הנשים של יואב-יהודה
לרגל יום האישה הבינלאומי שחל היום, מיכל בן ארי ממליצה לכם לעשות כבוד לנשים של חבל יואב-יהודה, שדרך תהליך העצמה ובזכות כשרונות הבישול, האירוח והאמנות שלהן הפכו את האזור כולו ליעד תיירותי
יום האישה הבינלאומי שחל היום (א') הוא הזדמנות מצוינת לבקר באחד האיזורים היפים בארץ, הרוחש פעילות ויצירה בסימן נשי כל השנה. מדובר באיזור יואב-יהודה, חבל ארץ ירוק עם גבעות רכות מכוסות בפריחה אדומה של כלניות, שקדיות ורקפות, לצד פריחה סגולה של כליל החורש, מטעי זיתים כסופים וכרמי גפנים. בתוך נופים יפים אלו מתקיים במהלך כל סופי השבוע של חודש מרץ גם פסטיבל "האוכל הכפרי" המסורתי.
מאחורי הסירים, בקדמת הבמה
הפסטיבל החל לפני תשע שנים באזור הרי ירושלים. מטרתו המקורית הייתה לתת פרנסה חליפית לנשים אשר איבדו את מטה לחמן בעקבות המשבר בחקלאות, שהיתה עד אז מקור הפרנסה המשפחתי המרכזי. תהליך העצמה וחונכות שיזמה המועצה האזורית מטה יהודה, בליווי חונכות מקצועיות, הביא להכרה כי התחום החזק של אותן נשים, חלקן אף אינן יודעות קרוא וכתוב, הוא הבישול והאירוח. הן מעולם לא חשבו שאפשר להתפרנס מזה, אך בזכות הליווי הצמוד והעידוד של אפרת אליאסף-גורפינקל, היוזמת וההוגה של הפסטיבל, מי שמאתרת, מלווה ומנחה אותן זה שנים, הן עברו מהפך משמעותי ומעמדן במשפחה ובמסגרת החברתית השתנה. הפסטיבל היווה את העוגן המרכזי שנתן להן חשיפה ודחיפה למשך השנה כולה.
טיול במרחב יואב יהודה מאפשר להיפגש עם אותן נשים, לשמוע את סיפורן ולטעום מפרי עמלן.
נתחיל בשפלת יהודה, במושב עגור שם מתגוררת אסנת משה. אסנת הגיעה למושב עגור בשנות החמישים, עוד בהיותה תינוקת רכה בשנים, ממעברת ליפתא. את ילדותה בילתה בשיטוט בין הגבעות ובעזרה לאמה, בשלנית ידועה, בבישול ובליקוט עשבי בר הראויים למאכל, ופירות מן הבוסתנים שנותרו באזור. אסנת היא דוגמה קלאסית לכיצד הפסטיבל תרם לנשות האזור. בנוסף לעזרה במשק החקלאי, עבדה אסנת במשק בית ובטיפול בקשישים. יחסית לקהילה הכורדית השמרנית אליה השתייכה, נחשבה אסנת לעצמאית. כשגילתה אותה אפרת אליאסף-גורפינקל ובנתה איתה את ה"עסק" שלה, נפקחו עיניה והיא החליטה להצטרף להרפתקאה הקולינרית ולארח בביתה מאות אנשים בחודש לארוחות של מיטב מסורת הבישול הכורדית, בכך הפכה להיות להיות אחד הצירים העיקריים בפרנסת המשפחה.
הפתיליות של אסנת (צילום: דניאל לילה)
אסנת מציעה בביתה "אוכל כורדי שמח". על פתילייה במחסן שבחצר היא מבשלת תבשילים מסורתיים נפלאים, הכוללים פיתות אפויות על גבי הסאג' שבחצר, כגון ה"קאדה" – פיתה חמה ממולאת באגוזים וסוכר, קדירת מרק קובה מסורתי עם כדורי סולת ממולאים בבשר בקר או אורז לבן מבושל עם "קארדי" – עשב בר המלוקט בשדות בעונת הגשמים ומתבשל על גבי פרימוס וטעמו חמצמץ (050-7510161, 02-9912868).
במושב לוזית הסמוך נמצא ה"בית של זוהרה". זוהרה בן חמו, אשה חייכנית ומאירת פנים, טיפלה כל חייה בסובבים אותה - באחיה ואחיותיה, באמה המבוגרת שגרה אצלה, בילדים ובנכדים המתגוררים בסמוך. במקביל עבדה לפרנסתה בחממות הכלניות והפלפלים, ולא התאפשר לה ללמוד קרוא וכתוב. בהתחלה, כשהסתבר למשפחה שהיא מתכוונת להקים עסק עצמאי, הם פקפקו בדבר. כיום נוהרים אליה המוני אנשים, הנהנים מהאוכל המרוקאי המסורתי שהיא מכינה. המשפחה כולה תורמת להצלחת העסק - הבעל סוחב את המצרכים לבישול מהשוק, הנכדה מקריאה לה את ההזמנות והבן מכין את כרטיסי הביקור ועלוני הפרסומת במחשב. בפסטיבל מזמינה זוהרה לארוחת קוסקוס חלבי עם דלעת בקינמון וכורכום, דגים נימוחים, גרגרי חומוס המדהימים ולחם הבית הטרי, זאת על רקע תפאורה אדומה של כלניות ופפריקה שמגדלת המשפחה בחצר (02-9911143).
במושב גפן מתגוררות הגיסות עליה ובת שבע גבאי. עליה, שכלה את בנה במלחמת לבנון הראשונה, הסתובבה שנים רבות כמי שחרב עליה עולמה ולפרנסתה עבדה בניקיון בתים. בזכות הפרוייקט המדובר היא עברה תהליך מרתק של העצמה וגילתה שאנשים מוכנים לשלם כסף עבור המטעמים המרוקאיים הנהדרים שהיא מכינה. בעקבות זאת היא קיבלה טעם חדש לחיים, החיוך חזר לשפתיה, ביתה התמלא אורחים ששיבחו אותה על מעשי ידיה, והיא אף נסעה עם חברותיה לבשל לקהילה היהודית בוושינגטון באירוע התרמה. בביתה המטופח היא מגישה אוכל ממולא בכל טוב: דגים ממולאים, לחמים ממולאים, ארטישוקים ממולאים, עופות ממולאים ומרקים (052-2442804).
עליה והבישולים (צילום: דניאל לילה)
האבל התדפק גם על דלתה של בת שבע, כאשר בעלה נפטר בגיל צעיר ובמשך שלוש שנים לאחר מותו לא יצאה מהבית. אפרת גררה אותה בכוח לקורס יזמות עסקית, לאחר שגילתה את מאפיה ותבשיליה המדהימים. גם היא החלה לארח בביתה ועברה מהפך ויצאה לעצמאות, הן נפשית והן כלכלית. אצל בת שבע אפשר לשבוע מארוחה מרוקאית מלאה או להתנסות באפיית עוגות מרוקאיות מסורתיות (08-8585878, 050-5349252).
נמשיך לעמק האלה, ובמושב ליאון-שריגים נתוודע לסיפורן האופטימי של אם ובת. סבתא רחל אהרון הייתה כל חייה עקרת בית שבישלה כמויות ענק של אוכל כורדי מסורתי למשפחתה המורחבת בשיטות של פעם. עד היום היא נוהגת לשוטט בהרי ירושלים, לאסוף את עלי הקארדי ולבשלם שעות על סירי ענק המונחים על מדורות עצים בחצר ביתה. לפני כמה שנים נחשפה רחל לפרויקט, והפכה למוקד משיכה למטיילים רבים ואף הצטרפה לקבוצת בשלניות לראשונה בחייה במשלחת לחו"ל. בתה, צוקית אהרון, שעשתה קריירה מרשימה בצבא הקבע, ליוותה את התהליך שעברה אמה והחליטה להצטרף. היא עזבה את העיר וחזרה לגור במושב. השתיים מארחות לארוחה כורדית מלאה הכוללת, בין היתר, קובה במרק צח, עוף ברוטב רימונים, דלעת וחציל בטעם חמוץ-מתוק, ממולאים ועוד (052-2407232).
את הסיור נסיים בהרי ירושלים, באבו גוש עם סיפורה של נבילה מנאע. נבילה נחשבה ליוצאת דופן בעולם הערבי בו גדלה - היא התעקשה ללמוד ונישאה רק בגיל מבוגר, כאשר פגשה את מוניר, מורה משכיל וחובב בישול. השניים הקימו צימרים באבו גוש, ואז התעורר הצורך גם בארוחות. מוניר הביא לידי ביטוי את כשרונות האירוח והבישול שלו כשהכין אוכל ערבי אופייני לאזור, ונבילה מצידה הוסיפה מאכלים האופייניים למטבח הערבי הגלילי עליו גדלה. כיום הם מארחים משפחות וזוגות לסופי שבוע וגם קבוצות ויחידים לארוחות, ליד אח העצים בביתם המשקיף לנוף מקסים של הרי ירושלים (052-5524997 נבילה, 052-6398194 מוניר).
דרך האמנ(ית)
לצד המבשלות, פעילות ביואב-יהודה גם אמניות ויוצרות רבות המארחות בסטודיו שלהן או בביתן. הפסטיבל מתגוון גם בזכות שיתופי הפעולה של עשרות האומנים והאמנים הגרים באזור ויוצרים בו לאורך כל השנה. בין טעימה לטעימה אתם מוזמנים גם להתרשם מאמניות עמק האלה אשר מקבלות השראה מהטבע ומיופיה של הסביבה. נתחיל עם מדגם קטנטן של אמניות עמק האלה:
במושב צפרירים, על גבול שמורת הטבע חורש עדולם, במבנה מעוצב מוקף בירק ובנופים פתוחים, ממוקם מפעל קקאדו לעיצוב ואמנות בעץ. הבחירה במיקום זה אינה מקרית - בעלי המפעל, רעות ואהרון שחר, עוסקים הרבה בקשר בין אמנות לאקולוגיה ויש להם זיקה מאוד גדולה לטבע. רעות למדה נגרות לפני 30 שנה והייתה האישה היחידה בכיתה בקרב 40 גברים. כאמנית היא חיפשה דרך מקורית לבטא את עצמה ולימודי הנגרות אפשרו לה לרכוש כלים לעבודה בעץ. בעקבותיה גם בעלה המוזיקאי, אהרון, הפך לנגר, ובשנת 1990 הם הקימו את המפעל. במסגרת הפסטיבל יחגגו בקקאדו את פתיחת הגלריה החדשה של אובייקטים פיסוליים ואופנה ייחודית בעיצובה של רעות, ביחד עם אירוח ואוכל (052-3833826).
רעות שחר בקקאדו (צילום: אהרון שחר)
בגבעת ישעיהו, בסטודיו-גלריה בעל השם המזמין "משאלות מתגשמות", פועלת וסורגת נטע פרישמן. נטע, שגדלה באכסניית נוער מוקפת אנשים מכל העולם, מעצבת תכשיטים סרוגים. את מלאכת הסריגה היא למדה מסבתה ואת ההשראה לחיבור בין מסרגות לתכשיטנות היא קיבלה בעקבות מפגש עם עבודת החרוזים של הנשים הבדואיות בסיני.
במהלך הפסיטבל תעביר נטע סדנאות להכנת מוצר אישי בסטודיו ובכל שישי בשעה 15:00 יתקיים מופע שירים לקראת שבת עם נטע, זהרה והגיטרה (054-5483141).
במושב שריגים-ליאון נמצא המרכז לצילום ואמנות אקולוגית של שי זכאי , אמנית אקולוגית וצלמת. שי מציעה טיול היכרות עם "נחל בטון" - פרוייקט שיקום נחל כיצירת אמנות-תיירות אקולוגית, "סלע אם - זהות נשית באמנות ובסלע" - הרצאה בסטודיו וטיול בין חמוקי הסלעים המרשימים שבפארק בריטניה, טיולי צילום מודרך ביער ועוד (02-9912101).
