנקס זהות של ישראל היה בידי. לא היה גבול להעושר והשמחה שהיה לי... ברטט של קדושה ובחרדת קודש מסרתי לידי היו"ר את פנקס הזהות שלי וקרא את שמי מתוך הפנקס שלי...וביד רועדת וברגש של קדושה לקחתי פתק אחד ... והגיע הרגע הכי הקדושה בחיי, אותו הרגע שלא זכו האבא שלי, ולא הסבא שלי. רק אני בזמני, בחיי, זכיתי לרגע קדושה וטהרה כזו. אשרי לי ואשרי חלקי, בירכתי ברכת 'שהחיינו', ושמתי את המעטפה בתיבת הקלפי. ... שבנו הביתה, והלכתי להתפלל, יום חג גדול...".
סיכום: השתתפות בבחירות לכנסת היא מצווה (בחירת מלך), חובה (מעורבות ולא התעלמות) וזכות (שהחיינו והגיענו לזמן הזה) נלך ונצביע (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
