מותר להשתמש בכספי מעשר לגידול ילדים?
שאלה:
האם זה בסדר להשתמש בכספי מעשר לגידול הילדים? (שרון, תל-אביב)
תשובה:
שרון שלום,
חיובו של מעשר כספים שנוי במחלוקת הפוסקים, ויש הסוברים שאינו אלא מידת חסידות. מכל מקום, מפשט דברי השולחן ערוך נראה שהוא חלק ממצוות הצדקה.
צדקה ניתנת לכל הנצרך. השאלה היא מתי נחשב אדם נצרך, והאם רק כשהוא רעב ללחם. תשובה לדבר נאמרה בשולחן ערוך: "כמה נותנין לעני? - די מחסורו אשר יחסר לו. כיצד? אם היה רעב - יאכילוהו. היה צריך לכסות - יכסוהו. אין לו כלי בית - קונה לו כלי בית. ואפילו אם היה דרכו לרכוב על סוס, ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר, והעני - קונה לו סוס ועבד. וכן לכל אחד ואחד. לפי מה שצריך". (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנ, א) כלומר, הצורך הוא סובייקטיבי, ותלוי בגורמים רבים. לפי זה, הוצאות על גידול ילדים בוודאי שייכים לצרכי האדם.
בסדרי קדימות נתינת הצדקה כותב הרב משה איסרלש (הרמ"א): "פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ... ואח"כ יקדים פרנסת אביו ואמו, אם הם עניים, והם קודמים לפרנסת בניו. ואחר כך בניו, והם קודמים לאחיו, והם קודמים לשאר קרובים, והקרובים קודמים לשכיניו, ושכיניו לאנשי עירו, ואנשי עירו לעיר אחרת". (יורה דעה סימן רנא, סעיף ג).
לפי זה, גידול הילדים אף שאינו בגדר מצוות צדקה, אלא חובה על ההורים. אולם מכיוון, שאדם מחויב לדאוג לילדיו, הרי הם, כמו ההורים עצמם, קודמים לאחרים.
בנוסף, אם יש צורך בהוצאות מרובות כדי להקנות לילדים חינוך טוב יותר מזה הניתן בחינם – גם הוצאות אלו נחשבות כצדקה, וגם אלו קודמים לאחרים בסדרי הנתינה: "הנותן לבניו ובנותיו ... כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה, ... הרי זה בכלל צדקה". (שולחן ערוך, שם).
אולם, צריך להיזהר שהיתר זה יהיה אמיתי ולא גורף, בגלל שתי סיבות עיקריות; א. חשוב לתת צדקה גם לאנשים אחרים ולא רק לילדיו, כדי להיות נדיב. ב. הצרכים של הילדים "נגועים" בסובייקטיביות, ואדם עלול להוציא כל כספו על ילדיו בטיעון שאף פעם לא מספיק לתת לילדים...
לסיכום, כדי לגדל ילדים ולחנכם, מותר לבעלי הכנסות מוגבלות, להשתמש גם בכספי מעשר כספים, בתנאי שהצרכים הם אמיתיים. אולם, ראוי גם לתרום לעניים ומוסדות נזקקים.
כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
