נימוסים והליכות לחג

קיבלתם את ההזמנה לסדר בזמן, נשמתם לרווחה כשאמרו לכם שלא צריך להכין כלום, כבר קניתם בגדים ועכשיו נותרה המשימה הכי חשובה - המתנה למארחים. על מה צריך לחשוב מראש? מה מומלץ להביא? ולמי בדיוק מביאים את המתנה? ואם קיבלתם מתנה, מתי כדאי לפתוח אותה?

מתנות:

ברור לכולנו שערב כזה טומן בחובו הכנות אינסופיות עד לרגע האחרון. המארחים מצחצחים את הבית, ממרקים פאנלים, ומכבסים וילונות מאובקים (שכחתם את האובך שהיה?) מוציאים את הסכו"ם מהמגירה ההיא, שלא לדבר על בישולים משלימים.

כל זה היה רקע שיכין את כיסכם כשאתם מגיעים לקנות מתנה למארחים. רצוי לפנק את המארחת שעמלה וטרחה החל מלפני חודש למענינו, לכן קנו ביד רחבה. אני לא אומרת לכו והוציאו את החסכונות שלכם. אני כן ממליצה לחשוב מה תאהב המארחת ולהקדיש למארחים זמן בחיפוש אחר המתנה שתשמח אותם. הרשתות עמוסות בסטים של כלי-אירוח במחירים שפויים, כלי-נוי לבית יתקבלו בשמחה, מה דעתכם על שובר הכולל טיפול רפלקסולוגי לרגליים הנפוחות מעמידה במטבח? מצנם חדש? קומקום חשמלי? מפה? קערה גדולה מזכוכית לסלט? המחיר כבד? הציעו לעוד מוזמנים להשתתף בהוצאות. זה מקובל. לא לשכוח לצרף פתק החלפה, למעשה זה מקובל היום בכל החנויות.

לא פעם אני נשאלת "לקנות מתנה רק למארחים. או גם לילדים שלהם?" ועל כך אני משיבה "אם אתם משופעים בכסף - קנו. אם לא, אל תחושו שלא בנוח". אין כאן שום "צרימה" ואתם לא סנטה קלאוס. ישנן משפחות שבהן נהוג להעניק אחד לשני מתנות בערב החג. כאן הכללים ברורים כך שנותרה רק השאלה באיזה סדר גודל של הוצאה לקנות. כל משפחה וממוצע המחירים האופייני לה.

מה לא? אורחים יקרים, נא לא להגיע בערב החג עם בקבוק יין כתשורה. בימים כתקנם - מקובל. לערב החג המארחים כבר דאגו ליינות המתאימים ולא מערערים על קביעתם. בונבוניירות קונבנציונליות-לא! שוקולד בוטיק - כן. מתנות ממוחזרות - ישמור השם. אינכם יודעים אילו חיים יש לבונבוניירה שטיילה כבר בשני בתים, אל תיקחו את הסיכון.

פרחים - מארחים בד"כ דואגים לסידור המתאים לשולחן או לידו. הבאת פרחים ברגע האחרון מאלצת את המארחים להיכנס לחיפושים אחר האגרטל המתאים וזה גוזל זמן יקר. רצוי לוותר על קניית זרי פרחים על אם הדרך ובצמתים שכן תיחשב למתנה של "הרגע האחרון". נוהג ידוע ומקובל ואפילו משמח ומוערך הוא שליחת זר פרחים גדול שיגיע ביום ערב החג.

נוהל פתיחת מתנות - בשום פנים ואופן לא לבצע את "טקס" פתיחת המתנות לעיני כולם. זאת מהטעמים המובנים לכולנו. אף אחד לא רוצה לחוש מבוכה לשמע קריאות התפעלות מצד המארחת למראה מתנה אחת ולקריאות של שמחה מאולצת למראה מתנה אחרת. המארחים מודים ולוקחים את המתנות לחדר סמוך. לאחר לכתם של האורחים פותחים את המתנות. כלל זה מקובל גם לאירועים אחרים.

חשבונות פנקסנות ושאר ירקות - התחילו להתאמן על החיוך. אין סיטואציה שלא ניתנת "להחלקה" בחיוך. החג אינו הזמן הנכון לסיים חשבונות או להעביר אותו בפנים חמוצות. כמה דוגמאות מהחיים: מכת מרפק לבעל: "טעמת את הקניידלעך? אבני בליסטראות אפס לידם!". "תגידו, אולי יהיה פה קצת שקט? אתם לא יכולים להשקיט את הילדים?". "ראית איך הוא אוכל? טרקטור משמיע פחות רעש ממנו". "תראי איזה כרס יש לו והוא עוד מבקש 7 קניידלעך, מה יש? הוא פה לבד?". "כמה אפשר לשמוע על הגאונים שלהם?". "היא חייבת להשויץ שהם טסים לשבועיים לקניות? לא יכולה להתאפק!". "מה קנית להם מתנה כל כך גדולה, כמה זה כבר יעלה לנו?". "תרחיק ממנו את היין. עוד מעט והוא יתחיל לזמר פה". "קובי, אם הילד שלה לא מפסיק להציק לבן שלנו, אני קמה והולכת!!". "הוא חייב לפורר את המצה? אין לו סבלנות לחכות לארוחה? מה קרה הוא בצום כבר שבוע לפני?"

אלו הם רק כמה משפטים הנשמעים כמעט בכל בית בליל הסדר. כמעט. כדי שלא תקלעו לשליליות, כדי שפניכם לא יסגירו את תחושותיכם - הבליגו בחיוך. אתם יכולים להתחיל להתאמן החל מיציאת "פורים". רצוי מול המראה. לא סתם אני קוראת לישיבה שכזו בחברותא, בערב כל כך מורכב, "דינמיקה קבוצתית". זה קשה. ואם יש הרבה מוזמנים אז זה עוד יותר קשה.

אורנה ורניק יועצת תדמית פוליטית ועסקית, מומחית לנימוסים והליכות ומומחית לשפת הגוף. מנהלת את פורום "נימוסים והליכות" ב-ynet

יש לכם סיפורים מהסדר? היכנסו לפורום וספרו או טקבקו כאן