שתף קטע נבחר

נתניהו סוציאל-דמוקרטי? זה כבר לא כל כך מופרך

הייתכן שנתניהו המיתולוגי, נושא דגל השוק החופשי הניאו-ליברלי, עבר מהפך רעיוני שקירב אותו לחיק עמדה "חברתית" יותר? לא בכדי הוא מחזר אחר אהוד ברק. ומפלגת העבודה? לה אין יותר מדי מה להפסיד

החיזור הנמרץ של נתניהו אחרי אהוד ברק מרתק ומשמעותי יותר מכפי שהוא נראה כלפי חוץ. לשותפות של העבודה בממשלת נתניהו יכולה להיות השפעה לא מבוטלת על הדרך הכלכלית-חברתית של הממשלה הבאה, יותר מהתרומה שתהיה לה מהאופוזיציה.

 

המהלך שתפס תאוצה השבוע לא נולד אתמול. לא חסרים בו שיקולים פוליטיים-אישיים מצד נתניהו, שלכאורה מאיימים על עתיד העבודה. אלא שבהימור הזה אין לה הרבה מה להפסיד, כשבלאו הכי תהליך ההתרסקות שלה קרוב מאד לנקודת האל-חזור. הסיכוי שלה להתרומם ולהניף מחדש את דגלה, נראה כעת טוב יותר מתוך הממשלה מאשר מחוצה לה.

 

אנשי המפתח בסיפור הזה הם מצד העבודה יו"ר ההסתדרות עופר עיני, ומצד הליכוד יו"ר ועדת הכספים ראובן ריבלין, המיועד לחזור לכהונת יו"ר הכנסת. ריבלין התמחה בקשירת חוטים מאחורי הקלעים הפוליטיים תחת ממשלת שרון. כיום אפשר לזהות את ריבלין גם על תקן ה"שדכן", שקרב את עופר עיני לנתניהו במקביל או בעקבות תרומתו ל"ברית הזוגיות" שנרקמה בין עיני לשרגא ברוש, המקורב לנתניהו.

 

תקלה טכנית ושמה אהוד ברק

עיני וברוש הוזמנו השבוע לנעול את יום העיון שערכה ועדת הכספים במסגרת היערכות הכנסת להתמודדות עם המשבר הכלכלי. ברוש הופיע. עיני הפתיע ובלט בהיעדרו. הנימוק הרשמי שמסר היה בגלל "תקלה טכנית". לשכתו תקנה - לא תקלה אלא "סיבות טכניות".

 

נפקדות עיני הולידה הערכות ושמועות פרועות, כשלא נודע על פקקים או תאונות בכביש ת"א-ירושלים, שהן התקלות המקובלות אשר מעכבות מוזמנים בדרכם מהשפלה לכנסת. אחת ההערכות דיברה על התרופפות הזוגיות ההיסטורית, לפני שתתפוצץ בגלל גזירות השכר הבלתי נמנעות שתטיל הממשלה הבאה בלחצי המשבר הכלכלי והגירעון התופח.

 

לו היה בשמועות יותר משמץ של אמת, ריבלין לא היה מחמיץ את ההזדמנות לעקוץ את עיני. אבל הוא שתק בידיעת הסיבה האמיתית להיעדרו: פגישה בלתי מתוכננת ודחופה עם אהוד ברק לקידום ולתיאום מהלכים לצירוף העבודה לממשלת נתניהו.

 

הלשונות הרעות פירשו את החיזור הנמרץ של נתניהו אחרי ברק, שהחל לפלג את סיעת העבודה, כמהלך ציני של נתניהו בכיוון של ריסוק העבודה, אם הסיעה תתפלג לשניים. אותן לשונות הסבירו באותה נימה צינית גם את תמיכת עיני בהצטרפות לממשלה.

 

עיני, אמר גורם בעבודה, הרי חותר לתפוס את הנהגת המפלגה, כך שיהיה המרוויח הגדול משני העולמות – אם שותפות העבודה בממשלת נתניהו תהיה לטובת המפלגה ושבעתיים אם היא תפיל אותה לקרשים, ועיני יהיה הגואל שיאסוף את השברים לאחותם מחדש.

 

רק שחור או לבן

החזאים בגרוש לא מביאים בחשבון את המהפך הרעיוני שמתחולל אצל נתניהו, ולא מאתמול. מותגי הקפיטליזם החזירי וכוחות השוק החופשי הניאו-ליברלי הם עדיין סימני ההיכר של נתניהו המיתולוגי. הם הדריכו אותו בצעדיו הראשונים כראש ממשלה לפני 13 שנה, וביתר תוקף כשר האוצר לפני שש שנים.

 

במוניטין הציבורי שלו אין שטחים אפורים - רואים אותו בשחור או לבן, כעין המסתכל. לחסידיו הוא משיח כלכלי, ליריביו הוא אויב העם ואסון לחברה. אבל נתניהו הוא גם תוצר לוואי של מכונת יחסי ציבור, כך שקשה לבודד מתוך המנגנון את הנשמה האמיתית כדי לברר אם חלו בה שינויים אובייקטיבים.

 

המפוכחים המקורבים אליו, שאינם חסידים שוטים, מאמינים כיום כי נתניהו האמיתי עבר מהפך רעיוני עקרוני וחלילה מלהתייחס אליו כשבשבת אשר נעה בכיוון הרוח. עם זאת ספק אם השינוי יחלחל מהר להכרת השבויים במיתוסים הפופוליסטיים. לא בנקל ניתן להמיר את דתם.

 

דימוי השבשבת הולם יותר את פני הדברים. המדיניות הכלכלית-חברתית המתבקשת כסעיף ראשון בסדר יומה של הממשלה הבאה, נפקדת מהמשא ומתן הקואליציוני. לאן נעלם הכלכלן נתניהו, ה"גורו" של פקידי האוצר הרפורמטורים המתגעגעים לשובו? איך קורה שהוא לא העמיד לדיון עם שותפיו הפוטנציאליים לפחות משנה סדורה ואקטואלית משלו, לבד מסיסמאות העבר של הורדת מסים, השקעה בתשתיות ומלחמה בביורוקרטיה?

 

בסביבתו מודים - "אנחנו בשלב של הקשבה". נתניהו מינה צוות לתכנון מהלכי ממשלתו במאה הימים הראשונים, ובימים האחרונים, באיחור של שבועות יקרים, הוא והצוות מתייעצים סוף סוף גם עם צמרת ההון והמשק, כלומר שומעים ולא מתווכחים.

 

הייתכן שנתניהו ב"הלם קרב" וטרם התאושש מקריסת השוק החופשי הניאו-ליברלי?

 

על הגל הזה נראה לכאורה שנתניהו מתקרב לעופר עיני ומבקש לקרב את העבודה "כמעט בכל מחיר", כמי שנאחז בהם כבקרש הצלה. אבל בדיקה יסודית יותר מעלה כי גם כאן לא מדובר בברירת מחדל אלא בהתקרבות רעיונית. שכן החלפת הדיסקט החלה להבשיל אצל נתניהו הרבה לפני המשבר העולמי. הלם המשבר ותוצאת הבחירות רק האיצו את התהליך.

 

השינוי שעובר על נתניהו החל לפני כשלוש שנים, בעקבות ההלם שהכה בליכוד בבחירות לכנסת הקודמת, אחרי הפילוג והקמת קדימה. הליכוד ירד אז מ-39 ל-12 מנדטים. הוא חטף את אותה מכה אנושה שנחתה על העבודה 30 שנה קודם, במהפך ההיסטורי שהעלה את הליכוד לשלטון. הניסיון המשותף מקל היום על נתניהו וברק לדבר בגובה העיניים.

 

מעורך דין אזרחי וחובב כדורגל לוועדת הכספים

בחשבון הנפש שעשו נתניהו וצמרת הליכוד ב-2007, השורה האחרונה היתה שאין למפלגה תקווה ותקומה אלא באימוץ הדיסקט של מדיניות חברתית. ריבלין היה אחד המשפיעים על נתניהו. הוא ציין באוזניו, כי הליבה הרעיונית של רוב מצביעי הליכוד במלחמת הקיום האישית, ובנבדל מהשקפותיהם הפוליטיות-ביטחוניות, היא במהותה "סוציאל-דמוקרטית".

 

ריבלין מחל על כבודו וויתר על כיבוד יו"ר הכנסת לשעבר, כדי לכהן כחבר מן השורה בוועדת הכספים. מאותה השקפת עולם שחלק עם נתניהו, הוא נכנס לתחום חדש ורחוק מהקריירה הפרטית שלו כעורך דין אזרחי עם קפיצות לפוליטיקה ולכדורגל, במטרה מוצהרת ללמוד את העולם הכלכלי והשלכותיו החברתיות. הוא למד היטב כדרכו כי מה שרואים משם לא תמיד נראה מלשכת שר האוצר ומשולחן הממשלה. ריבלין החזיק בתואר של מרכז האופוזיציה בוועדה, אבל הצביע לגופו של עניין ולא כאופוזיציונר להכעיס.

