משה עממי: תקועים במלכודת הריבה

היה משעמם אתמול בקריית אליעזר. גם אם היו משחקים עד פסח לא היינו רואים כדור ברשת. מזל שאירגנו לנו מערכון בסוף שקצת השכיח את הצרות על הדשא: יענקל'ה שחר הטייקון מדליק נרות חנוכה ומזמר "מעוז צור". ובזמן שהנשיא יצא מגדרו, נשארו השחקנים מנומנמים ואדישים. לא ממש הבינו איך נפלה על הראש שלהם מלכודת הריבה והנרות אחרי שעה וחצי של כדורגל.

התיקו עם מכבי תל אביב גרם לסיר הלחץ להתחיל לנדוד צפונה. עוד משחק שניים, והאוהדים של חיפה כבר לא יקללו רק את לוני הרציקוביץ' ושורה אובארוב, אלא יחזירו את גרנט למחוזות הדם והאש, שהוא מכיר כל כך טוב.

אם זה מה שיקרה לגרנט, אז יש סיכוי שנראה גם כמה תצוגות נפלאות של גברת גרנט, הלא היא צופית, האשה והתופעה. האמת? התגעגענו. עד לפני יום-יומיים שתינו בשקיקה את מיצגי השתן שלה, ופתאום היא נעלמה. הורידו את המילקשייק מהמסך, והעולם הפך פתאום אפור, חיוור ומשעמם. אתמול שבה הצופית העירה. הגנה בחירוף נפש ובחדות לשון על לוני ושורה מפני אוהדי מכבי חיפה. מה זה הגנה? נתנה לילדים בירוק חזק בראש על שפתחו את הפה. מספרים שהאוהדים שחטפו מהצופית לא הלכו היום לבית ספר, ולא בגלל חנוכה. בצפון לא ממש רגילים לתופעות כאילו. ספק אם ההורים של הילדים יסכימו שהם יילכו עוד פעם לכדורגל. יש גבול.

ואם זה לא מספיק אז גם שורה אובארוב, שוער ומחנך, שעל ברכיו אמורים לגדול שוערי העתיד של ישראל, לא נשאר חייב, ושלח לעבר החיפאים הצעירים סמארק מתובל באצבע משולשת ועוד כמה מטעמים. כל זה, שבוע אחרי שהרציקוביץ' אירגן לשורה טקס פרידה ממלכתי ודיבר על דמות מופת שיש לחקות.

והייתה עוד הופעה אתמול בחיפה, חוץ מאלו של שחר, הצופית ושורה. זו של לירן שטראובר, האיש והפוזה, זה שרק בזכותו לא חטפה אתמול תל אביב בראש.

שטראובר הוא כבר שנים פוטנציאל. זה שיש לו מה לחפש בין הקורות זה ברור, למרות שאיתו איכשהו תמיד נדמה שהפוזה יותר חשובה מהשער הנקי. שטראובר זה אחד שתביא לו דרדלה והוא יזנק עליה כמו חתול. ישר לשער של העיתון. כדור שאפשר לקחת בעיניים עצומות הופך אצל שטראובר לסצינה ממשימה בלתי אפשרית 2.

אתמול שטראובר דווקא היה סולידי. פה ושם הוא נגרר אמנם לפעלולים, אבל אם אבי נמני ולהקתו יצאו עם דמי חנוכה מהצפון, זה רק בזכותו. רק שאלה אחת לשטראובר: למה המכנסיים שלך מגיעות עד לגרון? למה אשתך לא זורקת מלה? ככה מתלבשים לכדורגל?

* משה עממי ישמח לקבל תגובות. גם קללות הן סוג של תגובה.