רוצים דרור מקשטן
"מאמן הנבחרת צריך ללכת הביתה כבר עכשיו, וכמוהו גם אבי לוזון". אחרי הכישלון מול יוון והתרחקות המונדיאל, עודד שלו קורא לאחראים להסיק מסקנות
רק חצי שנה לקח לאסימון ליפול לי בראש. ברור שאבי לוזון יגיע למונדיאל. בתור חבר בוועד הפועל של אופ"א. נבחרת ישראל והקהל שלה, ימשיכו לראות את הטורניר המרגש הזה בתיווך המכשיר הנחמד שנקרא טלוויזיה, שמגשר על פערי זמן ומקום. חבל שהטלוויזיה הזו לא יכולה לעזור לנבחרת ישראל לגשר על אותה תהום פעורה בין הכדורגל הישראלי לבין הדרג השלישי של הנבחרות באירופה.
משבר אי אימון
כל כך הרבה הזדמנויות היו לדרור קשטן לייצר לנבחרת מקדמה משמעותית שתקדם את סיכוייה להעפיל לדרום אפריקה 2010. המשחק מול שוייץ בבית, המשחק מול לטביה בחוץ והמשחק מול יוון בבית. 6 נקודות איבדה ישראל במאבקים הללו, ובסוף הקמפיין, כשתסתכלו על הטבלה והמרחק של ישראל מכרטיס למונדיאל, אלה יהיו 6 הנקודות החסרות. הרכבים פחדניים, זימונים הזויים לסגל, השארת שחקנים כמו אריק בנאדו ומאור בוזגלו מחוץ לסגל, התעלמות מוחלטת מברוכיאן במשחקים מול יוון ועוד מספר רב של דוגמאות.
אבל קשטן, כמו קשטן, ממשיך לחיות בייקום מקביל, שלא לומר 'לה לה לנד'. שואל אותו רמי וייץ אם הוא שלם עם כל ההחלטות שלו, והוא כמובן מסיט את הנושא לאופי השאלות ה"קנטרני" של וייץ. אפילו שמעון מזרחי כבר לא מגיב ככה לשאלות קשות. וחמור מכך, ממשיך לטעון ששום דבר לא נגמר, ושנשחק עד הסוף. עוד לא התחלנו לשחק כדורגל, והוא רוצה שנאמין לו ש"נשחק עד הסוף".
יוון יכולה לחגוג. אוואט והנבחרת של קשטן רחוקים מזה (צילום: רויטרס)
דרור קשטן צריך ללכת הביתה כבר עכשיו. לא לחכות למועצת השבט, או כמו שקוראים לה אצלנו, מזכירות ההתאחדות לכדורגל. בדומה לקודמו בתפקיד, גם הוא קיבל 2 קדנציות. בדומה לקודמו בתפקיד, גם הוא לא הגיע לשום טורניר משמעותי. בשונה מקודמו לתפקיד, הקמפיין הזה נגמר כשנשארו עוד ארבעה משחקים עד סופו. לטובת שני הצדדים, עדיף לו לקשטן ללכת ולעשות לביתו.
צוחק מי שצוחק אחרון
נחזור לאבי לוזון. פרט לאותה התרסה מטופשת לעבר יציע העיתונאים (ותאמין לי לוזון, כל העיתונאים פיללו להצלחת הנבחרת), הצהיר היו"ר שאם הנבחרת לא תגיע למונדיאל הוא יתפטר. אז הוא אמר. לפני צמד המשחקים מול יוון, הוא אמר שהוא מצפה להשיג 6 נקודות מתוך 6. אחרי התיקו המבאס מול יוון בבית, הוא אמר שהוא בטוח שננצח בכרתים, ויומיים לפני המשחק הוא הדליק את היוונים כשכינה את הנבחרת שלהם "מצחיקה".
גם הוא צריך ללכת הביתה. אבי לוזון (צילום: טל שחר)
כל המקרים הללו מוכיחים יותר מכל את חוסר התאמתו של לוזון לתפקיד כל כך בכיר. כשהוא נכנס לתפקידו, הגדיר לוזון את עצמו כראש הממשלה של הכדורגל. ראש ממשלה נדרש לקור רוח וליכולת לספור עד 10 לפני שהוא משחרר את חרצובות לשונו.
בפועל, כל ההתנהלות התקשורתית שלו רק פגעה בנבחרת. האמירות על העפלה בטוחה למונדיאל, על 6 נקודות מתוך 6, העלבת הנבחרת היוונית והמתקפה הילדותית על איל ברקוביץ' ושלמה שרף עוררו יותר מדי מדורות לפני ובמהלך המשחקים הקריטיים מול יוון. תשאל את קשטן, אני בטוח שהוא לא ממש התלהב מהאמירות שלך.
בניגוד לקשטן, לוזון לא צריך ממש לחשוש ממועצת השבט, ולא יצטרך לעשות שום חשבון נפש על ההתנהלות שלו בחודשים האחרונים בכלל, ובשבוע האחרון בפרט.
אוהדי ישראל בכרתים. בור של אי אמון עם הנבחרת (ניר 'שוקו' כהן)
כבר לא נבחרת שכולם אוהבים
בעיקרון יוסי בניון צודק. הקהל במכלאה הלאומית הפסיק לעודד בערך בדקה ה-15, והתעורר שוב פעמיים: בשריקות הבוז במחצית, ובשער השוויון של עומר גולן.
אבל גם יוסי יודע שהעידוד העלוב הוא רק הסימפטום לבעיה העמוקה. בשלוש השנים האחרונות הנבחרת איבדה נתח גדול ומשמעותי מהתמיכה הציבורית הרחבה לה זכתה בשנים עברו, שגם היא ידעה עליות ומורדות.
הכדורגל השלילי בהנהגתו של קשטן פתח בור של אי אמון בין הנבחרת לאוהדיה. במשחקי הבית שנותרו עד סוף הקמפיין יצטרכו אנשי השיווק ויחסי הציבור של ההתאחדות לגייס את הילדים מכל קווי העימות, ילדים מהרצליה פיתוח, ילדים מרחובות וחתולים עזובים מאיזור בני ברק רבתי כדי למלא, במקרה הטוב, חצי אצטדיון.
אולם עושה רושם שהירידה הנוכחית היא התרסקות של ממש. תוסיפו לכך את התנאים הבלתי אפשריים בביתה של הנבחרת השוכן ליד קניון איילון, תתבלו את זה ביכולת העלובה ובחוסר המחויבות של מספר רב של שחקנים, ותבינו איך הגענו עד הלום. ואם יש מישהו שחושב שהוא רואה את האור בקצה המנהרה של הכדורגל הישראלי, הוא מוזמן לשתף את כולנו, כי כרגע זה נראה כמו סיוט ללא מוצא.
לפנייה לכתב/ת 