 

השפעות המשבר העולמי העסיקו את הוועדה למרות פגרת הבחירות. ריבלין למד שם לראשונה את הרעיון של עופר עיני להקים קרן ארצית לעזרת מפעלים במצוקה בתרומת יום חופשה של כל עובד בישראל. הוא המליץ לנתניהו לתמוך בתכנית ויזם פגישה פורייה בינו לעיני. הקשר נרקם לא הרבה לאחר שקמה הברית ההיסטורית בין יו"ר ההסתדרות לנשיא התעשיינים. ברוש חיזק את הרושם של נתניהו שעיני הוא פרטנר ענייני וחסר תקדים לממשלה, ולמעסיקים בכל התמודדות משולבת שמצפה למשק בעקבות המשבר.

 

בדיון השלישי של הוועדה על משבר פרי הגליל הודיע ריבלין, וביקש כי דבריו יירשמו בפרוטוקול, כי נתניהו, עכשיו כבר ראש הממשלה המיועד, הצהיר בסיעת הליכוד החדשה על כוונתו להירתם להצלת המפעל. למחרת, שיגרה חברת הוועדה שלי יחימוביץ' (עבודה) מכתב ברכה לנתניהו ואיחולי הצלחה בהרכבת הממשלה. היא ציטטה את ריבלין וביקשה שיפעל בדחיפות לרכך את הבנקים הנושים לטובת המפעל מאחר שלא ניתן ליישם תוך שבוע את תכנית ההצלה של עופר עיני. יחימוביץ היא בת-ברית נלהבת של עיני בעבודה.

 

המכתב מגלה טפח ומכסה טפחיים. הקשר בין נתניהו לעיני התחזק גם על רקע תמיכתו בהצטרפות העבודה לממשלה. המגעים בין העבודה לליכוד התחדשו השבוע לאחר הפוגה ממושכת. חלק מהתהליך היתה הפגישה הדחופה בין עיני לברק, המזגזג בין קואליציה לאופוזיציה. בגלל הפגישה הלא צפויה ביטל עיני את הופעתו בוועדת הכספים, לא מן הנמנע בהשראת נתניהו והצעות התיקים הנדיבות לעבודה.

 

לסרבני העבודה אין מה להפסיד

נתניהו נלחץ ללכת לממשלת אחדות לא מעט בהשפעת ראשי המשק אתם נפגשו הוא וצוות מאה הימים שלו. הם הבהירו לו כי בממשלה ימנית צרה הוא לא יתמודד עם קשיי התקציב שלא עבר, מאזן התשלומים הרופף ובעיקר - לא יוכל לאכוף על הציבור צעדים קשים ככל שיידרשו מהתפתחות המשבר. על השאלה מדוע נתניהו לא הציע מלכתחילה לציפי לבני ולאהוד ברק להקים ממשלת חירום כלכלית-ביטחונית, הדעות חלוקות.

 

לבני אומרת לנו שכך הציעה לנתניהו אבל הוא דחה אותה. בליכוד אומרים שהפוליטיקה חייבה את נתניהו להוכיח קודם כי יש לו ביד ממשלה צרה, אפילו מרסיסי הימין, ואחר כך לפתוח אותה לגדולים. אבל כשנקפו הימים ומחיר הימין עלה, נאלץ נתניהו לצרף ולו רק 7-6 מתומכי הקואליציה בעבודה כדי להשתחרר מלחצי הבית היהודי והאיחוד הלאומי.

 

עכשיו נעזר נתניהו בעיני וריבלין כדי להציג בעיני הסרבנים בעבודה את נתניהו החדש, שהתקרב למצעם הסוציאל-דמוקרטי והתרחק מכוחות השוק החופשי המושמצים. כדאי גם להם להתגמש במקום להיות מקובעים בעקרונות נוקשים שלא יביאו אותם רחוק.

 

מה נותר להם להפסיד? רק מתוך הממשלה הם יוכלו לבחון את אמינות הדימוי החדש של נתניהו. גם אם יתברר שהעמיד פנים וחיזק את חששותיהם שהוא נדרש להם רק כעלה תאנה – דרכם החוצה פתוחה. הצטרפות לממשלה איננה מאסר עולם. הסיכוי הסביר יותר שישראל ביתנו תצא ראשונה, אם לא תתיישר, ואז תפתח הדלת לקדימה ולממשלת האחדות החלומית, לפחות עד תום מלחמת הקיום הכלכלית בתוך השנתיים הקרובות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יש גם שטחים אפורים? נתניהו
צילום: AP
מהכדורגל לוועדת הכספים. ריבלין
צילום: דודי ועקנין
מומלצים