שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    תנו לשמש יד

    "סאנשיין בע"מ" אולי נראה כמו שחזור מוכר של סרטי האינדי המצליחים של השנים האחרונות, אבל כמה רגעים קטנים של חסד ומשחק מצוין הופכים אותו לסרט מרגש וראוי לצפייה


     

    קל לפטור את "סאנשיין בע"מ" ("Sunshine Cleaning") כסרט אינדי שבנוי משיירים של סרטים קודמים ובראשם "מיס סאנשיין הקטנה" - ממנו לקחו את הכותרת, את המפיקים ואת אלן ארקין בתפקיד הסבא האקסצנטרי - ו"מישהו לסמוך עליו", ממנו לקחו את דמות האחות הגדולה הפורשת חסות על האח הקטן וחסר האחריות.

     

    אבל אפשר וראוי להתגבר על תחושת ה"היינו, ראינו" ולהעניק הזדמנות נוספת לסרט, ובתמורה לזכות בערך המוסף. בין אם זה המקצוע המורבידי של הגיבורות, הנופים היפים של ניו מקסיקו או הרגעים הקטנים ושוברי הלב של חסד בין הדמויות, כל אחד מאלה מעניק לצופה תחושת אמפתיה, ולעתים אפילו צמרמורת קלה.

     

    איימי אדמס (אותה תאומה סינמטית של איילה פישר) היא רוז לורקובסקי. בניגוד לתפקידיה ככוכבת זוהרת ב"מיס פטיגרו" וכנסיכה מהאגדות ב"מכושפת", אדמס עוטה כאן את דמות היגון של מי שהחיים ממש לא הסתדרו לה: חיוורת, עצובה ומשננת סיסמאות שחוקות לחיזוק עצמי מפתקיות צהובות שתלתה בבית. בתיכון היא היתה המעודדת הראשית והחברה של כוכב הפוטבול. כיום היא המנקה של חברותיה לספסל הלימודים. כוכב הפוטבול, מאק, עדיין בתמונה, אבל כפרטנר למפגשים חפוזים במוטל, בין עבודתו כקצין משטרה למחויבויותיו כאיש משפחה. 

     

    כשל משפחתי

    בני משפחתה של רוז הם טיפוסים אקסצנטרים, כנדרש מקומדיית אינדי (מישהו אמר "ג'ונו"?). ארקין הוא אביה האופורטוניסט, שמייחל לרגע שיעשה קופה מהרפתקאותיו הכלכליות המפוקפקות. אמילי בלאנט היא נורה, האחות הקטנה, בוגרת שלא התבגרה, חיה עם האב, מתקשה להתמודד עם אחריות ונראית רוב הזמן על סף בכי. בלאנט, שכוכבה דרך בזכות תפקיד משנה ב"השטן לובשת פראדה", הולכת ככל הנראה לכבוש את המסך בשנה הקרובה, בין השאר בזכות תפקיד ראשי כמלכה ב"ויקטוריה הצעירה".

     

    לרוז יש גם בן, חמוד כנדרש, שנזרק מבית הספר לנוכח חיבתו לליקוקי חפצים ואנשים. כאם חד הורית, רוז מתקשה למצוא את הכסף לממן את בית הספר הפרטי אליו הוא נשלח. הפתרון מגיע דווקא ממאק קצין המשטרה, שהיה עד באחד הימים למקרה מלוכלך במיוחד של התאבדות באמצע חנות נשק: למה שלא תהפוך מסתם מנקה למנקה של זירות רצח?


    בלאנט ואדמס. בין ניקוי זירות לניקוי אורוות

     

    תוך זמן קצר רוז לומדת שאקונומיקה וכפפות זה לא מספיק, ושיש צורך בשימוש בחומרים חזקים יותר ופרוטוקולים מחמירים יותר בכדי להצליח בתחום. היא מגייסת לעזרתה את נורה, ויוצקת בכך מעט תוכן וסדר בחייה הכאוטיים של אחותה הצעירה. קשה שלא לראות את הרמז הדק כפיל בין העיסוק בניקוי זירות לבין הצורך של האחיות בניקוי אורוות וגירוש שדים, לנוכח סוד משפחתי כאוב.

     

    כנגד ארבע בנות

    "סאנשיין בע"מ" נישא על כתפיהן של ארבע נשים: כריסטין ג'פריז הבמאית (מי שביימה את גווינת' פאלטרו ב"סילביה"), מגאן הולי התסריטאית וכמובן שתי הכוכבות, שהחליפו את התדמית הזוהרת בפשטות אמינה. ארקין הוא, כרגיל, ארקין, שמתמחה בדמויות נון-קונפורמיסטיות עוד מימיו כיוסריאן ב"מלכוד 22". סטיב זיין, בתפקיד מאק הזיין, מפתיע בליהוק שונה מבדרך כלל. אם בדרך כלל הוא החבר הטוב, או הגיבור רך הלבב, כאן הוא מפגין גבריות נכלולית הגובלת בסקסיות. לעומתו, איימי רדפורד, שמגיחה לדקה בתפקיד אשתו, מבהירה שהתפוח נפל במרחק כמה מטרים טובים מהעץ.

     

    הדמות השפויה והחביבה ביותר בסרט היא דווקא זו של ווינסטון (קליפטון קולינס), גבר קיטע שעובד בחנות חומרי ניקוי ועוזר לרוז למצוא את עצמה בקריירה המוזרה

    החדשה שבחרה לעצמה. חיבתו אליה, ונכונותו להושיט לה יד ברגעי המצוקה שלה, הופכים אותו לסוג של אביר מקסיקני.

     

    מי שחושב שהסרט, כדרכם של סרטים אמריקנים, יסתיים בתחושת גאולה גדולה, עשוי להיות מופתע. מעשה חסר אחריות של נורה, אולי רגע השפל בסרט, מראה שכמו בחיים, לפעמים אין לדברים תקנה. הסוף אמנם משכיל להוציא את הצופה בתחושה טובה, אך בעיות רבות נותרות בלתי פתורות, מה ששוב מפריד בין הסרט לבין ה"מוכרחים להיות שמח" של הוליווד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים