שר התחבורה: לא כדאי להתעסק איתי

"לא כדאי לאף פקיד למנוע את יישום המדיניות שתיבחר. מי שלא יביא את התוצאה, יוחלף באנשים הטובים ביותר, ואף אחד לא יקבל את הפריבילגיה של לא לעשות דבר". כך אומר ל-ynet שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד. "ברגע שיוחלט על מדיניות, אף אחד לא צריך להפריע", ממשיך כץ. "כל הגופים הקשורים למשרד התחבורה יצטרכו להציג תוצאות בהתאם לדרישותי. אני לא רוצה מאבקים, אבל אני האחרון שמפחד מאיומים", הוא מזהיר.

במפתיע - ובניגוד למה שנהוג לצפות מפוליטיקאים המוצאים עצמם במעגל הכוח המצומצם של שרי ממשלה - שר התחבורה החדש אינו מזדרז להצהיר על מהפכות ורפורמות. "נכנסתי בצורה מאוד זהירה למשרד", אומר כץ. "אני קודם כל מקשיב ולומד. אני לא מתיימר לומר שכבר מצאתי את הנוסחה להפעלה אופטימלית של כל הגופים במשרד. אני בונה עכשיו את הפאזל - לאט ובסבלנות רבה".

למרות הנימה הזהירה, כץ כבר מתווה כיוונים ברורים לכל תחומי פעילות המשרד - חלקם כבר הוצגו במפגש עיתונאים שערך לפני שבועיים: השקעת סכומי-עתק בתשתיות רכבת וכבישים, שיפור רמת השירות לאזרח בתחבורה הציבורית ובמשרדי הרישוי, וחיזוק מעמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כגוף המוביל את מדיניות הממשלה במאבק בתאונות.

שר התחבורה, ישראל כץ: "ברגע שיוחלט על מדיניות, אף אחד לא יפריע" (צילום: גיל יוחנן)

"הבן-אדם הכי רגוע בעולם"

הראיון עם כץ נערך בלשכתו, שעות ספורות לאחר אישור תקציב המדינה בממשלה. ושר התחבורה החדש אינו מסתיר את שביעות רצונו מהתקציב שאושר למשרדו: "תסתכלו עלי", הוא אומר, "אני הבן-אדם הכי רגוע בעולם אחרי העברת התקציב. משרד התחבורה הוא אחד משלושה משרדים בלבד שקיבלו תוספת". כץ מוסיף כי בכירים באוצר אף הבטיחו לו כי הקיצוץ הרוחבי המתוכנן בכל משרדי הממשלה - בשיעור של 5% - לא ייפגע בסופו של דבר במשרד התחבורה.

כפי שכבר הבהיר, כץ מתכוון להוביל השקעות חסרות תקדים בהקמת תשתיות רכבת וכבישים. "איך שלא תהפכו את הדברים, בתשתיות תחבורה יושקעו בעשור הבא - כלומר עד 2020 - יותר מ-100 מיליארד שקל", הוא אומר. למרות שטרם גיבש תוכנית עבודה סדורה ולוחות זמנים מחייבים, לשר התחבורה יש מתווה ברור לפיו יושקעו מיליארדי השקלים: "חיבור הפריפריה באמצעות תשתיות התחבורה הוא מטרה לאומית וכלכלית, וכמובן שגם חברתית".

ובראש סדר העדיפויות נמצאת רכבת ישראל, עם תכנית לקידום מהיר ככל האפשר של ארבעה קווים חדשים: הקו לאילת, "רכבת העמק", המסילה המזרחית, וקו בין עכו וכרמיאל. "אני מאמין בחזון הרכבת המשלים כיעד לאומי", מסביר כץ - אך ממהר להבהיר כי "זה לא אומר שמחר בבוקר נתחיל להקים את כל הקווים". במקביל לקידום קווי הרכבת, ימשיך כץ את מתווה הפיתוח של כביש חוצה ישראל - בצפון לכיוון צומת כברי, ובדרום עד שער הנגב.

לא מומחה מספר 1 בתחבורה

במהלך השיחה מזכיר כץ מספר פעמים את עבודתו תחת ראש הממשלה לשעבר, אריק שרון - איתו החל לעבוד כיועץ עוד כשהיה שרון שר התמ"ת. אלא שדווקא הרקע של כץ - המשמש לו סיבה לגאווה בלתי מוסתרת - מהווה נושא שנוי במחלוקת, המעורר גם לא מעט ביקורת. במערכת הפוליטית יש רבים הטוענים כי הסיבות לבחירתו לתפקיד שר התחבורה הן כוחו הפוליטי, קשריו הענפים עם פעילי ליכוד, ויחסיו הטובים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. שלא במפתיע, הביקורת מגיעה מאלה שציפו כי אחרי שאול מופז, ימונה לתפקיד אדם בעל הבנה וניסיון בתחום התחבורה.

אלא שהביקורת אינה מרגשת את כץ, שנראה נינוח גם כאשר שמו נקשר עם שמות תואר לא מחמיאים, כמו "אפור" או "עסקן פוליטי". "שר התחבורה לא אמור להיות מומחה מספר אחת בתחבורה", אומר כץ. "השר צריך להוביל תהליכים, להכיר את המערכת מבפנים, וגם להיות בעל ניסיון פוליטי".

