עצמאות בראש טוב: מה שותים ליד המנגל?

משקאות כהים

ככלל, בכל מקרה, משקאות חומים יתאימו יותר ממשקאות לבנים. מה שכן, אין לדעתי מה ללכת על משקה נקי, כשיש כל כך הרבה ריחות וטעמים אחרים בסביבה, מקסימום בתור אקדם (אפריטיף) או לאחרי המסיבה - אֶפטר.

המתאימים ביותר יהיו קוקטיילים על בסיס ויסקי או קוניאק (יש כאלה), והאמת שברבן יתאים בצורה הטובה ביותר, בגלל המתיקות הטבעית שלו, וטעמי השוקולד-קרמל. נסו מינט ג'ולפ, ממש קלאסי, או תה קר, "מחוזק". זה יהיה ממש אידיאלי, במיוחד עם בשר שמן.

לא מומלץ לשתות נקי (צילום: ondex open)

בירה

בירה קלה מרווה ולא יקרה. החיסרון הגדול הוא שצריך לקרר אותה. לא נורא, בשביל זה המציאו תחנות דלק וצידניות. רק אל תשכחו שעדיף תמיד לעשות תערובת של קרח ומים, אם רוצים להגיע לקירור מהיר ואחיד של הבקבוקים. אפשר להשאיר חלק מהקרח בשקיות, ולהשתמש בו לקירור משקאות במהלך היום.

לבשרים הקלים יותר כמו: עוף, דגים, נקניקיות, מומלץ ללכת על לאגרים – גולדסטאר, טובורג, מכבי וקרלסברג, וגם סוגים אחרים. למה שלא תנסו השנה מותגים כמו גרולש – הולנד, סמואל אדמס לאגר, פרוני – בירה איטלקית, בקס – מגרמניה, מלכה – מארץ ישראל. יש שלל בירות מיובאות מהגוש המזרחי לשעבר: הבהירות הן בירות קלות, שבאמת לא יתאימו ליותר מאשר נקניקיות על הגריל, אבל הן זולות ומרוות.

יוצאים מהכלל הם הסטארופראמן וסטארוברנו, שהן יותר "בירה". אם אתם באמת רוצים לגוון, לכו על בירות חיטה. הן יתאימו במיוחד לעוף, במיוחד לעוף מתובל, אבל גם למאכלי ים על הגריל. פאולנר, הוגרדן, ברבר, ארדינגר. הימנעו מהשניידר. עוד יתאימו לבשרים לבנים מתובלים הן הבירות של קוברה: קררו לכם בקבוק או יותר של הקינג קוברה - זאת בבקבוקי ה"שמפניה", ותקבלו בירה מאוד מתאימה לאירוע.

לבשרים הכבדים יותר: המבורגרים או קבבים, סטייקים של בשר אדום, יתאימו לאגרים, אבל הם יהיו יותר מרעננים. לא תהיה כאן "השלמה" יוצאת דופן. היות ואין בארץ בירות מעושנות, אז אם כבר, לסטייקים, קחו איילים – בירות כהות יותר: איילים בלגיים – כמו לף ברון, שאפשר למצוא בבקבוקים גדולים ויפים, לה שוף ומק שוף, בלטיקה פורטר, ברבר כהה, גורדון – פיינסט, בלהייבן – שני הסוגים שיש בארץ יתאימו, סטארופראמן כהה, דופל בוק – ויש כאלה – יתאימו במיוחד לסטייקים של יען או נתחי בשר לבן עם הרבה שומן, לנקניקיות מתובלות ולבשרים אחרים שיש להם טעם "כבד" של בשר.

בניגוד להמלצות שמסתובבות בימים טרופים אלה, הימנעו מחיבור של סטאוט עם בשר אדום על האש: לסטאוט יש אמנם מרירות, אבל הסוגים שיש כאן קלים מדי מכדי להתמודד עם הבשר. שמרו את הבירה הזאת לקינוחי השוקולד, וגם שם, לא שוקולד כבד מדי.

