שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם
    בלי בנימין זאב הרצל ודוד בן גוריון, ספק אם היינו חוגגים היום 61 להיווסדנו. חג העצמאות הוא הזדמנות להעלות על נס את פועלם של שני האישים שהפכו חלום למציאות. נסענו ליער חולדה בעקבות הרצל והדרמנו עד לשדה בוקר בעקבות בן-גוריון

    על ערש דווי, אמר בנימין זאב הרצל לקרוביו: "בני עמי אנשים טובים ומצוינים הם. הם יראו את הארץ וירכשוה... את חלקות האדמה צריכה לרכוש הקרן הקימת!". כשהבין שדלקת הריאות שאחזה בו עומדת להכריע אותו, אמר הרצל לידידו הקרוב, ויליאם הנרי הכלר, כומר בריטי וציוני נוצרי: "הבא את ברכתי שלום לארץ הקדושה. הגד לה, שנתתי את דם לבי למען עמי".

     

    ואכן הרצל לא זכה לראות את מדינת ישראל. הוא נפטר ב-3 ביולי 1904, בן 44 במותו, 44 שנה לפני הקמת מדינת ישראל.

    באוגוסט 1949, על פי בקשתו, הועברו עצמותיהם של הרצל, הוריו ואחותו מבית העלמין בווינה להר המנוחות על שמו בירושלים. מלבד הר הרצל, מונצח חוזה המדינה באינספור רחובות על שמו, שירים, שיעורים ואפילו יום הרצל (י' באייר, יום הולדתו). יש גם עיר הקרויה על שמו (הרצליה), שטר (100 לירות, למי שזוכר) ואפילו כיכר במרכז פריז (Place Theodor Herzl). לאחר מותו, בשנת 1904, הוחלט לטעת בחולדה עצי זית ולהקים במקום מבנה מרשים בן שתי קומות על שמו, המשמש היום כמוזיאון בית הרצל. בהמשך נטעה סביבם קרן קימת לישראל את יער האורנים הראשון בארץ ובכך נוסד מפעל הייעור של קק"ל.


    בית הרצל ביער חולדה (אריון הצילומים, קק"ל)

     

    תעודת זהות

    איפה נטייל: באזור שפלת יהודה, דרומית לרחובות. יער חולדה, גן לאומי, המנוהל ע"י קק"ל, משתרע על פני כ-200 דונם וכולל חניוני נופש, מסלולי טיול, ברזי מים, שולחנות פיקניק בחצר המבנה ומסעדה.

     

    מתאים לטיולים: לכל המשפחה, בכל עונה. יש שבילי אספלט נוחים גם למוגבלים בתנועה ושולחנות פיקניק מונגשים.

     

    מה במסלול: מסלול סובב יער של כשלושה ק"מ (40 דקות) וביקור במוזיאון בית הרצל ללא תשלום. פתוח בימי א'-ה' בין השעות 16:00-8:00, בסופי שבוע בין 16:00-8:30. לקבוצות, בתיאום מראש (בית הרצל: 08-9414083, קו ליער: 1-800-350-550). במוזיאון תערוכת צילומים ומופע אור-קולי לילדים (באנגלית ובעברית).

     

    ליער חולדה בעקבות הרצל 

    בשנת 1909 פעלה חולדה כחווה לאומית. במאורעות 1929 הותקף המקום על ידי ערביי הסביבה ואפרים צ'יזיק, מפקד "ההגנה" בחווה ואחיה של שרה צ'יזיק, שנהרגה בהגנה על תל חי, נהרג גם הוא. הצבא הבריטי שהגיע למקום פינה את המגינים ושם קץ לחווה, אולם שנתיים לאחר מכן החליט הקונגרס הציוני ה-17 לשקם את חולדה.

     

    בשנת 1931 נוסדה במקום קבוצת חולדה, על ידי גרעין גורדוניה, שהתיישב במבני החווה ועבר למקום הנוכחי בשנת 1937. במאורעות 1936-39 הותקף המקום על ידי כנופיות ערביות וב-1943 ערכו הבריטים בקיבוץ חיפוש גדול אחר נשק של ההגנה. במלחמת העצמאות שימש הקיבוץ בסיס לשיירות שיצאו לירושלים הנצורה.