בשישי-שבת 13-14.3 ייערך בשריגים, גבעת ישעיהו וצפרירים בית פתוח בבתי האמנים וסדנאותיהם והפנינג אמנות ומכירה של יצירות קרמיקה, עץ, תכשיטים, נעליים, אופנה, צילום, ציור, זכוכית ופלדה. פרטים באתר.
בהרי יהודה, במושב ישעי הסמוך לבית שמש, מתגוררת גילה בשארי, זמרת נודעת שהופיעה על במות היכלי התרבות הגדולים ביותר בעולם והתפרסמה בשירת הדיוואן - שירי התפילה של יהודי תימן, השמורים בדר"כ לגברים בלבד. גילה מארחת בביתה לארוחה תימנית מפנקת משולבת בשירתה המדהימה ובסיפורה של האשה ביהדות תימן, בעבר ובהווה, כולל סיפורה האישי המיוחד של גילה עצמה (052-3226001).
בשפלת יהודה, בקיבוץ כפר מנחם, פועלות שתי אמניות בסילו הישן של הקיבוץ שהוסב לסטודיו, ומארחות שם אמניות נוספות מהאזור. מה תמצאו שם? "כפרי" - בגדים הגיוניים בעיצוב וייצור עצמי, "לילי" - קרמיקה שימושית בעבודת אבניים, "ילדים מתלבשים" - בגדים לפעוטות, "עטוף באהבה" - משחקי בדים, שמיכות טלאים, אפליקציות ועוד, "בנישה"- נישות עץ בטקסטורות צבעוניות. לרגל הפסטיבל האמניות מארחות בבית הקפה את יוסי אלעד ממאפיית "שק קמח" ללחם טוב, מרק חם, קפה ועוגות הבית של שלומית (08-8508419).
אירועי יום האישה
לרגל יום האישה הבינלאומי ייערכו ביואב-יהודה, כחלק מהפסטיבל, מספר אירועים:
- ב"מוזה", המקום של היזמיות אדריאנה אדר ואורלי לוק בקיבוץ רבדים, ייערך ביום שישי הקרוב, 13.3, החל מהשעה 10:00, בוקר של יצירה נשית - יום בסימן יום האשה שמטרתו לחשוף ולעודד את עשייתן המופלאה של הנשים האמניות והמבשלות מקריית גת. בחצר ובחדרי הבית יתארחו מבשלות ואומניות בשלל יצירות ייחודיות, צבעים וטעמים: "מרכז רקמה" - נשים היוצרות לפי המסורת האתיופית, אמניות מאזור קרית גת, לכיש ושפיר השייכות ל"אמני נוף ודרך", "בונה" - טקס הקפה האתיופי, עוגיות מרוקאיות, פריקסה טוניסאי וכיסונים בוכרים. בשעה 12:30 יופיעו רונית שפי ו"קול האלה" בהרמוניה ווקאלית נשית. לפרטים: אדוה 050-7966610.
- ב"מזון לנשמה" במושב צפרירים, מקום שמביא את הניחוחות, הטעמים והצבעים של המטבח ההודי הקלאסי ושל אוכל הרחוב ההודי, מגישים רינה ועמנואל אוכל הודי צמחוני. ביום שישי, 13.3, ייערך בשעה 12:00 מפגש נשים בנושא "נשים במעברי חיים" כולל ארוחה הודית צמחונית קלה (בתשלום) מוגבל לכ-20 נשים. 050-7122717, 02-9921875.
- ובמושב נחם, כחלק מהפנינג "בונים ורוכבים" לבניית מסלול אופניים, יתקיים בשבת, 14.3, אירוע בחירת מלכת האזור: טיול אופניים, טרקטורונים, אומגה, סנפלינג וארוחה לנשים בלבד. יציאה מאזימוט, מושב נחם. לפרטים: איתן חברוני 050-6238266.