אחד התהליכים המרכזיים אותו מתכנן להוביל כץ הוא שיפור השירות לאזרח - גם בתחבורה הציבורית, וגם בכל הנוגע לשירותים שנותן משרד התחבורה עצמו. "במכרזים החדשים להפעלת קווי אוטובוס, יוכנס נושא השירות. המפעילים יחויבו לעמוד בסטנדרטים שנקבע, ותהיה בקרה על השירות". בהתייחסו לביקורת הציבורית הרבה נגד רמת השירות במשרד התחבורה עצמו, מציין כץ כי "המגע עם האזרח אכן קריטי, ואנחנו נביא להתייעלות רבה מאוד - תוך שיתוף פעולה עם ועד העובדים של המשרד".

"המשרד הוא כמו ספינה"

למרות שבמהלך השיחה מתבטא כץ בחריפות נגד אלה העלולים להפריע לו ליישם את המדיניות שבה יבחר, מתברר כי השר החדש אינו מתכוון להנהיג רפורמות מבניות במשרד התחבורה. זאת, למרות ביקורת חמורה נגד המשרד, שרק לאחרונה עמד במרכז כמה פרקים חריפים במיוחד בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2009. "אני לא מאמין גדול במהלכים כאלה, במיוחד בתקופה שבה יו"ר ההסתדרות הוא חלק מהצוות המוביל את התוכנית הכלכלית", אומר כץ, ומוסיף - "משרד התחבורה הוא כמו ספינה ששטה. היא בתנועה ותמשיך לנוע גם אחרי. אני רק עולה עליה ויכול להטות אותה כמה מעלות ימינה או שמאלה. אני לא יכול להמציא אותה מחדש".

גם תוכניותיו בכל הנוגע לתשתיות אינן כוללות מהפכות או רפורמות מרחיקות לכת, והוא הראשון להודות בכך: מרבית התוכניות אותן הציג כץ מוכרות היטב, וחלקן נמצאות בשלבי תכנון או יישום. כך למשל, מתכוון כץ לקדם את רשויות התחבורה הציבוריות, שעל הקמתן החליט קודמו בתפקיד, שאול מופז. רשויות אלה, שינהלו ויקדמו את התחבורה הציבורית ברמה הארצית ובכל אחת מהערים הגדולות, יתרמו גם לשילובם של אמצעי תחבורה עירוניים עתידיים, כמו רכבות קלה ואוטובוסים רבי-קיבולת.

בעניין התחבורה הציבורית בערים הגדולות, מבטיח כץ שינוי כבר בעתיד הקרוב: בשנה הקרובה ייפרסו מחדש כל קווי האוטובוס בתל-אביב, ובחיפה אמור להתרחב השימוש במטרונית - אוטובוס רב-קיבולת הנוסע בנתיב ייעודי. ומה עם הרכבות הקלות בירושלים ובתל-אביב? כץ: "בחודשים הקרובים, ייסגר העניין הפיננסי של הקו האדום בתל-אביב. דיברתי בנושא עם החשב הכללי באוצר, ונראה שזה עומד בפני הבשלה. בעניין הקו בירושלים, אני מאוד לא אוהב את הדחייה של תשעה חודשים בפתיחתו - והנחיתי את אנשי המשרד לבחון דרכים להאיץ את העניין".

קבלת פנים צוננת

שלא כמו מרבית קודמיו, שזכו לתקופת חסד בימיהם הראשונים במשרד, כץ זכה לקבלת פנים צוננת: פחות מחודשיים לאחר שנכנס לתפקיד, החלה עמותת אור ירוק בקמפיין הקובע כי אם מספר ההרוגים בתאונות ב-2009 יעלה על 375, תהיה בכך עדות לכישלונו כשר. העמותה גם תקפה את כץ אישית, על כך שלא נאבק נגד הקיצוץ בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאושר בימי הממשלה הקודמת. כץ לא אוהב את ההתקפה הזו. "אני לא ממש מבין מה הם רוצים", הוא אומר. "נראה לי לא לעניין להשתמש בהרוגי תאונות דרכים, ככלי לתקיפה אישית", מוסיף כץ. "הזמנתי את בכירי עמותת אור ירוק לפגישה איתי כשנכנסתי לתפקיד, אבל הם טענו כי יוכלו לפגוש אותי רק בעוד כשלושה חודשים", הוא אומר בחיוך ציני.

בהתייחסו לביקורת עצמה, אומר כץ כי בחר לפעול ישירות מול משרד האוצר - ולא מעל גבי העיתונים, כפי שעשו כמה מעמיתיו השרים. "הבעיה הגדולה ביותר מבחינתנו, אכן הייתה תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - שקוצץ ב-200 מיליון שקל על-פי החלטת הממשלה הקודמת. שר האוצר ואני החלטנו שאנשי הרשות ואגף התקציבים ייפגשו וימצאו פתרון - וכך היה. בסופו של דבר, הגדלנו את התקציב ב-100 מיליון שקל ב-2009".

אלא שבדברים אלה, כץ בוחר שלא להתייחס לכך שלמרות התוספת, נשאר תקציב הרשות נמוך ב-100 מיליון שקל מהתקציב שיועד לה על-פי ועדת שיינין, שקבעה תוכנית לאומית למאבק בתאונות. כץ גם אינו ממהר להטיל דופי בפעילות הרשות, למרות ביקורת חריפה שמתחו עליה גופים שונים - ובראשם משרד האוצר. "אני עוד צריך ללמוד את הגוף הזה לעומק", אומר השר. "אם הרשות היא באמת גוף שרק מחלק כסף, כמו שטוענים באוצר, זה לא טוב. אבל אני לא יכול להרוס דבר שעובד. אני צריך להתעמק, ולמצוא דרך להפיק מהרשות ערך מוסף. הרשות חייבת להיות הגוף שעומד בחזית המאבק בתאונות - לא רק מטעם משרד התחבורה, אלא כמובילה של כל המדינה".