אין שוער בשער: על עתיד העמדה בנבחרת ישראל

במשך שנים היוותה עמדת השוער את הבעיה הכי קטנה של המאמנים הלאומיים. אבי רן, בוני גינצבורג, רפי כהן, ניר דוידוביץ' ודודו אוואט, איישו את העמדה בהצלחה והפחיתו את כאבי הראש של מאמני נבחרת ישראל.

נתון מדהים מגלה כי הדור של רפי כהן, שכלל שמות כמו איציק קורנפיין (היחיד שפרש), שביט אלימלך, מאיר כהן, אסי רחמים, שאול סמדג'ה ואבי פרץ, עדיין מאכלס את העמדה החשובה כל כך בשש מ-24 הקבוצות בשתי הליגות הבכירות.

הדור של דוידוביץ' ואוואט, הכולל גם את לירן שטראובר ואוהד כהן, תופס גם הוא חלק נכבד באיוש העמדה והיתר הלכו על שוערים זרים. להוציא את דני עמוס מקרית שמונה, כל יתר השוערים שהוגדרו כ'שוערי העתיד של ישראל', משחקים כיום בליגה הלאומית ואפילו הארצית.

אין הזדמנויות

קובי שאלו, שהצטיין בכל הנבחרות הצעירות של ישראל ונחשב כמי שמסוגל לתת פייט לוותיקים ממנו, לא קיבל הזדמנות בהפועל תל אביב של אלימלך וכיום משחק

בהפועל בת ים מהארצית. גליל בן שאנן, אוהד לויטה, תום אלמדון, וניל אברבנאל, מקבלים הזדמנות רק בקבוצות מהלאומית ויוסי שקל מעדיף להתייבש על הספסל של מ.ס. אשדוד.

גם זאב זלצר, שמדריך כיום את הפועל פ"ת ובשנים האחרונות היה אחראי על כל המחלקות הצעירות בנבחרות ישראל השונות, מכיר את הבעיה מקרוב: "אצלנו אין דרך, אין סבלנות ותוצאות הן הדבר העיקרי. אני חושב שיש לנו שוערים צעירים טובים, שרק צריכים לקבל את ההזדמנות".

בעיית הזרים

אז מה גורם לפאניקה? שימו לב לנתון הבא: הפועל כפ"ס ומכבי הרצליה 'שילמו' את מחיר חוסר הניסיון של אוהד לויטה ואיתמר ניצן, בירידה לליגת המשנה בעונה שעברה. גם ק"ש, שהימרה על עמוס, נמצאת בתחתית ליגת העל העונה.

"בתקופה שלי לכל קבוצה היו שני שוערים מקומיים, בלי זרים, מי שהיה טוב יותר שיחק", נזכר קדוש. "כיום ההתפתחות של השוערים נתקעה, כי גם בלאומית יש זרים. בכלל, כניסת הזרים פגעה בשוערים יותר מאשר בכל עמדה אחרת. למדינה קטנה, כמות הזרים כאן אולי גדולה מדי. זה אולי טוב עבור הקבוצות הגדולות שמנסות להצליח באירופה, אבל יש לזה גם תופעות לוואי חזקות".

הוותיקים עוד כאן

אז נכון שאחי נצרת הלכה על אלמדון, הפועל חיפה על בן שאנן ובני לוד על אברבנאל, מתוצרת מחלקות הנוער של מכבי חיפה והפועל ת"א, אבל הקבוצות האחרות שהלכו על שוער מקומי בחרו באחד וותיק במיוחד. אחרי הכל, הדור שצמח כאן בתחילת שנות ה-90 לא ממש מאכזב.

רפי כהן, שמחזיק ב-44 הופעות בנבחרת ישראל וכיום, בגיל 39, עומד בין הקורות של הפועל ר"ג מצמרת הליגה הלאומית, הוא דוגמא קלאסית לתופעה: "מאמנים מפחדים לתת לשוערים צעירים לשחק. מצד שני, הוותיקים עושים את העבודה ואי אפשר להתכחש לזה, אבל בשביל לחשוב על הנבחרת צריך לראות שוער משחק וזה לא קורה יותר מדי".

מה ההבדל בין הדורות? "לנו נתנו בגיל צעיר לצבור ניסיון. יש שוערים צעירים שהם בעלי יכולת ויכולים להשתפר, אבל הם לא מקבלים את ההזדמנות לעשות את הסטאז' ולהתקדם בדברים הקטנים שהופכים אותך למנוסה וטוב יותר. אנחנו שיחקנו בגיל צעיר. אני באופן אישי, כבר בגיל נוער כבר הייתי שוער ראשון של הפועל פ"ת והיום זה לא ככה. אנחנו בבעיה".

"אברהם גרנט נתן לי הזדמנות והאמין בי", נזכר כהן, "ואולי היום חסרים מאמנים כאלה. ההצלחה שלי פתחה את הדלת לשוערים אחרים וזה הפך לקטע אופנתי באותן שנים. פתאום גולן מלול שהיה שוער שני אחרי, עבר לבית"ר ירושלים והפך לשוער ראשון. והיה את שביט שצבר ניסיון בראשון לציון, שטראובר בהפועל ירושלים וקורנפיין בבית"ר ת"א. הקטנות והבינוניות לא פחדו ואחר כך כולם קיבלו צ'אנס גם בקבוצות גדולות".

