שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    גירושי בת ה-14: "קידושין זה לא בדיחה"

    ילדה צריכה להתגרש בגלל שהחבר ענד לה טבעת? הרבנים דוד סתיו ואלישיב קנוהל, דנים בסיפור בת ה-14 שקיבלה גט, ומסבירים מדוע לעיתים אין ברירה ויש לתת "גט לחומרא"

    דייני בית הדין הרבני האזורי בירושלים פסקו כי נער בן 17 שמסר טבעת לחברתו בת ה-14 צריך לגרשה בגט, אם בכוונתם לסיים את הקשר. האם יש הכרח להפוך שני קטינים בגיל הטיפש-עשרה לגרושים, רק בגלל טעות שטותית של רגע?

      

    הרב דוד סתיו, רב המועצה המקומית שֹהם ומוסמך לדיינות, סבור כי בית הדין נהג כראוי כשחייב את הזוג הצעיר להתגרש כהלכה. בשיחה עם ynet הדגיש כי אינו מכיר את פרטי המקרה, אך על פניו נראה שלא מדובר בהקפדה או חומרה יתירה של הדיינים.

      

    סתיו, שטיפל בעצמו בעבר ב"יותר מדי מקרים דומים", מסביר כי תפיסת ההלכה היא שאין להתייחס בדרך כלל לכוונת הלב אלא רק לפעולות שנעשו, משום ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". לפיכך, אם אכן התקיים טקס שכלל מסירת טבעת, קבלתה מרצון והצהרת "הרי את מקודשת לי" בנוכחות שני עדים כשרים – הרי שהקידושין תקפים וכדי להשתחרר מהם יש צורך בגט. 

     

    הוא הוסיף כי גם קיום יחסי אישות מחזק את ההכרה בנישואים כ"אמיתיים". ההלכה מעריכה שאדם לא מעוניין לקיים יחסים אסורים – "בעילת זנות" – ולכן סביר שהוא אכן התכוון להתחתן כדי שחיי הזוגיות יהיו בהיתר. 

     

    את האפשרות של ביטול הנישואים למפרע על ידי פסילת העדים או מציאת פגמים אחרים במעשה הקידושין שולל הרב סתיו. לדבריו, נוהגים כך רק כאשר יש אומדן ברור לפיו לא הייתה כל כוונה אמיתית להתחתן, או במקרים קיצוניים כמו הצורך להתיר עגונות או לפתור בעיית ממזרוּת. "עם כל הצער כלפי הנערה הזו, שלא תוכל להתחתן בעתיד עם כהן או עם קרוביו של גרושהּ – לא מדובר בטרגדיה בסדר גודל כזה של ממזרים ועגונות. אין מה לעשות. היא והחבר שלה עשו שטות, ועכשיו צריכים לשלם את המחיר". 

     

    הוא הוסיף כי אם אותה נערה ש"התקדשה" הייתה מצויה באותה העת בקשר זוגי עם כהן, ייתכן שבית הדין היה מוצא דרך להפקיע את הנישואים למפרע – הן כדי שלא למנוע ממנה את מיסוד הקשר עם החבר האמיתי, והן בשל ההערכה כי לא באמת רצתה להתחתן עם מי שאינו בן זוגה ומדובר רק בהלצה -"קידושי שחוק". 

     

    אז מתי מתחשבים בכוונת הלב ומתי לא? "כאשר על פניו נראה שמדובר בנישואין אמיתיים, ורק בני הזוג טוענים שלא התכוונו להתחתן – 'דברים שבלב אינם דברים'", מסביר הרב סתיו, "לעומת זאת, לפעמים מדובר ב'דברים שבליבו ובלב כל אדם', כשכל בר דעת מבין שלא הייתה כוונה רצינית, ואז אפשר לומר שהנישואים לא חלים. למשל שחקן ושחקנית שבמסגרת הצגה מבצעים טקס קידושין. הם עושים את זה כל ערב, ולכולם ברור שזה לא תופס". 

     

    "קידושין זה לא בדיחה"

    גם ראש מיזם הנישואין של ארגון רבני צֹהר, הרב אלישיב קנוהל, סבור כי בית הדין נהג נכון. "קידושין זה לא בדיחה, ולפעמים אין ברירה אלא לתת גט לחומרא", אמר, "אדם שמחויב להלכה לא רוצה להיכשל ב'אשת איש', ואם הנישואים האלה אכן תקפים – כל פעם שהבחורה הזו תקיים יחסים עם בעלה לעתיד ייחשבו לאיסור חמור ביותר, וילדיהם יהיו ממזרים". 

     

    עם זאת ציין קנוהל כי "שני צדדים למטבע", והסביר:
    "כמובן שלא צריך לאמלל סתם בחורה ולמנוע ממנה כל מיני הזדמנויות שלא לצורך. הרי אם הזיווג המיועד שלה הוא כהן - זו ממש טרגדיה". הוא הבהיר כי אינו מכיר את פרטי המקרה, וכמו כל איש מקצוע - פסיכולוג או רופא – גם רבנים ודיינים רשאים להכריע רק אחרי שהם "מכירים את המציאות על בוריה", והוא משוכנע כי במקרה זה הדיינים פסקו כנדרש. 

     

    הרב קנוהל הוסיף כי גם אם על פי ההלכה מעשה הנישואים אינו חל או שיש בו ספק – רשאי בית הדין לחייב את בני הזוג בגט ולרשום את האישה כגרושה לצורך הרתעה – "למען יראו וייראו, כדי שכולם יבינו שלא עושים צחוק מדברים כאלה". לדבריו, מדובר בשיקול לגיטימי שנלקח בחשבון גם על ידי שופטים בבתי המשפט כחלק משיקולי הענישה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים