שתף קטע נבחר

שילוב מנצח

"משחק כפול", סרטו החדש של טוני גילרוי, אינו חף מפגמים - אך המיזוג האלגנטי בין סאטירה, מתח ורומנטיקה והכימיה בין ג'וליה רוברטס וקלייב אוון הופכים אותו לסרט מבדר ואינטליגנטי


 

המפגש בין גבר ואישה, תחילתו של קשר ואפשרותה של אהבה הם סוג של משחק מתעתע. עם חלוף השנים, כל צד משכלל מיומנויות של גילוי והסתרה: צמצום חשיפה שתכליתו למנוע אפשרות פגיעה, הצגת תגובות רגשיות שאינן משקפות בהכרח את התחושות הפנימיות ותמרון הצד השני למקום הרגשי והפיזי הרצוי.

 

המימד המתעתע של משחק זה הוקצן בכמה מהקומדיות הרומנטיות הגדולות של הוליווד, שמיקמו אותו בזירה מקצועית רוויית תחבולות ותחבולות נגד. התנצחות בין עורך וכתבת במערכת עיתון ("נערתו ששת", 1940), בין עורכי דין נשואים ("צלע אדם", 1949), או בדוגמה עכשווית יותר, בין עורך דין המתמחה בגירושים ונוכלת סדרתית ("אכזריות בלתי נסבלת" של האחים כהן). המסגרת המקצועית המשותפת לא רק ממקמת את הגבר והאישה בעמדה שוויונית, אלא גם מגדירה באופן סמלי את הדינמיקות של מערכת היחסים.

 

שני גיבורי "משחק כפול" ("Duplicity"), קלייר סטנוויק (ג'וליה רוברטס) וריי קובל (קלייב אוון), הם שני מרגלים לשעבר (היא ב-CIA, הוא ב-MI6) שעברו הסבה מקצועית לעולם הנכלולי לא פחות של ריגול וריגול נגד בין חברות ענק. המנטליות של הקפיטליזם החזירי שעבורו האחר אינו אלא אמצעי לצבירת הון, היא מקור האיום הסמלי על אפשרותו של רגש אותנטי וקירבה אמיתית.


אוון ורוברטס. קומדיה רומנטית בעולם של ריגול תעשייתי

 

בתחילת הסרט ריי מתחיל עם קלייר במסיבה בשגרירות ארצות הברית בדובאי. הם שוכבים והיא גונבת מחדרו את הקודים של ההגנה האווירית של מצרים. הוא נפל למלכודת שהיא טמנה לו ומאבד את משרתו. שלוש שנים לאחר מכן הוא פוגש אותה ברומא, שם היא מפצה אותו בסוף שבוע של פעילות גופנית נמרצת שהופכת אותם לבני זוג. הם מתחילים לרקום שיתוף פעולה עתידי שבו יתמרנו את הכוחות בעולם הריגול התעשייתי למען רווחיהם. שנתיים מאוחר יותר יש להם הזדמנות להוציא את תוכניותיהם לפועל.

 

גונבים, סיפור אהבה

שפלותו של העולם הקפיטליסטי מומחשת במערכת היחסים השניה - זו שמתנהלת בין שני מנכ"לים של החברות הפרמצבטיות בהן מועסקים קלייר וריי. הווארד טולי (טום ווילקינסון) מ"בורקט-רנדל" ודיק גרסיק (פול ג'יאמטי) העצבני והפרנואידי מ"אקוויכרום". לגרסיק מגיע מידע לפיו "בורקט-רנדל" פיתחו מוצר מהפכני, "הגביע הקדוש" של תחום עיסוקם. הוא מוכן לעשות הכל כדי להניח ידיו על הנוסחה הסודית ולשבש את תוכניתו של טולי ולהשפיל אותו לפני כינוס בעלי המניות של "אקוויכרום".

 

קלייר היא בכירה בחטיבת הריגול הנגדי של "בורקט-רנדל", אך למעשה היא חפרפרת מטעם "אקוויכרום". ריי עובד ב"אקוויכרום" כמפעיל של קלייר. בכדי שמשימתם תצלח הם צריכים להסתיר את יחסיהם, אך המורכבות האמיתית נובעת משאלת המהות האמיתית של יחסיהם. האם מטרותיהם אכן משותפות או שאחד מהם מתמרן את השני?


ווילקינסון וג'יאמטי. סצנת כותרות מבריקה

 

הבמאי והתסריטאי טוני גילרוי מפצל את הסרט לשני מישורי זמן. ההווה של הסרט מתרחש בשבועיים בהם מתפתחת המזימה הסבוכה, אך לתוך הווה זה נשזרת סדרה של סצנות שבהן נפגשים בני הזוג בשנתיים שקדמו למזימה. מנגנון זה משיג מטרה כפולה: כיוון שבני הזוג אינם יכולים להפגין קירבה בהווה, הפלאשבקים משמרים את הלהט במערכת היחסים. המטרה השניה, לכאורה סותרת אך למעשה משלימה, היא שימור האמביוולנטיות לגבי מהותה של מערכת היחסים. האם ככל שאנו מתקרבים להווה עדיין שומרים בני הזוג על נאמנותם, או שסדקים ברורים ומרומזים ביחסים יבואו לידי ביטוי באקט בוגדני של אחד מהם?

 

שילוב מנצח

גילרוי, התסריטאי של סדרת סרטי בורן והבמאי של "מייקל קלייטון", מוכיח בסרטו השני כי הוא יוצר הוליוודי משמעותי. כמו סרטי בורן, גם עלילת "משחק כפול" מתפרשת בכל רחבי העולם (ניו יורק, רומא, דובאי, איי הבהאמה, שוויץ, לונדון וכו'), עושה שימוש בטכנולוגיות ריגול מתקדמות ועוסקת בשאלות של זהות ומוסר בהווה גלובלי-טכנולוגי מורכב.

 

כמו "מייקל קלייטון", גם סרט זה עוסק בכוחות האפלים של הקפיטליזם האמריקני, אך הפעם הוא עושה זאת תוך שימוש בהקצנה סאטירית של מאבקים הרי הגורל על פיצות קפואות, קרמים ומשחות. היכולת לשלב בין נושאים עכשוויים אלו, להחדיר להם מימד סאטירי ולקשר את הסרט למסורת הקומדיות הרומנטיות ההוליוודיות - היא מרשימה ביותר.


"משחק כפול". לא נטול פגמים, אבל מבדר ואינטליגנטי

 

הסרט אינו נטול פגמים. הוא קצת נשבה, בעיקר לקראת סופו, בערפל התחבולות והתחמונים, והדבר פוגע באפקטיביות של הדינמיקה הרגשית בין הדמויות. כמה מהמהלכים בסרט נראים (ואולי זו רק בעיה של צפייה ראשונה) לוקים בסבירותם

וביכולת לבצע אותם כפי שהם מוצגים. אך בעיות אלה מתגמדות לעומת הרגעים בהם גילרוי מתעלה על עצמו – ובעיקר בסצנת הכותרות המצויינת המציגה בהילוך איטי התכתשות פיזית בין שני המנכ"לים על מסלול נחיתה גשום.

 

כל השחקנים עושים עבודה טובה (וג'יאמטי חביב במיוחד), אך ברור כי שאלת השאלות היא חזרתה של ג'וליה רוברטס לאחר חמש שנים לקדמת הבמה, לתפקיד ראשי בהפקה הוליוודית משמעותית. האם היא תשמור על כוחה ככוכבת הוליוודית שמאפשרת לסרט "לפתוח"? הקהל יאמר את דברו בסוף השבוע, אך יש בין רוברטס לקלייב אוון כימיה, והיא משחקת היטב בסרט המציע בידור אינטליגנטי ועשוי היטב. מגיע לה ולסרט להצליח.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוברטס. קאמבק מכובד
אוון. עושה את העבודה
לאתר ההטבות
מומלצים