     

    את הטיול ביער רצוי להתחיל ברחבת החנייה של חורשת תל חי, שניטעה ב-1920 לזכר חללי תל-חי, בהם בינימין מונטר, חבר חולדה. הדרך עוברת במקביל לערוץ נחל שחם, במה שזכה לכינוי "שדרת האוהבים". בדרך תפגשו באר בעומק 189 מ' שנחפרה על ידי אנשי חולדה בין השנים 1910-12, מחצבה שסיפקה אבני בניין בתקופת המאורעות (1936-39) ושימשה כמטווח מאוחר יותר. בהמשך תגיעו ל"חורשת רחל המשוררת", שניטעה לזכרה בשנת 1931 ולאנדרטת "עבודה והגנה", שעוצבה על ידי הפסלת בתיה לישנסקי למרגלות מצבתו של אפרים צ'יזיק. התחנה האחרונה במסלול ההיקפי היא בריכת מים עגולה בחורשת הזיתים, שנבנתה ביולי 1948. בקצה השביל נמצא מוזיאון בית הרצל. קק"ל מפעילה במקום תצוגה וסרט חוויתי.


    בית הרצל (ארכיון הצילומים, קק"ל)

     

    • ביום שבת, 2 במאי, בשעה 10:00, מזמינים אתכם מתנדבי שנת שירות בקק”ל להכיר בדרך חוויתית, במשחק ובחידות, את הדמויות ש”שיחקו” על במת הקונגרס ואת ממשיכי דרכם הציונית, כולל חיזיון אורקולי בבית הרצל. 30 שקל לילד (20 ש' לילד ידיד) ו- 20 שקל להורה מלווה (10 ש' לידיד). לפרטים ולהרשמה, מוקד קו ליער: 1-800-350-550.

     

     

    איך מגיעים: במחלף לטרון (כביש 1) פונים לכיוון אשקלון (כביש 3), עוברים את צומת נחשון ואחרי קילומטר פונים ימינה לכיוון רחובות וצומת חולדה (כביש 411). אחרי כ- 2 ק"מ שוב פונים ימינה, למוזיאון שבלב היער.

     

    לשדה בוקר בעקבות בן-גוריון 

    דוד בן-גוריון, מראשי המנהיגים של תנועת העבודה הציונית, מי שהוביל להקמתה של מדינת ישראל ועמד בראש ההנהגה של המדינה מאז 1935 ועד 1963, מי שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, האמין שהעתיד מצוי דווקא במרחבי הנגב ולא בחלקה הצפוני, הצר והצפוף של המדינה. ב-7 בדצמבר 1953 הוא פרש מראשות הממשלה ועבר להתגורר בצריף בקיבוץ שדה בוקר, שם עבד בדיר והפריח את השממה. בפברואר 1955 חזר לפוליטיקה, עד שפרש מראשות הממשלה ביוני 1963, כשהיה בן 77 וחזר לשדה בוקר. ב-1970 עזב בן גוריון את הכנסת ואת החיים הפוליטיים והקדיש את שארית חייו לכתיבת זכרונות. הוא נפטר ב-1 בדצמבר 1973, חמש שנים לאחר מות אשתו, פולה.


    הצריף. ביתו של בן גוריון בשדה בוקר (צילום: דורון ניסים)

     

    תעודת זהות

    איפה נטייל: בשדה בוקר, קיבוץ בהר הנגב, כ-30 ק"מ צפונית למכתש רמון.

     

    מתאים לטיולים: לכל המשפחה, בכל עונה.

     

    מה במסלול: הצריף של דוד ופולה בן גוריון בשדה בוקר, חניון הרועה הסמוך, אחוזת הקבר של בני הזוג מול נופי המדבר של בקעת צין והפארק לזכרו של "הזקן" בדימונה.

