פלייאוף ה-NBA: ריח של הפתעה באוויר?
ב-25 השנים האחרונות נרשמו כמה מהסנסציות הגדולות ביותר בתולדות הליגה הטובה בעולם: תחילת אגדת ג'ורדן, הניסיון של אולאג'ואן ודרקסלר והחלק של שאראס. שבע הפתעות מרגשות, מי תהיה חתומה על זאת של 2008/09?
במשך כל 82 משחקי העונה הרגילה עומלות קבוצות ה-NBA על הבטחת המיקום הטוב ביותר בפלייאוף. סקירה מהירה של 25 השנים האחרונות (אז החלו לשחק 16 בפלייאוף) מוכיחה שלא תמיד זה מספיק לזכייה באליפות, העפלה לגמר או אפילו ניצחון בסיבוב הראשון.
נכון שבשנה שעברה התמודדו על התואר בוסטון והלייקרס, שתי הראשונות במזרח ובמערב, וגם העונה נראה שזה יקרה שוב עם הלייקרס וקליבלנד, אבל זה לא פוסל כמה הפתעות מעניינות בדרך אל הגמר. לפני תום הסיבוב הראשון אספנו לכם שבע הפתעות, שכוללות גם את מייקל ג'ורדן ושארונס יאסיקבצ'יוס ואת המדורגת שמינית שהלכה כל הדרך אל הגמר.
7. שיקגו 1989
שיקגו של ג'ורדן, פיפן, והוראס גרנט, מחוזקת בביל קרטרייט, קרייג הודג'ס וג'ים פקסון, סיימה את העונה במקום השישי במזרח (35:47) ופגשה בסיבוב הראשון את קליבלנד של בראד דוהרטי, מארק פרייס ורון הארפר אגדתו של ג'ורדן החלה להירקם עם סל ניצחון במשחק החמישי והמכריע (100:101).
בסיבוב השני הפכו הניקס של פטריק יואינג, מארק ג'קסון וצ'ארלס אוקלי לקורבן, אחרי שהבולס גברו עליהם 2:4. הריצה המופלאה נעצרה רק בגמר המזרח, שם חיכו 'הבד בויז' של הפיסטונס - אייזאה תומאס, ג'ו דומארס, דניס רודמן, ג'ון סאלי וביל למביר. שיקגו עוד הובילה 1:2, אבל דטרויט היא שניצחה בסוף 2:4.
6. פיניקס 1984
הסאנס, בראשותו של המאמן לעתיד פול ווסטפול ולארי נאנס, חתמו את העונה הסדירה במאזן לא מרשים (41:41), מקום שישי במערב. 105:117 במשחק החמישי עזר להם בהדחת פורטלנד של קלייד דרקסלר וג'ים פקסון (אח של). בסיבוב השני הם טיטאו 2:4 את יוטה של אדריאן דאנטלי ודארל גריפית', אך נכנעו באותה תוצאה ללייקרס של קארים, מג'יק ובוב מקאדו בגמר המערב.
5. סיאטל 1987
הסופרסוניקס של 87' סיימו את העונה עם מאזן שלילי (43:39) ומקום שביעי, אך דייל אליס, טום צ'יימברס ואקסבייר מקדניאל לא הרימו ידיים, גנבו משחק אחד בדאלאס מול מארק אגוויר ורולנדו בלאקמן וניצחו 1:3 בסדרה. בסיבוב השני המתינה יוסטון עם 'תאומי המגדל' - אולאג'ואן ורלף סמפסון, והמשחק השישי בין הקבוצות הסתיים רק לאחר שתי הארכות ו-125:128 גדול של סיאטל בדרך ל-2:4.
בדיוק כמו פיניקס, גם הפעם היתה זו הקבוצה האגדית של הלייקרס - ריילי על הקווים, עבדול ג'אבר, מג'יק, וורת'י, באיירן סקוט ומייקל קופר על הפארקט (איי.סי. גרין, קורט רמביס ובילי תומפסון) - שעצרה את הסינדרלה התורנית עם 0:4.
4. גולדן סטייט 2007
היתה זו עונה חלומית עבור דאלאס (17:65, ראשונה בליגה, המאזן הטוב ביותר מאז הוקמה), שכוכבה דירק נוביצקי נבחר ל-MVP. בסיבוב הראשון חיכו לה הווריורס, שהתנגבו לפלייאוף ברגע האחרון על חשבון הקליפרס.רבים העריכו כי המאבריקס יטיילו לסיבוב הבא, אבל לבארון דיוייס היו תוכניות אחרות.
