ישראל 2009: הבריאות של מי חשובה פחות?
דו"ח רופאים לזכויות אדם חושף פערים גדולים במתן שירותי בריאות לתושבי הנגב, האסירים, הפליטים והפלסטינים. הממשלה נוקטת פעולות יזומות המערימות מכשולים על הנגישות לבריאות, כותבים מחברי הדו"ח
הדו"ח מציין כי המגבלות הגיאוגרפיות מובילות לפערים בישראל דוח חדש "קודם מאפשרים או אף כופים הפרדה באזורי הדיור, ובהמשך מאפשרים ואף נוקטים באפליה בשירותי בריאות", אומרת הדס זיו מנכ"ל רופאים לזכויות אדם.
המסקנה אשר עולה מתוך הדו"ח, היא כי בעוד הממשלה אינה שמה לעצמה למטרה את סגירת או צמצום הפערים בנגישות לבריאות בין פריפריה למרכז, ובוודאי שלא באשר למיעוט הערבי בישראל, הרי שבמקרים אחרים נוקטת הממשלה פעולות יזומות המערימות מכשולים על הנגישות לבריאות.
בנגב הבריאות שלך שווה פחות
חרף מצב הבריאות הירוד של תושבי הדרום בהשוואה לאזורים אחרים בישראל, דווקא שירותי הבריאות בדרום זמינים ונגישים פחות: במחוז ת"א כמעט פי 3 מכשירי MRI לנפש בהשוואה למחוז הדרום ובמיטות אשפוז לשיקום הפער הוא 269 מיטות במרכז לעומת 4 בלבד בדרום. במחוז ת"א מתים 3.6 תינוקות לכל 1000 נפש לעומת 4.6 בדרום.
במחוז הדרום ישנם פחות רופאים ואחיות בהשוואה למחוז ת"א: 2.9 רופאים ל- 1,000 נפש ו- 4.5 אחיות ל- 1,000 נפש לעומת 4.3 ו- 6 בהתאמה, ישנן רק 1501 מיטות אשפוז כלליות לעומת 3153 במחוז ת"א.
התוצאה, לפי מחברי הדו"ח, היא אפליה בקבלת שירותי בריאות בנגב לעומת המרכז. יותר תמותה ופחות שירותים.
פליטים: לא מטופלים מפחד להיתפס
פליטים מוותרים על טיפולים רפואיים כדי להימנע ממעצר וקליטה, כך עולה מפרק נפרד בדו"ח העוסק בנגישות לבריאות של פליטים. מפברואר 2008 מוגבלת אוכלוסיית מבקשי המקלט לנוע רק צפונית לחדרה ודרומית לגדרה למרות שאת שירותי הבריאות ושאר השירותים החברתיים הם מקבלים מארגונים חברתיים במרכז הארץ. רוב מבקשי המקלט, אינם נהנים מביטוח בריאות ומקבלים שירותי בריאות רק על פי חוק זכויות החולה כאשר הם מגיעים לחדרי המיון במקרים דחופים. מדיניות רשות ההגירה ומשרד הבריאות חוסמת את דרכם של חולים כרוניים לטיפולים בבתי חולים, נכתב בדו"ח.
פלסטינים: נמנעת נגישות בשל ההפרדה
לפי הדו"ח גם מהפלסטינים נמנעת נגישות לשירותי בריאות, בשל ההפרדה הגיאוגרפית בין הרשות לישראל. בחודש פברואר האחרון נדחו 45 אחוזים מכלל הבקשות לטיפול בישראל שהגישו פלסטינים. בדו"ח נתב כי "הניתוק של השטחים הכבושים אלה מאלה, הניתוק שלהם מישראל ומדיניות ישראל בשטחים הכבושים, מובילים לכך שאיכות ורמת שירותי הבריאות אותם מקבלים הפלסטינים, תלויים במיקום הגיאוגרפי שלהם".
כלואים: אין בקרה מבחוץ על הטיפול באסירים
בדו"ח נמתחת ביקורת על מערכת הרפואה המשרתת כמעט 23 אלף אסירים, בהם אסירים בטחוניים, הכלואים בישראל.
כותבי הדו"ח מציינים כי השלכות המצב עשויות להיות מניעת טיפולים ומגבלות בקבלת שירותי הבריאות. "מערכת הרפואה בשב"ס פועלת באופן עצמאי, ללא בקרה חיצונית של גופים האמונים על בריאות, לא על סל השירותים הניתן לכלואים ולא על איכות השירותים. הבקרה נעשית על ידי שב"ס עצמו ועל ידי המשרד לביטחון פנים שגם הוא אינו אמון על ענייני רפואה".
הדס זיו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם: "בישראל מערכת בריאות מהטובות שיש, ואולם על מנת שכל המבוטחים יוכלו להינות ממנה, על המדינה להציב את השוויון בנגישות לבריאות כיעד מרכזי ולחדול לעשות שימוש לרעה בהפרדה הגאוגרפית".