     

    פתאום קם אדם

    חניון הרועה, חורשת אשלים מול הכניסה לשדה בוקר, עם שולחנות פיקניק וברזי מים, משמש כבסיס יציאה לטיולים באתרי הסביבה. החניון, על שם ברברה פרופר, מראשוני שדה בוקר, שנרצחה על ידי בדווים סמוך ב-1952, הוקם על ידי קק"ל בשנת 1957. שמה ניתן לכמה אתרים נוספים בסביבה, כמו גבעת ברברה והגלעד לזכרה, נחל הרועה, חורבת הרועה לצד כביש שדה בוקר-ירוחם וסכר הרועה, שנבנה על ידי קק"ל.

     

    מחניון הרועה ממשיכים לכיוון קיבוץ שדה בוקר ולצריף הצנוע של דוד בן גוריון ורעייתו פולה. ראשיתו של הקיבוץ במאי 1952, בגרעין של 14 צעירים שהקימו במקום קואופרטיב חקלאי לגידול צאן ובקר. הם עסקו גם בכריית מחצבים ודיג קרפיונים, שגידלו באגם ירוחם הסמוך. הצריף בו התגוררו בני הזוג בן גוריון הורחב במרוצת השנים כדי להתאימו לתנאי העבודה של "הזקן" ונשתמר כפי שהיה באחרית ימיו, עד מותו בשנת 1973. סיור במקום מעיד על אורחות חייו הצנועים ואהבתו לקריאה. הספרייה במקום כוללת כ-5,000 ספרים במגוון נושאים ושפות.


    צנוע. ביתו של דוד בן גוריון בשדה בוקר (ארכיון הצילומים, קק"ל)

     

    בן גוריון נקבר לצד אשתו, כ-3 ק"מ דרומית לקיבוץ. במקום פועלת היום מדרשה על שמו. אחוזת הקבר של בני הזוג הפכה לגן לאומי (הכניסה חינם).

    רחבת הקבר המטופחת צופה אל נופי המדבר של אפיק נחל צין, רמת עבדת, קרן עקב וחומות המכתש. במכון למורשת בן גוריון חומר רב הקשור באיש ופועלו ומאות אלפי מסמכים ששמר. במקום פועלים גם מכון לחקר המדבור, בית ספר שדה ובית ספר תיכון לחינוך סביבתי. הגן הלאומי נפתח למבקרים בשנת 1982 ומהווה חלק מטיילת מדברית הנמשכת מזרחה, לאורך המצוק. בגן שפע של צמחיית מדבר. מכאן אפשר לרדת עם הכביש עד עין עבדת ולצעוד ברגל לבריכה התחתונה של עין עבדת ולמפל, עד חורשת הצפצפות במעלה נחל צין. משך הטיול בין שעה לשעתיים, תלוי בכם.

     

    אם מתאים לכם להמשיך, תוכלו לנסוע לכיוון צומת חלוקים ולהיכנס לדימונה. פארק בן גוריון בדימונה, שניטע על ידי קק"ל ב-1968, משתרע על פני 250 דונם. היער מושקה במי קולחין מטוהרים ויש בו שבילי טיול ברגל ולאופניים, מתקני משחק לילדים, ושולחנות פיקניק.

     

    איך מגיעים: לצריף בן גוריון, נוסעים על כביש באר שבע-מצפה רמון (כביש 40), עד לצומת חלוקים והפנייה לקיבוץ שדה בוקר (סימן ק"מ 134). מול הכניסה לצריף, על הכביש הראשי, חניון הרועה. לגן הלאומי ולאחוזת הקבר ממשיכים בכביש 40 עוד כ- 3 ק"מ עד מדרשת בן גוריון (בין סימני ק"מ 130-129). מחנים את הרכב במגרש החנייה והולכים ברגל לשפת המצוק של נחל צין, לחלקת הקבר. לפארק בן גוריון בדימונה מגיעים דרך שדרות הרצל לכיוון שדרות גולדה מאיר בדימונה. בצומת פונים שמאלה לכיוון מרכז הספורט והפארק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דוד בן גוריון נוטע עץ
    צילום: ארכיון הצילומים, קק"ל
    בינימין זאב הרצל
    צילום: לע"מ
    מומלצים