בית היתומים שהפך לכפר נוער

המושבה מאיר שפיה הוקמה ע"י הברון רוטשילד בשנת 1890, בשכנות לזכרון יעקב. שמה נובע מחיבור שתי מילים ממקור שונה לחלוטין: "מאיר" הוא שם סבו של הברון, ואילו "שפיה" הוא שיבוש של שם כפר ששכן במקום בשם שוויה.

את הרעיון להקים כפר נוער בשכנות למאיר שפיה הגה בשנת 1904 ישראל בלקינד, מראשוני קבוצת ביל"ו, לאחר שהביא לארץ יתומים יהודים שניצלו מפרעות קישינב. ישראל קרא למקום "קריית ספר". מזכיר כפר הילדים היה ישראל שוחט, ממקימי "ארגון השומר". שנתיים של אי הסכמות עם פקידי הברון במושבה הביאו את בלקינד להעביר את הילדים לבן-שמן. אגב, בשנת 1917, עת גירשו התורכים את תושבי תל אביב צפונה, שהתה כאן זמנית הגימנסיה הרצליה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נשארו בירושלים ילדים יתומים רבים. בחצר בית היתומים "דיסקין" שברחוב הנביאים ירושלים, הוקם בעזרת ארגון "נשות הדסה" מוסד לבנות בשם "מעון עליזה". בשנת 1923 הועבר מעון עליזה לשפיה ומאז התפתח המקום.

1. בחצר מעון עליזה שבירושלים, 1921: 1 - חוה (הוז) בורודובסקי, מנהלת המעון, 2 - עדה, בתה של חוה שגדלה בשנותיה הראשונות עם היתומים, 3 - יונה זיסלמן, מטפלת במעון.

2. בנות עוסקת במלאכת רקמה וסריגה במעון עליזה.

3. בנות במעון עליזה, 1921.

4. תמונה קבוצתית במעון עליזה: A - חוה (הוז) בורודובסקי, B - אישה יוסף ברודובסקי, מנהלי המעון, F - שרה ציזלינג (אשת אהרון ציזלינג), E - רחל (מברזיל).

5. המבנה המרכזי של כפר הנוער מאיר שפיה.

6. פריחה בשפיה.

7. משתלה בשפיה.

8. חדר חולים בשפיה.

9. 1923, הנציב הבריטי הראשון לארץ ישראל, הרברט סמואל, מבקר בשפיה. מאחור עומדת חוה בורודובסקי.

10. 1 - שרה ציזלינג, 3 - רחל (באה מברזיל), 5 - נחמה זיסלמן.

11. חתונה בשפיה.

12. מהווי החיים בשפיה: בנות שפיה בשיעור ציור.

13. חדר גיהוץ.

14. חדר כביסה.

15. במטבח.

16. כביסה בחוץ.

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר