הירוקים, מול הירוקים של הליגה
עונת 1993/94 היתה הראשונה של עירוני אשדוד בליגה הלאומית (ליגת העל של היום). מצד שני, מכבי חיפה עטורת הכוכבים והמאמנים לעתיד רצה לאליפות. איך זה נגמר?
מכבי חיפה - מ.ס. אשדוד. קצת קשה למצוא היסטוריה כשמדייקים באותיות, אך אם נחילט להרחיב מעט על היריעה, נגיע עד לקבוצה הוותיקה יותר, עירוני אשדוד. החבר'ה מעיר הנמל עלו ללאומית לראשונה בעונת 1993/94, או אז חיכו להם שלושה מפגשים מול הטוענת לכתר - מכבי חיפה.
ב-13 בנובמבר 1993 ארחה אשדוד לראשונה את הירוקים. המארחים, בהנהגת בוני גינצבורג הוותיק בין הקורות, יגאן זריהן וז'אן טלסניקוב בהגנה, דרך "ה" מנהיג עופר טלקר, אמיל ולב ואיווניר ועד לנאור גליל ועמיר תורג'מן בהתקפה.
חיפה התפרצה
המשחק היה בשליטת העולה החדשה, שהפתיעה ושטפה את המגרש מול המועמדת לאליפות. כלי הנשק העיקרי של גיורא שפיגל וחניכיו - התקפות מתפרצות, בהנהגת מאמן העתיד של אשדוד - חזן. בדקה העשירית שלח קנדאורוב כדור אדיר לרשת של בוני - 0:1 ירוק.
טלסניקוב ניסה כוחו מרחוק ללא הצלחה, אך בדקה ה-18 הוא מצא את תורג'מן ברחבה. החלוץ הקשית מעל רפי כהן שיצא לא טוב - 1:1 - עירוניה! שש דקות לסיום המחצית הראשונה פתח האווירון במירוץ על קו הרוחב. רוני אואט שלח רגל - דני קורן לא היסוס - מזרחי בעצמו הוריד את חיפה להפסקה ביתרון.
השער הראשי של ידיעות אחרונות למחרת המשחק (מתוך: ידיעות אחרונות)
לחצי השני עלתה אשדוד נחושה, שלא הפסיקה לתקוף במטרה להשוות. טלסניקוב משמאל וטלקר מימין הטיסו את המקומיים קדימה. משה גלאם הציל מצב של שער בטוח, אך אז הגיעה הדקה ה-71. מי אם לא חזן, בעט מימין וסחט הדיפה יפה מבוני לקרן. הקשר החיפאי-אשדודי לא התייאש, העביר כדור רוחב ומצא את מזרחי במצב הכי קל בעולם - 1:3 לאורחים מהכרמל.
תורג'מן ואיווניר עוד הספיקו להחמיץ מקרוב בעשר הדקות האחרונות, אך בסיום סיכם את המשחק חזן בצורה הטובה ביותר: "עשינו להם בית ספר בהתקפות מתפרצות". המתחרה של חיפה לפסגה מכבי תל אביב, גברה על ב"ש 0:2 בהנהגת איציק זוהר באיצטדיון ר"ג. חיפה נותרה שנייה מרחק 4 נק' מהצהובים, אשדוד מצאה עצמה במקום התשיעי.
ביקור ראשון בקרית אליעזר
ב-12 בפברואר התארחה אשדוד לראשונה בקרית אליעזר, וחזרה עם הפסד מינורי - 2:1. אשדוד הפתיעה כשעלתה ליתרון מהיר בדקה השמינית - זריהן השתלט על כדור חוץ, עבר שני ירוקים ומ-15 מטרים בעט טיל - 0:1 לעירוני. לחיפה לקח 62 דקות לענות, כשמי שהיה חתום על השער הוא האיש של המשחק - איבן גצקו, שהשתלט על כדור מתוך ערבוביה, ובעט חזק - בוני לא יכול היה לעשות כלום. מיד לאחר השער ראה איתן רביבו את האדום, ואשדוד התפרקה.
למרות זאת השיוויון נשמר עד לדקה ה-88. "ואז", פרץ עטר מצוין דרך האמצע ומצא את רומן פץ. הבלם הגביה לעבר גצקו, שנגח - אך גינצבורג הדף. על ה"אופנסיב" ריבאונד היה האווירון - 1:2, ושלוש נקודות יקרות בדרך למאבק עם הצהובים. גם מבאר שבע חזרה מכבי ת"א עם 0:3, כשהפעם ניר סביליה ואבי נמני (מי?) הנהיגו את הצהובים - חיפה ראשונה, מרחק 2 נק' ממכבי ת"א. אשדוד נותרה במקום ה-12.
סיבוב שלישי - יש אליפות!
לאורך כל הסיבוב השלישי הירוקים והצהובים נאבקו על המקום הראשון, עם יתרון קל לחיפה. שלושה מחזורים לפני סיום העונה הבטיחו שחקניו של גיורא שפיגל את האליפות, והחגיגות הרשמיות נקבעו ל-29 במאי, אז ארחו הירוקים את אשדוד בקרית אליעזר.
המשחק היה החלק השולי כאן, כששתי הקבוצות נפרדו ב-1:1. בדקה ה-16 העלה איל ברקוביץ' את חיפה ליתרון מבישול של, מי אם לא, אלון חזן. כעבור רבע שעה בלבד איזן עופר טלקר לאחר שקיבל כדור מאלעד קורן וקבע את תוצאת הסיום. לקהל החיפני לא היה כל כך אכפת, כשהיו כאלו שאפילו הריעו לשער היפה של של האורחים.
ועכשיו - לחגיגות
אם לשים בצד את 90 הדקות, העיקר היה החגיגות שנערכו באיצטדיון הירוק. שעות ארוכות לפני המשחק האיצטדיון כבר היה מפוצץ. מיד בתום המשחק המוקדם של נווה יוסף (3:3 ענק, משחק גדול של יוסי ג'נח), עלה רומן פץ הפצוע עם הדגל, אחריו הגיח גצקו, נטול שפם.
כל הקהל פרץ לדשא בדקה ה-84, והראשון שנפל בשבי האוהדים היה רפי כהן. השחקנים פנו לכיוון עמדות הראיונות, כשאיל ברקוביץ', כולו שרוט מהאהבת הקהל, אמר: "כל השנה חיכינו לרגע שיקרעו לנו את הבגדים".
כששפיגל ניסה להגיע לעמדת הראיונות, קשה היה לראות על הפנים שלו טיפת שמחה. בדרך נאלץ גיורא להעיף מדרכו אוהדים ירוקים שניסו לגרום לו לשמוח. המשפט המרגש ביתר שיצא לו היה: "אפשר לשמוח אחרת". כאן הסתיימה עונה של, אולי, אחת הקבוצות הטובות שראה כדרוגל הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
