61 שנות עצמאות: גלגולו של המטבע הישראלי
את השנה האחרונה, שהייתה רוויה במכות כלכליות - כנראה נעדיף לשכוח; אבל המטבע העברי בישראל המודרנית כבר צלח תקופות קשות הרבה יותר ומשברים לא פחותים
ב-61 שנות קיומה של מדינת ישראל המודרנית היא התמודדה עם לא מעט משברים ואתגרים, ושער המטבע הישראלי שיקף לחלוטין את האירועים במשק. מאינפלציה משתוללת בשנות השמונים שחצתה את רמות ה-400%, דרך קליטה של יהודים מכל קצוות הגלובוס ושילובם במשק, ועד להתמודדות מתמדת עם אי ודאות ביטחונית-מדינית תמידית. על אף שלל האתגרים, מצבה הנוכחי של הכלכלה הישראלית מהווה סיבה לגאווה.
הולדתו של השקל והפרידה מהלירה הישראלית הייתה קשה וארכה זמן רב: ועל אף שכבר בשנת 1969 קיבלה הכנסת חוק כי שמו של המטבע הישראלי יהיה שקל, המרתה של הלירה לשקלים התרחשה רק בשנת 1980. זו נעשתה לבסוף על רקע האינפלציה הגואה והרצון להעניק שם עברי למטבע המקומי, כשכל עשר לירות הוחלפו בשקל אחד.
צעידה על פי תהום
השם העברי לא סייע במיוחד למטבע הישראלי והוא החל מאבד מערכו בחדות כשהאינפלציה הגואה הגיעה לשיא בשנת 1984, כשקצב עליית המחירים עמד על 444% בשנה. הכלכלה הישראלית צעדה על פי תהום כששערוריות פיננסיות פוקדות את שוק ההון המקומי והחוב הלאומי מאמיר לרמות אסטרונומיות של 212% מהתוצר. המדינה ניצבה בפני משבר כלכלי והתקשתה לשמור על משמעת תקציבית כשברקע מלחמת שלום הגליל. הסכנה מפני משבר פיננסי ועוני חסר תקדים התעצמה.
בשנת 1983 כמעט ואמרנו שלום לשקל ה"עברי". הפיחות החד בערכו של השקל גרם לשר האוצר דאז, יורם ארידור, לנסות ולהעביר החלטה להצמיד את השקל באופן מוחלט לדולר ובעצם להפוך את המטבע האמריקני למטבע הרשמי. הממשלה ביטלה תוכנית זו, ארידור התפטר, והשם העברי נישמר. בשנת 1985 הוכרזה תוכנית ייצוב להצלת המשק הישראלי בתקווה לתחילתו של עידן חדש - ובמקביל הגיח לאוויר העולם השקל החדש. אלף שקלים הומרו בעבור שקל אחד חדש.
עידן חדש
בתחילת דרכו התקשה השקל החדש לשמור על יציבות ואיבד בקביעות מערכו אל מול השטר הירוק כששיעורי האינפלציה נותרים גבוהים עד סוף שנות התשעים.
ההגבלות והניסיונות לייצב את ערכו של המטבע המקומי על ידי רצועת ניוד - תחום מוגדר בו יכולים כוחות השוק לקבוע את שער החליפין של המטבע, כשהממשלה מתערבת רק על מנת למנוע חריגה מהתחום - לא צלחו.
השקל המשיך לרשום הפסדים ובמשך 2002 הגיע החדש לשפל של כל הזמנים כשחצה את הרמה של 5 שקלים לדולר. זאת, על רקע מצבו העגום של המשק הישראלי אשר עדיין ליקק את חבורותיו כתוצאה מהתפוצצות בועת הנאסד"ק והסלמת הלחימה אל מול הרשות הפלסטינית.
בארסנל השטרות של בנק ישראל נמצא שטר על סך חמש מאות שקלים אשר עמד להיכנס למחזור, אך ההתייצבות של השקל והתחזקותו מנעו את הכנסתו לשימוש. לו היה השטר נכנס לשימוש, היה זה מתבצע במקביל לכניסת מטבע של 20 שקלים והוצאתו של שטר ה-20 שקלים מהמחזור.
אבל השטר הירקרק הנושא את דיוקנו של משה שרת, עדיין איתנו, ובשנה האחרונה אף שודרג שטר ה-20 שקלים כשהוא מיוצר מחומר בלתי ניתן לקריעה ועמיד במים. אידיאלי למדינת חוף חמה.
סירה קטנה בים סוער
על אף כינונו של מטבע עברי וצליחתה המוצלחת של תקופה סוערת בה נשקל, כאמור, אף ביטולו כמטבע עצמאי, נראה שחגיגות ה-61 להקמת המדינה - לפחות מהבחינה הכלכלית - יהיו פחות שמחות ביחס לחגיגות ה-60 של אשתקד. סוחרים, שכירים, עצמאיים, וכלכלנים רבים ירצו לשכוח את השנה החולפת, ולהגיע ישירות ליום ההולדת ה-62.
מאמצע שנת 2008 חל שינוי כיוון בכלכלה הישראלית, אשר החלה להצטמצם כשהגירעון התקציבי והאבטלה גדלים. הבורסה באחד העם רשמה תשואה שלילית כשעלויות גיוס ההון בשוק האשראי עולים בחדות. עם זאת, נכון לרגע זה מפגינים המוסדות הפיננסיים, ובהם הבנקים, עמידות ביחס למקביליהם בעולם.
זאת, על אף שהפגיעה בשוק האשראי החוץ בנקאי על רקע הירידה החדה בביקושים מחו"ל הובילו לפגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית ובעיקר ביצוא. אף האבטלה עלולה להחריף בשנה הקרובה על רקע הנסיגה בפעילות הכלכלית, כשברקע, האוצר ובנק ישראל נוקטים בצעדים להקלת המיתון ומזעור הנזקים.
השקל הסתחרר ונחלש
בנק ישראל העמיד את גובה הריבית ברמות שפל היסטוריות, 0.5%, ובמקביל החל רוכש אג"ח ממשלתי בשוק המשני בכדי לשחרר מעט את המחנק בשוק האשראי ולהפחית את שיעורי הריבית לטווח הארוך. הוא ממשיך לרכוש דולרים בהיקף של 100 מיליון דולר ליום ומגביר את הלחץ להיחלשות השקל אשר תומכת מעט ביצואנים.
מהלכיו של בנק ישראל הקדימו את השוק פעמים רבות וסייעו בריכוך ההאטה הכלכלית אך עיקר העבודה תוטל לא על כתפי בנק ישראל אלה על ממשלת ישראל, בין אם ביציאה מהמשבר הנוכחי, ובין אם בטווח הארוך. עם זאת, המשק הישראלי התנהג כמשק מפותח ולא כשוק מתעורר, לפי הגדרתו.
השקל, על אף היחלשותו, מגלה אף הוא יציבות יחסית. האופטימיות עשויה להיות מוקדמת מדי והכלכלה העולמית, כמו גם המשק הישראלי, עוד צפויים להתמודד עם מספר אתגרים לא קטן - בהם עליה באבטלה וצניחה בצריכה הפרטית. אולם, התאוששותו של המשק הישראלי בהמשך הדרך צפויה להיות מהירה וחדה - כשהשקל לא יאחר לשקף התחזקות זו בערכו.
הכותב הינו אנליסט בכיר בחדר העסקאות של פינוטק בלונדון
לפנייה לכתב/ת 