יין

לפתיחה, כמו בכל חגיגה טובה, יינות מבעבעים: קווה, יין ישראלי מבעבע או נתזים. הכל עניין של תקציב כאן. קאוות טובות יש לקודורניו, פרשנה וגם הצנועות יותר - קסניוס. קחו יין יבש, והשאירו את הקאווה החצי יבשה לקינוחים. עם פירות ים על הגריל, במיוחד שרימפס, יתאים שרדונה חמאתי: שרדונה קצרין של יקבי רמת הגולן, ומנגד, קצת קל יותר, השרדונה VC של יקבי עמק האלה. לא חסרים כמובן יינות אמריקאים בכיוון הזה. פחות או יותר כל מה שלא יהיה כתוב עליו "ללא חבית", יתאים.

לפתיחה טובה. יין מבעבע (צילום: ablesok)

עוד התאמות:

זינפנדל - אמריקני - ארטזין, של הס קולקשן, ונטי – זינפנדל מקליפורניה, יותר על הצד הקל, Ravenswood – זינפנדל, גם כן, על הצד היותר קל. תוצרת הארץ – דלתון, סוסון ים, לה טרה פרומסה.

יינות סירה-– אלה שיש להם אופי קצת "מעושן" ובשרי – סוסון ים, סירה ריזרב של טוליפ. על הצד הקל יותר - השיראז של בנימינה, סדרת ריזרב "גליל", שיראז ריזרב של ברקן. על הצד היקר ביותר – יינות הסירה של קלו דה גת. יינות יבוא לא חסרים: חפשו במיוחד סירה מעמק הרון - בחנויות "דרך היין" יש יינות של גיגל, במחירים שונים. יקב נוסף שיש לו יין במגוון מחירים הוא פול ז'אבולה, גם כן, מעמק הרון.

מאיטליה: יינות ברונלו די מונטלצ'ינו - יהיו קצת יקרים, אבל מאוד יתאימו. ברברסקו - אלה של פיירו בוסו (גאלינה וסנטו סטפאנטו) 2004 הם יינות לבשר אדום.

קברנה סוביניון: כאן לא חסרים יינות ישראליים שיתאימו למלאכה. אם אין לכם תקציב, או שהחבורה גדולה הייתי הולך על "אדום של סגל". יופי של יין, במיוחד אם יקורר קצת. כרמל סדרה אזורית או גולן של יקבי רמת הגולן, הם שני יינות מצוינים, בדרגת מחיר בסיסית למדי. בכלל, אם יש לכם עדיין יינות מפסח – זה זמן מצוין להוציא אותם לאור. מיינות היבוא – רד לייבל של וולף בלאס: יש בלנד שיראז/קברנה סוביניון, שיתאים מאוד, וכמו כן הבלנדים של רקנאטי ושל הרי גליל. אלה באמת, רק תזכורות. למרבה הפרדוקס אולי, דווקא יינות צעירים יתאימו כאן יותר מיינות בוגרים, לא מעט בגלל הטאניניות שלהם, שמתאימה לבשר יותר שמן. יינות ישראליים הם בכל מקרה כמעט קצת מתקתקים, אז אין להם בעיה להתמודד עם הבשר.

כל הזמן שואלים "מה הטעם לגדל פינו נואר בישראל"? היין הזה הוא בהחלט דוגמא טובה לסיבה לעשות את זה. עכשיו הוא מתגלה כפינו נואר מאוזן, בעל הרבה מאוד מכל הסממנים הפינו נוארים האירופים שכולם כל כך אוהבים לדבר עליהם. חבית ופרי שהשתלבו יפה. בבקבוק שאני פתחתי אפשר היה עדיין להבחין בקצת פרחים, אבל האופי הוא כבר בוגר יותר. היין לשתייה עכשיו.

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "