לשיר בלי לשמוע, עם או בלי זיופים
"הסבירו לי, שכבדי השמיעה בהגדרה תמיד מזייפים, ולכן לא שרים. שאין להם שמיעה פנימית המאפשרת להם שמיעה מוזיקלית. כמו כל אחד מאיתנו, הם לא רוצים להיראות רע ולזייף באוזני אחרים, וגם לא באוזניהם, ולכן מילדות הם אינם שרים". אפי לנדאו מספר על ההתמודדות עם האתגר בייצור שירה בציבור לחירשים, ומזמין אתכם להצטרף לזיופים
לפני שמונה שנים חשבתי שחרשים וכבדי שמיעה זה היינו הך, עד שצירוף מקרים, שלעולם אינו צירוף מקרים, הביא אותי ליזום ולהפיק אירוע של שירה בציבור, המיועד להפגיש באולם אחד כבדי שמיעה – כאלה ששמיעתם לקויה במידה זו או אחרת – ואנשים ששמיעתם תקינה, במטרה לשיר ביחד.
"שירת האדם" קראתי לפרויקט. הוא נעשה במסגרת קורס "ביטוי עצמי ומנהיגות", בלנדמרק אדיוקיישן (החברה שעושה את הפורום של לנדמרק), וכפי שעיצבתי אותו הוא היווה אתגר לא קטן.
למעשה, זו הייתה מקשה של אתגרים: למצוא כבדי שמיעה שישתפו איתי פעולה, לגייס כסף מתרומות כדי לממן את עלויות ההפקה, לרתום צוות של מתנדבים לעבודה משותפת, לרתום זמרים מתנדבים, להתקין במקום מערכת הגברה לכבדי שמיעה, להציב מסכי וידאו גדולים עליהם יוקרנו פיות האנשים המדברים על הבמה, ומילות השירים, להדפיס שירון מהודר, לחלק בסיום האירוע, יחד עם ורד, מתנה קטנה לכל משתתף, לארגן כיבוד ללפני ואחרי, להצמיד לכל משתתף מהקהל בלון מנופח, כדי שיוכל להרגיש את הויברציות של הבסים במוסיקה ולהביא למקום קהל של כבדי שמיעה ואנשים ששמיעתם תקינה, כדי שישירו יחד. לקיים את האירוע על ספינה בלב ים.
מכל אלה, לא עמדנו רק באתגר של הספינה. היה זה בינואר 2001 והיה קר. במקום הספינה קיימנו את האירוע באולם סוזאן דלל בתל-אביב.
ככה זה נשמע ונראה בשנה שעברה:
ועדיין לא הבנתי שהאתגר הגדול ביותר הוא, שכבדי השמיעה אכן ישירו. רק שבוע לפני האירוע הראשון הסבירו לי, שהם בהגדרה תמיד מזייפים, ולכן לא שרים. שאין להם שמיעה פנימית המאפשרת להם שמיעה מוזיקלית. כמו כל אחד מאיתנו, הם לא רוצים להיראות רע ולזייף באוזני אחרים, וגם לא באוזניהם, ולכן מילדות הם אינם שרים.
רק באירוע "שירת האדם" השלישי, שהתקיים באודיטוריום וואהל, בשכונת התקווה בתל-אביב, החלו להעז כבדי השמיעה לעלות על הבמה ולשיר יחד עם הזמרים. היום אנו מכינים את האירוע התשיעי, וכל הזמן חושבים על כך שצריך שעל הבמה יהיה מספיק מקום ומספיק מיקרופונים, כדי לאפשר לקהל לעלות ולזייף חופשי עם הזמרים.
באוקטובר 2008 התכנס צוות "שירת האדם", המורכב מ-15 מתנדבים שומעים וכבדי שמיעה, לפגישה הכנה לקראת האירוע המתכונן ל-2009. האווירה הייתה קודרת. היו אלה ימי הנפילות הכלכליות הגדולות. עמותת "בקול" חשה עמוק את המיתון, בקיטון היקף התרומות עליהן מבוסס תקציבה. ההערכה הייתה, שבימים אלה אי אפשר יהיה לגייס 100 אלף שקל, שזהו הסכום הדרוש לתמיכה בהפקת האירוע.
למעשה, בתודעה כבר ויתרנו על קיום האירוע השנה. עמוק בתוכי עלתה גם ההצדקה: "עשינו דבר גדול במשך 8 שנים. אולי הגיע זמנו", עד שבשיחה מקרית, בעולם בו אין דברים מקריים, עם נטלי בן דוד, הבעלים של האקדמיה למצוינות באימון. היא שאלה אותי: "למה אתה חושב שאי אפשר לגייס את הכסף? למה אתה מונע מאנשים ומחברות הזדמנות לתרום ובכך להשקיע בגדילה שלהם? אני אתן את התרומה הראשונה".
לפתע קלטתי, שאני ויתרתי, מבלי משים, על לעשות הבדל. ויתרתי על ההזדמנות
לגרום ל-1,000 איש התרגשות גדולה. ויתרתי על ההזדמנות לאפשר לכבדי שמיעה ולשומעים, פעם בשנה, מרחב פתוח להיות בחופש ובביטוי עצמי מלא, מעבר למגבלות שלהם. ויתרתי על ההזדמנות להפיץ ל-700 אלף כבדי שמיעה בישראל את המסר להסיר את הבושה במגבלה שלהם, שאין הבדל בין כבד שמיעה וכבד ראייה, וגם מכשיר שמיעה, כמו משקפיים, יכול להפוך לפריט אופנתי.
ועוד קלטתי, שוויתרתי על ההזדמנות לאפשר לאנשים ולחברות עסקיות להשקיע במקום הנכון ביותר כדי לצמוח ולגדול, לפתוח להם אפיק בטוח להשקעה, בימים בהם כל השקעה כלכלית רגילה נחשבת למסוכנת.
וכך חזר צוות "שירת האדם" לעבוד, לקראת האירוע שעתיד להתקיים ב-22 במאי, בהיכל התרבות של פתח-תקווה. דוד קריבושי, המנהל המוסיקלי הבלתי נלאה של האירוע, נרתם גם השנה. חני נחמיאס ועירית ענבי נרתמו להנחיה. הפליירים מוכנים. השירונים בהדפסה, ההפקה בפעולה ורשימת הזמרים שעתידים להשתתף באירוע, כולם בהתנדבות, מתארכת מיום ליום. מכירת הכרטיסים לאירוע בעיצומה ובינתיים סכום התרומות כבר שולש וגיוס הכספים בעיצומו. האתגר, שנראה בלתי מושג, הפך להזדמנות גדולה.
אירוע שירת האדם מתקיים ביום שישי, 22 במאי 2009, בהיכל התרבות פתח-תקווה, רח' המכבים 5 פ"ת, החל מהשעה 10:00 בבוקר. כרטיסים במחיר 50 שקל בקופת היכל התרבות פ"ת, טלפון: 03-9125222, פקס: 03-9130346 או במייל: hecalpt@zahav.net.il .
- הכותב אפי לנדאו הוא יוזם אירוע "שירת האדם"
לפנייה לכתב/ת 
