שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מצווה או סקילה?
    הרב אלישיב והרב עובדיה פסקו כי זו מצווה קדושה להצביע בבחירות ומנגד מרחפים עונשי גיהנום שנשמעו מפי רבנים גדולים אחרים. כיצד יפעל הפרט החרדי בחגיגה הדמוקרטית?

    אחת לארבע שנים או אולי קצת פחות, ניצב הפרט החרדי לפני אחד האקטים הסוריאליסטיים בחייו: השתתפות בבחירות לכנסת כאשר סכנת עונש "כרת" מרחפת על ראשו.

     

    במה דברים אמורים? לצד תמונותיהם של הרב אלישיב הקובע כי יש להצביע לרשימת יהדות התורה, ודיוקנו של הרב עובדיה יוסף הקורא לתמוך בתנועת ש"ס מעטרים את קירות הרחוב החרדי כרזות ענק הקובעות חד משמעית: הצבעה לבחירות כמוה כעברה על "שלש חמורות" (עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים). מי שמתייצב מאחורי האיומים הללו הם אנשי "העדה החרדית" מירושלים.

     

    העדה החרדית, בניגוד למה שחושבים רבים אינה מורכבת רק מאנשי "נטורי קרתא" התמהוניים, אלא כוללת בתוכה מספר רב של חסידויות, בהם חצרות הנחשבות לחצרות 'חזקות' כמו חסידות קרלין, תולדות אברהם יצחק, שומרי אמונים, ודושינסקיא. חסידים אלה ורבניהם מתנגדים באורח נחרץ לציונות בכלל ולהשתתפות בבחירות בפרט. ההשתתפות בבחירות, לדבריהם, כמוה כסיוע ישיר וחיבור אורגני לכל דבר עבירה המבוצע על ידי כנסת וממשלת ישראל.

     

    ו'בעדה', יודעים, להבדיל מהסגנון החרדי העמום - לדבר במלים ברורות. הרב פישר ז"ל למשל, מי שכיהן כאב בית הדין של העדה החרדית קובע כי ההשתתפות בהליך הדמוקרטי היא לא פחות מ: "שאלה של מינות ואפיקורסות, שאין לו חלק לעולם הבא,יותר מחייבי כריתות וארבעה מיתות בית דין". הרב דושינסקי ז"ל קודמו של הרב פישר בתפקיד אב בית הדין מכריז בסרקזם: "מתחילה אמרו שהוא מצווה, ואחר כך שזה חוב, ועתה כבר אומרים שהוא חוב קדוש. אצלנו הדבר ברור שהוא איסור".

     

    והרב דושינסקי מסתבר, ידע על מה הוא מדבר. שכן ברחוב החרדי מקובל משמו של ה"חזון איש" מנהיג הזרם החרדי בשנים של קום המדינה כי ההצבעה היא מצווה כלומר פעולה מחוייבת. ואמנם הכרזות המקשטות את הרחוב החרדי בימים אלו זועקות בשם הרב אלישיב והרב שטיינמן כי פשוט הדבר שההצבעה בבחירות אינה 'רשות' כי אם 'חובה'. הרב עובדיה יוסף הכריז לפני ימים אחדים כי קודם הטלת הפתק לקלפי יש לומר "לשם ייחוד קודשא בריך הוא... הריני מקיים מצות עשה של 'לשמוע בקול דברי חכמים' שנאמר 'לא תסור.. ימין ושמאל". הגדיל לעשות אחד מן השבועונים החרדים שידע לספר כי הרב שטיינמן פסק לרב פלוני שישב שבעה על מות קרובו, כי מוטלת עליו החובה לקום מאבלו ולגשת אל הקלפי הקרובה ולהצביע.

     

    כיצד מתיישבת הדיאלקטיקה המוזרה הזו באידיאה החרדית? חלק מן המתנגדים

    , כלומר אנשי העדה החרדית מגייסים לעזרתם את הרב יצחק זאב סולוביצ'יק' - הרב מבריסק. הרב סולוביצ'יק, שנחשב יחד עם החזון איש למנהיגה של היהדות החרדית בימים של הקמת המדינה מעולם לא הביע את דעתו בפומבי בעד ההשתתפות בבחירות. חוסר התייחסותו לענין גרמה לרבים – הכוללים את בניו ותלמידיו - לחשוב כי הוא התנגד להליך, יחד עם זאת, 'חרדים רגילים' רבים כמו הרב שך ז"ל ורבנים ליטאים נוספים סבורים כי הוא דווקא סמך את ידיו על פסק ה'חזון איש'. איך שלא יהיה, דעתו של הרב מבריסק ביחס לבחירות היא אחת מהחידות הגדולת של הרחוב החרדי, שנדמה כי לעולם לא ייפתרו.

     

    אז כיצד יפעל הפרט החרדי? התשובה המקובלת היא: 'יפעל כל אחד כמנהג רבותיו'. ו'הרבנים' מסתבר, מלבד אנשי ה'עדה' ותלמידיו של 'הרב מבריסק', תומכים ברובם המוחלט בהשתתפות בחגיגה הדמוקרטית

     

    ועדיין, קשה לתפוס איך מתמודד המצביע החרדי עם הדיכוטומיה האיומה הזו, מצווה קדושה אל מול עונש מוות וכרת? כיצד לא ירעדו ידיו כשבמחשבתו מרחפים עונשי הגהינום האיומים שנשמעו מפי רבנים גדולים ומוכרים כמו הרבי מסאטמר, הרב פישר והרב דושינסקי? תשובה ברורה לשאלה הזו, קרוב לוודאי, לא קיימת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים