כוכב נולד

ג'יי. ג'יי אברמס, הבמאי של "סטארטרק", הוא טייקון מדיה ואדם ברוך כישרונות. אמנם הוא ביים רק סרט אחד נוסף ("משימה בלתי אפשרית 3"), אבל עד גיל 42 הוא כבר הספיק להיות היוצר של סדרות טלוויזיה משובחות ("זהות בדויה", "אבודים"), להפיק סרטים מצליחים ("קלוברפילד"), לכתוב תסריטים ("ארמגדון") ואפילו לחטוא במשחק והלחנה.

אך גם בקרירה מטאורית יש רגעי שפל. ב-2002 אברמס כתב תסריט שניסה להחיות את דמותו הקולנועית של סופרמן. התסריט שהפגין יצירתיות מופרזת (קריפטון לא התפוצץ, לקס לות'ור הוא סוכן CIA, ג'ימי אולסן הומו) דלף. המעריצים השתוללו מזעם, באתרי הגיקים התסריט נכתש עד דק ולבסוף האולפן גנז אותו. היה זה שיעור מאלף בצניעות הנדרשת כאשר ניגשים לעיבוד מחדש של חומרי מקור נערצים.

כעת, עומד אברמס מול ה"טרקיז", מעריצי סדרות וסרטי "מסע בין כוכבים" על 43 שנותיה וגלגוליה. סרטים תיעודיים הוקדשו להם. במילון אוקספורד הם מופיעים כמושג. על שורותיהם נמנים אנשים כמו עבדאללה מלך ירדן, סטיבן הוקינג וברק אובמה. רבים מהם אינם נרתעים מהתחפשות לדמויות אנושיות וחייזריות, לימוד שפות פיקטיביות והתמסרות אובססיבית לכנסים המגבשים קהילות ממשיות על פי המתווה האוטופי של הסדרה. זו לא קבוצת מעריצים שכדאי לעצבן.

זינוק לאתמול

"סטארטרק" הוא ניסיון שאפתני לשדרג את הסדרה באמצעות חזרה לצוות האנטרפרייז המקורי. קירק, ספוק, מק'קוי, סקוטי, אוהורה, סולו וצ'כוב נולדים מחדש בגופם של צוות שחקנים צעיר ומצודד. 150 מיליון הדולר שהושקעו ביצירת הסרט מעידים על הכוונה של אולפני פראמאונט לזנוח את האפקטים הבינוניים שאפיינו את הסרטים קודמים. ההוצאה התקציבית מכתיבה עלילה שתהיה סוחפת גם עבור אלו שאינם שולטים בהיסטוריה הדיפלומטית של היחסים בין בני אדם, הרומולאנים והקלינגונים.

התוצאה הסופית מצליחה לספק את שני הקהלים. עבור הקהל הרחב, זהו סרט מבוים היטב, סוחף ומספק אלטרנטיבה ראויה לסרטי המדע הבדיוני המאיימים והקודרים. לטרקיז ניתנת הזדמנות לחזור לילדותם ונעוריהם של ג'יימס טי. קירק (כריס פיין) וספוק (זאכרי קווינטו), לצד הצצה לרגעים נסתרים ולאירועים שרק הוזכרו אך טרם נראו על המסך. הצגת הרקע הפסיכולוגי של הדמויות, התגבשות הדינמיקה של חברי הצוות וגיחתם הראשונה של המשפטים שיזוהו איתם.

"סטארטרק". הרבה אקשן, אבל יש גם תוכן

הודאותיו המתועדות של אברמס בנוגע להעדפתו את סרטי "מלחמת הכוכבים" על פני "מסע בין כוכבים" יכולה לעורר ספק בדבר התאמתו למשימה שהונחה על כתפיו. אך "סטארטרק" מצליח כיוון שהוא משלב בין היסוד המיתי והאינדיבידואליסטי של "מלחמת הכוכבים" והאוניברסליות ההומניסטית והרציונלית של "מסע בין כוכבים".

המהלך העלילתי המרכזי עוסק בדרך אותה עבר קירק מנעוריו הפרועים לעמדת המנהיג הבלתי מעורער של האנטרפרייז. בדומה למסעו של לוק סקייווקר, גם כאן יש דמות אב נעדרת שהבן מקיים עם המורשת שלה יחס מורכב. גם כאן ישנו תהליך התבגרות מורכב של המנהיג העתידי (כולל מפגש מיסטי למחצה עם דמות בעלת עוצמה רוחנית שתנחה אותו לעבר מיצוי כישרונותיו).

בקו עלילתי משני מוצגת הדרך אותה עושה ספוק, החבר מכוכב אחר (וולקאן), שמהווה את הצד השקול והמאופק בזוגיות עם קירק. מילד דחוי על ידי התלמידים האחרים בשל מוצאו החצי אנושי, הפיכתו לעילוי של מחשבה אנליטית וההחלטה להתגייס לפדרציה במקום להתמסר לטיפוח תכונותיו הוולקאניות. כמו כל סיפור אהבה גדול, גם הקרח והאש, היין והיאנג יצטרכו ללמוד להשלים האחד את השני.

התקציב הנרחב וההחלטה המחושבת לתקן בעיות בסדרות הסרטים הקודמות הובילו לתסריט שבו שיחות ארוכות הוחלפו באירועים דינמיים של לחימה, רכיבה פרועה וקרבות חלל מפוארים. החשש של היוצרים מפני סטאטיות גובלת בסטייה לכיוון הפוך, והסרט כמעט ומייגע בדינמיות המתמדת שלו. אך אברמס מצליח לבטא גם התפתחות של יחסים ולא רק להתמכר לאקשן.

דימיון, לא העתק

השחקנים המגלמים את הדמויות של צוות האנטרפרייז נבחרו על בסיס יכולתם לשחק בסגנון דומה לשחקנים המקוריים. באופן גורף הם מצליחים להידמות למקור מבלי להפוך לחיקוי – משימה לא פשוטה כשמדובר בסגנונות משחק המזמינים פרודיה. קארל אורבן עושה גרסה משעשעת של ד"ר מק'קוי, זואי סלדנה החטובה היא שדרוג של אוהורה, סיימון פג נהנה באופן ניכר מגילום דמותו של סקוטי ואנטון יילצין מדובב במבטא כבד את נער הפלא הרוסי צ'כוב.

נירו (אריק באנה). חוזר עם משימה גורלית

מול אנשי האנטרפרייז מתייצב נירו (אריק באנה), רומולאני תאב נקם שחזר בזמן כדי להשמיד את כדור הארץ. אברמס כבר עשה דוקטורט בנושא פרדוקסים של מסע בזמן ומציאויות חלופיות בסדרת הטלוויזיה "אבודים". הקצב המהיר של

העלילה מסווה את חוסר הסבירות וצירופי המקרים הבלתי מתקבלים על הדעת שיוצרי הסרט מנסים להכשיר באמצעות מכשיר עלילתי זה. אבל כשלים אלו עדיין משרתים את המטרה העליונה של הסרט.

מדע בדיוני נתפס כז'אנר ספקולטיבי המצליח באמצעות הנחות של אפשרויות חדשות בטכנולוגיה וידע לבחון שאלות יסוד בהוויה האנושית. ל"סטארטרק", לעומת זאת, אין משימה ספקולטיבית אלא מטרה קונקרטית לחלוטין – להניע מחדש את סדרת הסרטים. פרדוקס הזמן והשימוש במציאות אלטרנטיבית מהווים, מבחינה זו, תרגיל מבריק שמאפשר ליוצרי הסרט לחזור אל העבר של הדמויות ויחד עם זאת להבטיח להם עתיד שאינו מוגבל לאירועים שכבר הופיעו בעבר.