גם זלצר חושב שאולי מדובר בעניין אופנתי. "השוערים הוותיקים היא לא תופעה שמאפיינת רק אותנו. בגרמניה היה את אוליבר קאן ויינס להמאן, עד שהם הבינו שאחריהם אין שום דבר והתחילו לתת הזדמנויות לצעירים. באנגליה יש את דייויד ג'יימס הוותיק שמשחק בנבחרת גם כיום, למרות שהוא לא השוער הכי מבריק. גם בקבוצות הגדולות כמו ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס ומילאן רואים שוערים ותיקים. זה עניין של תקופה וגם של מזל".

הגדלת הליגה תעזור?

אז מה קרה כאן מאז תחילת שנות ה-90, כשאותו דור נפילים התפתח? על הזרים שתפסו חלק נכבד יותר בכדורגל הישראלי ומספרם רק גדל, כבר דיברנו. התופעה השנייה היתה צמצום מספר הקבוצות בליגת העל, שגרמה למיעוט הזדמנויות עבור הכישרונות המקומיים ובמיוחד בעמדת השוער החשובה כל כך.

לדעת רבים, הגדלת הליגה שצפויה בעונה הבאה, דווקא תסייע בפתרון חלקי של הבעיה. זלצר: "הגדלת הליגה תעזור לא רק בהיבט של שוערים, אלא בכל העמדות. למשל, כל אותם שוערים שמשחקים היום בליגה השנייה, יוכלו לקבל במה גדולה יותר וכפועל יוצא אולי גם יתקדמו לקבוצות גדולות".

"לחלק מהקבוצות לא יהיה כסף ולא תהיה להן ברירה אלא להכשיר את השוערים הצעירים", טוען קדוש. "אני לא רואה מישהו שיכול היום לסכן את שוערי הנבחרת, אבל אולי כששוערים צעירים יתחילו לשחק, נראה את מה שקרה כאן בעשור הקודם ואותם שוערים יקבלו הזדמנויות. גם זה משהו".

יש עתיד?

אז מה יקרה כשאוואט ודוידוביץ' יפרשו? העונה החלו לסמן את אריאל הרוש מבית"ר ירושלים ואמיר אדרי ממכבי חיפה, שאמנם מבוגר מהרוש אך עדיין נחשב לשוער צעיר, בזכות הרושם שהותירו השניים בזמן שקיבלו הזדמנות להוכיח את עצמם. אליהם אפשר להוסיף גם את שניר דורי מהפועל פ"ת ועומרי אלון מבני סכנין, שקיבלו הזדמנות וכמובן שגם את דני עמוס.

אז קדוש אולי לא מתרשם ("הרוש שיחק, אבל ברגע שקאלה חזר, גם הוא ירד לספסל"), אבל בית"ר עומדת בפני עונה פיננסית וצפויה לתת לו יותר הזדמנויות. אין ספק ששוער צעיר בקבוצה כזו זה נתון מדהים שיהפוך אוטומטית את הרוש לשוער הקבוע של הנבחרת הצעירה, ואולי אחר כך גם לזה של הבוגרת.

בכלל, לא מעט ביקורת נשמעה על כך שקשטן בחר להזמין דווקא את לירן שטראובר כשוער השלישי של הנבחרת, ולא הלך על שוער צעיר מהדור הבא, שיוכל להרוויח קצת ניסיון ולהתחכך באווירה של משחקים בינלאומיים.

בהפועל ת"א מדברים על החזרת בן שאנן, שנותן עונה מצוינת בחיפה ואף צפוי לקבל את אפודת השוער הראשון, אם וינסנט אניימה אכן ייצא לחו"ל. אגב, לאדומים יש עוד שני שוערים מצוינים במחלקת הנוער - יונתן אוסגי הענק ומחליפו אריק ינקו, שקיבל (גם אם בלית ברירה), דקות בבוגרים בניצחון האחרון על מכבי פ"ת.

ההתאחדות נרתמת

בהתאחדות לכדורגל הבינו את הבעייתיות והשבוע החלו בפרויקט אותו מרכז מאמן הנבחרת הצעירה, מוטי איווניר. את הפרוייקט יעבירו שוערי העבר איציק ויסוקר, אריה בז'רנו, שולי גילארדי ובוני גינצבורג ועל פי ההתאחדות, הוא מיועד לשוערים בגילאי 16-21, המהווים את השלד העתידי של שוערי ישראל.

המטרה היא להפגיש בין השוערים בגילאים השונים ולהעניק להם מסגרת מקצועית שתאפשר להם להתפתח בצורה הטובה ביותר. במהלך החודשיים הקרובים יתכנסו השוערים לימי אימונים מרוכזים (שני אימונים בכל יום), שם יעברו הדרכה מיוחדת ותרגול ממוקד על ידי המאמנים.