גינס: כוסות מסומנות ביחידות אלכוהול

גינס חוגגת 250 שנה למבשלה ומצאה דרך מקורית לחגוג את העניין: בבריטניה, היא הוציאה חצי מליון כוסות ממותגות, שעליהן לא רק סימון נפח, אלא גם סימון מנת-משקה (או מנת אלכוהול). הרעיון הכללי, הם אומרים, הוא לעזור למבקרי הפאבים להמנע לא רק מצרות עם החוק, אלא גם עם הכבד שלהם.

מנת-משקה, או אלכוהול, היא מעין סטנדרט בין לאומי שמאפשר לצרכן לקבוע מתי עבר את הגבול. המנה - מכפלת ריכוז האלכוהול במשקה בנפחו במיליטרים, חלקי 1000 - היא עניין קבוע. מה שכל ממשלה ממליצה כתחום "בטוח" הוא גמיש. בבריטניה, 3-4 יחידות משקה ליום לגברים, 2-3, לנשים. על כוסות הפיינט של גינס מצוין המספר 2.3, שהוא מספר יחידות האלכוהול במשקה (שריכוזו כ- 4.2% אלכוהול).

שומרת מצרות עם החוק, וגם על הכבד. הכוס של גינס (צילום: יח"צ)

בישראל אין חובת סימון נפחים על כוסות משקה. לא רק על בירה או יין, אלא גם על כוסות מיץ, מים או אלכוהול. לא משנה לאף אחד שכשאתם קונים "גדול", "בינוני" או "קטן", אתם בעצם לא יודעים כמה משקה אתם מקבלים עבור הכסף שלכם. גם אם כתוב "חצי" בתפריט, אתם עשויים לקבל 450 מ"ל (או 560 מ"ל, לפעמים, וגם זה לא תקין). הבדל גדול כשמדובר בכוס בירה ב-25 שקלים, והבדל עוד יותר גדול אם אתם עולים על הכביש אחרי "מנה אחת" ושוטר מודד יותר.

זאת כבר לא פעם ראשונה שאני כותב על זה, וכנראה אכתוב על זה עוד. היום רואים יותר ויותר מקומות שמוכרים בירה לפי 1/3 או 1/2 ליטר, אבל רוב הכוסות עדיין לא מסומנות. בכל הקשור באלכוהול - איש הטוב בעיניו יעשה, וגם שם, חייבים למצוא פתרון. חייבים לעשות כאן סדר בכל העניין הזה, לציין נפחים על כוסות ויחידות משקה על בקבוקים.