הפוינט גארד (33 נקודות, 14 ריבאונדים ו-8 אסיסטים) הדהים את כולם במשחק הראשון בדאלאס וגולדן סטייט ניצחה 87:95. נוביצקי סיים עם 16 נק' באחוזים גרועים. שאראס היה עד לסנסציה מהספסל של גולדן סטייט. במשחק השישי דרסו הווריורס את המאבס ב-25 יתרון ו-2:4 בסדרה כולה. נוביצקי שוב לא מצא את הרשת (2 מ-13). החגיגה של גולדן סטייט לא נמשכה זמן רב, הקבוצה הודחה בסיבוב השני על ידי יוטה (4:1).
3. דנבר 1994
הכל נראה ורוד בסיטאל של 94'. שון קמפ, גארי פייטון, דטלף שרמפף, ריקי פירס וקנדל גיל השיגו את המאזן הטוב בהיסטורית הקבוצה (19:63) ודרסו את דנבר (40:42) בשני המשחקים הראשונים של סדרת הסיבוב הראשון.
הנאגטס (עבדול ראוף, מוטומבו ולאפונזו אליס) לא ויתרו, ניצחו במשחקים השלישי והרביעי וכפו משחק מכריע בסיאטל. שוב הארכה ובסיומה תדהמה - דנבר השלימה מהפך, ניצחה 94:98 ו-2:3 בסדרה, והפכה למדורגת שמינית הראשונה שחוזרת מ-0:2 להדחת המדורגת ראשונה. בסיבוב השני היא כמעט עשתה אותו דבר מול יוטה כשחזרה מ-3:0 ל-3:3, אבל הפעם המזל נותר עם הג'אז, שניצחו 81:91 במשחק השביעי.
2. ניו יורק 1999
הניקס סיימו במקום השמיני במזרח (23:27, עונה מקוצרת בשל שביתת השחקנים), אך ג'ף ואן-גנדי וכוכביו - יואינג, יוסטון, ספריוול וקאמבי לא רצו לצאת לחופש מוקדם. המפגש עם היריבה המרה ממיאמי בסיבוב הראשון התאים להם. יוסטון קלע את סל הניצחון במשחק החמישי בפלורידה (77:78) ושלח את מורנינג וטים הארדוויי הביתה.
אבל זה לא היה הסוף. בסיבוב השני דרסה ניו יורק את אטלנטה של סטיב סמית', מוטומבו ומוקי בליילוק 0:4, לפני מפגש עם עוד יריב שנוא בגמר האיזורי - רג'י מילר ואינדיאנה של ריק סמית'ס, ג'יילן רוז ומארק ג'קסון. גם השנייה במזרח הופתעה והניקס דהרו עם 2:4 לגמר ה-NBA, שם שמה סן אנטוניו של טים דאנקן ודייוויד רובינסון סוף למסע המוצלח של ניו-יורק עם 1:4.
1. יוסטון 1995
קשה להאמין כי סגל שכולל את אולאג'ואן, דרקסלר, הורי וסאם קאסל הצעיר יסיים רק במקום השישי (35:47), אבל ההפתעה האמיתית הגיעה בפלייאוף. יוטה של קארל מאלון, סטוקטון וצ'יימברס, נכנעה בסיבוב הראשון 3:2. פיניקס, שכבר הובילה 1:3 בסיבוב השני, הפסידה שלוש פעמים ברצף (114:115 לרוקטס במשחק השביעי באריזונה) והודחה.
המשוכה השלישית היתה סן אנטוניו (הראשונה במערב) של רובינסון, שון אליוט, רודמן ומוזס מאלון, שכשלה מול השכנה הטקסנית 4:2. בגמר חיכתה אורלנדו עם שאקיל הצעיר ופני הארדוויי, דניס סקוט והוראס גרנט, שנותרו חסרי תשובה נוכח הניסיון העשיר של אולאג'ואן ודרקסלר וטוטאו 4:0. אליפות מפתיעה ליוסטון.
כמעט נכנסו לרשימה
גולדן סטייט (1989) דורגה שביעית והדיחה את יוטה בסיבוב הראשון (0:3), אך הפסידה בסיבוב השני לפיניקס (4:1). גולדן סטייט (1991), שוב מהמקום
השביעי, גברה על סן אנטוניו (1:3), אבל נכנעה לאחר מכן ללייקרס (4:1) וניו יורק (1998), שסיימה שביעית והדיחה את מיאמי (1:3) לפני שנכנעה בסיבוב הבא לאינדיאנה (4:1).
פיניקס (1990) סיימה במקום החמישי ונעצרה רק בגמר המערב ע"י פורטלנד. יוטה (1994) עשתה אותו דבר, רק שהיא נכנעה ליוסטון. באותה עונה סיימה אינדיאנה (1994) במקום החמישי במזרח והודחה רק במשחק השביעי של הגמר האיזורי מול הניקס.
