שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ללכת על המים
    כביש מהיר בין ים ושמיים, שקיעות שלא מן העולם הזה, מסעדות וגם הבית של המינגוויי - תהל בלומנפלד חזרה מטיול בשרשרת איי פלורידה עם הרבה כחול בעיניים

    לא מעט כבישים יכולים להיכנס לרשימת הכבישים היפים ביותר בעולם. כל מה שצריך הוא כמות נכבדה של נוף מסביב, רצוי בצבעי ירוק או כחול. כביש מספר 1 בפלורידה, ארצות-הברית, הוא סיפור אחר. כן, יש נוף בקטעים מסוימים שלו, אבל האטרקציה העיקרית היא מה שאין סביבו – יבשה.

     

    בנקודה מסוימת פורץ הכביש הזה אל תוך המים, כשהוא נתמך בעמודים שהוקמו בלב הים. הנטייה הטבעית היא לחשוב שמדובר במעין גשר, שיוביל אותנו מיד אל היבשה, אך זה ממש לא המצב. בכמה מקטעי הנסיעה, הדבר היחיד שרואים מסביב למשך דקות ארוכות הוא רק ים. או שמיים. שניהם כחולים ונושקים זה לזה, אז קשה להבדיל. קצת מפחיד, אבל בלתי נשכח.

     

    כביש מספר 1 הוא עורק התנועה הראשי – והיחיד, בעצם – המחבר בין איי פלורידה, שרשרת איים שאורכה כ‭200-‬ קילומטר. השרשרת הזו, הידועה בשם פלורידה קיז ‭(Florida Keys)‬ מתחילה באי קי לארגו ומסתיימת באי הידוע ביותר בקבוצה, קי ווסט, בו התגוררו בעבר ארנסט המינגוויי וכיום לא מעט פנסיונרים אמריקאים. בין שני האיים האלה משתרעים עוד עשרות איים בגדלים שונים, המעוטרים בחופים מרהיבים, באתרי נופש ובשמש הזורחת כמעט כל השנה, כי ככה זה בפלורידה.


    המרינה בלרגו (צילום: index open)

     

    למרות התדמית של ארץ השמש התמידית, גם בפלורידה יש עונות נוחות יותר ופחות לטיולים.

     

    עונת שיא התיירות במדינה מתחילה בדצמבר ונמשכת עד מרץ. בעונה זו מזג האוויר חמים ויבש, והמוני תיירים מציפים את שלל האטרקציות הדרומיות – מדיסני וורלד, דרך שמורת הטבע הענקית אברגליידס ועד האיים. באפריל עד יולי מזג האוויר הופך להיות חם יותר, אבל עדיין לא הגיהינום הלח של הקיץ.

     

    יש סיכוי לא רע להיתקל בגשם מדי פעם, אבל ממש כמו בארץ, רבים הסיכויים ליפול על יום נאה לטיול.

     

    ורטיגו בין ים לשמיים  

    איי פלורידה קיז נמצאים בנקודה הדרום-מזרחית ביותר בארצות-הברית. הבאים ממיאמי פשוט עולים על אוטוסטראדה מספר ‭,1‬ וממשיכים איתה דרומה, עד לנקודה שבה הכביש ניתק מן היבשה ומתחיל להתפתל אל תוך הים הכחול.

     

    נקודת הציון הראשונה היא האי קי לארגו, ובו החוף היפהפה בעל השם הארוך משהו ג'ון פנקאמפ קורל ריף סטייט פארק (Park John Pennekamp Coral Reef State)‬. בפלורידה קיז, כל רצועות החוף המוסדרות הפכו לסטייט פארק (כלומר, פארק מדינה‭.(‬ מבחינה מעשית, זה אומר שיש להיפרד מארבעה או חמישה דולרים לרכב בכניסה לכל אחד מהם, אבל הקנס הקטן הזה בהחלט שווה כל דקל מטופח שתמצאו בחוף.

     

    ואם כבר פרקטיקה, כדאי לדעת שבפלורידה קיז אין כתובות. לא כתובות רגילות, בכל אופן. כל פארק מדינה או מבנה אחר מסומנים באותיות ‭(Marker Mile) MM‬ ואחריהן מספר, המסמל את המרחק במיילים עד לקי ווסט, האי האחרון בשרשרת. כך, למשל, פארק ג'ון פנקאמפ נמצא בכתובת ‭.102.5MM‬

     

    הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות בפארק הוא פשוט להתמכר לרביצה אינסופית תחת הדקלים, לבהות במי הבריכה הבהירים, שמסתיימים בחול לבן ורך, ולהבין שאין צורך להגיע עד תאילנד בשביל זה. אפשר לצאת גם לטיולי שנירקול מוסדרים ולצפות בשוניות אלמוגים מרהיבות, או לשכור סירות קאנו לשוטטות חסרת דאגות.

     

    האי הבא ששווה עצירה, איסלמורדה ‭,(Islamorada)‬ נמצא כ‭20-‬ מייל דרומית משם, על כביש מספר ‭.1‬ גם כאן יש חופים מוסדרים, כמו פארק המדינה לונג קי ‭(Long Key, 67.5MM)‬ או חוף אן ‭.(73.5MM)‬ בשטח האי יש לא מעט אכסניות ובתי הארחה בדרגות שונות, שאפשר לראות בעת הנסיעה על הכביש ולהחליט בזמן אמת איפה להתמקם.

     

    נסיעה קצרה מאיסלמורדה תביא אתכם אל אחת האטרקציות הגדולות של האיים – הכביש הימי, או בשמו הרשמי "גשר שבעת המיילים‭,"‬ אף שלא מדובר בגשר. אלו שבעה מיילים של נסיעה משכרת ומהפנטת בתוך המים, כשמסביב אין אפילו זכר ליבשה. בקצה הצפוני של הכביש ניצבים בגאווה שרידים מגשר שבעת המיילים הקודם, שהוקם בתחילת המאה הקודמת והונצח בסצינת מרדף בלתי נשכחת בסרט "שקרים אמיתיים" עם ארנולד שוורצנגר. אפשר להחנות את הרכב ב‭,45MM-‬ ללכת קצת ברגל אל תוך הים, ולחזור לאחר מכן לנסיעה בכביש.

     

    את הנסיעה בשבעת המיילים המדוברים כדאי לעשות במהירות נמוכה למדי, ולהתעלם מצפצופי המקומיים, שכבר מאסו בתיירים המגלים את הפלא תוך לחיצה על הברקס. בנקודה מסוימת כחול הים וכחול השמים יתמזגו. גם אם לרגעים ספורים תחושו מעין תחושת ורטיגו, המשיכו לנסוע עד שהיבשה תיראה מרחוק.


    בין מים לשמיים. הגשר בפלורידה (צילום: index open)

     

    וביבשה יחכה לכם פארק קארי האמוק ‭,(Curry Hammock)‬ שמורת טבע ובה ציפורים ופרות ים ‭.(57MM)‬ לאחר טעימה ממנת הטבע הזו כדאי להמשיך אל החוף שזכה להתברג ברשימת החופים היפים ביותר בארצות-הברית. זהו פארק באהייה הונדה ‭,(Honda Bahia)‬ פיסת גן עדן על כל הקלישאות המשתמעות מכך, הנמצאת ב‭.37MM-‬

     

    שטחו של הפארק מאות דונמים, ובו נמצא החוף הטבעי הגדול ביותר באיים. גם כאן יש דקלים נהדרים, חול בהיר ורך ומים רדודים ושטוחים לגמרי, ללא רמז לגלים באופק. מעין בריכה ענקית בלי התחלה, אמצע וסוף, שנשפכת אל האוקיינוס האטלנטי. גם בחוף הזה אפשר לצאת לטיולי שנירקול (את הציוד שוכרים במקום) ואפילו להישאר לקמפינג – יש מקום מוסדר, עם מקלחות וכל התנאים הנחוצים.

     

    חגיגה של שקיעה  

    אחרי שריצה לא מחייבת בחופים, אפשר ליהנות קצת ממנת בעלי החיים שיש לאיים להציע. באי ביג פיין (Big Pine Key‬)‭‬ נמצאת שמורת האיילים ‭,National Key Deer Refuge‬ בה אפשר לצאת למסלול רגלי בעקבות האיילים המקומיים, הנמצאים בסכנת הכחדה תמידית. מומלץ לחובבי במבי.

     

    מכאן יורדים דרומה עד לקי ווסט ‭,(Key West)‬ הנקודה הדרומית ביותר בארצות-הברית, ואחת מנקודות המשיכה המרכזיות בפלורידה. קי ווסט הוא עיירה קטנה, שרחובותיה יכולים לשמש בקלות תפאורה לסרט תקופתי. הזמן, כך נראה, עצר כאן מלכת, והותיר בתי עץ מרשימים ואחוזות שכבר לא רואים בערים הגדולות.


    איי פלורידה (צילום: jupiter)

     

    כמו כל עיירה תיירותית, המקום שורץ בתי קפה ומסעדות מהסוג שמכונה מלכודות תיירים. אין צורך להתרגז אלא פשוט לזרום (ובדרך, כמו שכל תייר חייב, לאכול את המאכל המקומי קי ליים פאי – מעין פאי צהבהב עם מרנג‭.(‬ רוב המקומות מרוכזים ברחוב הראשי, הוא רחוב דובאל. אגב, קי ווסט ידוע כאתר מועדף על הקהילה ההומו-לסבית, ודגלי הקהילה הצבעוניים מתנוססים על לא מעט מהמבנים. גם פנסיונרים אמריקאים רבים אימצו את האי כאתר מועדף, ולא אחת אפשר לראות ברחוב גם זוגות של גברים בני 70 פלוס אוחזים ידיים. אמריקה.

     

    אפשר להתחיל את הטיול בעיר העתיקה בכיכר מלורי, שם גם נמצאת לשכת התיירות המקומית (הכתובת המדויקת: ‭.(Wall st 402‬ זה מה שיעשו, מן הסתם, גם שאר התיירים, ועל כן צפו לחוויה צפופה לעתים. בכיכר מלורי נערכות מדי ערב חגיגות השקיעה של קי ווסט. מי שלא מבין למה צריך לחגוג את השקיעה – כנראה לא ראה את השקיעה בקי ווסט. מדובר בערבוב אימפרסיוניסטי להפליא של צבעי כתום וצהוב, שפוגשים את הים לדואט משותף עד להתמזגות מוחלטת. המפגש הקוסמי מלווה במופעי נגנים וליצנים בכיכר.

     

    עוד אטרקציה תיירותית בכיכר היא האקווריום של קי ווסט, שנראה ממש כמו כל אקווריום גדול מידות אחר. מי שרוצה ללכת עד הסוף עם העניין התיירותי, יכול לסייר בעיר העתיקה בחשמלית מלאה יפאנים עם מצלמות וידיאו.

     

    במרחק הליכה קצרה מהכיכר, ברחוב Whitehead מספר ‭,907‬ נמצא ביתו של ארנסט המינגוויי. הסופר חתן פרס נובל נחשב לתושב המפורסם ביותר של האי. המינגווי נולד בשיקגו והתגורר בין היתר גם בפריז, אך את ביתו קבע בקי ווסט, נקודה ממנה נסע לא מעט להוואנה, הרחוקה מרחק שיט קצר מהאי. היום ביתו של המינגוויי הוא מוזיאון דו-קומתי, שהוכרז כאתר היסטורי לאומי. כאן, בעליית הגג, נכתבו כמה מיצירותיו הגדולות. הרהיטים המקוריים עדיין כאן, וכך גם הגינה רחבת הידיים שטיפח, ובה צמחים טרופיים שהובאו מקובה.

     

    בית מפורסם אחר באי הוא בית החוף של הנשיא הארי טרומן. בבית הלבן הקטן הזה שהה הנשיא חלקים נרחבים מכהונתו. מספרים שעל חלק מהמסמכים הוא אפילו חתם במילים: "הבית הלבן, בסיס צי ארצות-הברית, קי ווסט, פלורידה‭."‬ המבנה שימש לא רק את טרומן, וגם קנדי ביקר בו לא פעם.

     

    מי שלא מסוגל לוותר על חוף ים, ימצא כמה כאלה גם בקי ווסט. החוף המומלץ לביקור נמצא בפארק פורט זכרי טיילור ‭.(Fort Zachary Taylor)‬ בחוף הזה, לשם שינוי, החול הלבן מנוקד בערימות של עלים יבשים שנשרו מהעצים הסמוכים. לא משהו שפרישת מגבת קטנה לא יכולה לסדר, אבל ככה זה: אחרי שמבקרים בחופים מושלמים עד הפרט האחרון, אין מנוס מלהפוך קצת בררנים.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קי ווסט פלורידה
    צילום: איי פי
    מגדלור בקי ווסט
    צילום: index open
    חוף הים בפלורידה
    צילום: index open
    מומלצים