מתי צריך ללמד ילד לחכות בין בשר לחלב?
שאלה:
מאיזה גיל צריך ללמד ילד לחכות בין בשר לחלב? (אורית, מרכז)
תשובה:
אורית שלום,
חינוכו של ילד למצוות תלוי בהתפתחותו והבנתו. וכך הדריכו חז"ל: " קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע". (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מב ,א)
אולם, יש שמבחינים בחינוך בין שני דברים: 1. חינוך לקיום מצוות מתוך הבנה, והדבר תלוי בהתפתחותו השכלית של הילד. 2. חינוך להתרגל למצוות, וזה תלוי ביכולתו של הילד לקיים את המצווה אף על פי שאינו מבין כל כך ( שמירת שבת כהלכתה פ"לב הע' מג).
בעניין האכלה, יש חומרה נוספת, שכן חכמים אסרו להאכיל מאכלים אסורים אפילו לתינוק קטן, מפני שמאכלים אסורים משפיעים לרעה על קדושת נפש האדם.
לכן, החינוך לקיום הרחקה של בשר וחלב מתוך הבנה, תלוי ביכולת הילד ודבר זה הוא אינדיבידואלי (גיל 5-6 שהוא בדרך כלל גיל חינוך).
לפני גיל זה, אפשר להקל באופנים מסוימים בגלל מספר סיבות;
האיסור מן התורה אינו אלא לאכול בשר (בקר) שבושל בחלב. אולם כדי להרחיק מהאיסור גזרו חכמים הרחקות נוספות, כמו איסור בשר עוף בחלב, הרחקה בין האכילות, ועוד.
אולם יש מנהגים שונים בזמן ההרחקה בין בשר לחלב; שש שעות, ארבע, שלש, ואפילו שעה אחת.
מהו המקור להבדלים בזמני ההרחקות?
בגמרא (חולין קה, א) מסופר על אמורא (מר עוקבא), האומר שמנהגו להרחיק בין בשר וחלב מסעודה לסעודה. נחלקו חכמים בכוונת דבריו; יש שפירשו, שהכוונה לפי מנהג אותם הימים, לאכול ארוחה ראשונה בשעה השישית (שעה זמנית), וארוחת ערב - לאחר צאת הכוכבים, ואם כן, מרחק הזמן בין שתי הסעודות הוא שש שעות. (רמב"ם,)
מכיוון שהוראתו של מר עוקבא התקבלה להלכה, לפי זה צריכים גם בזמננו להרחיק שש שעות בין בשר וחלב.
אולם, יש שפירשו בכוונת דברי מר עוקבא, שאסור לאכול בסעודה אחת בשר וחלב, אבל בסעודות נפרדות, דהיינו אם אחר אכילת בשר, סילק את השולחן (ובזמננו - מפנים השולחן) בירך ברכה אחרונה, ונטל ידיים - מותר לאכול מיד חלב אף ללא הרחקת זמן.
בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן פט,א) פוסק כדעה הראשונה, וכותב שצריך להרחיק שש שעות, ואינו מזכיר כל אפשרות לקיצור זמן זה.
לעומתו כותב הרמ"א (שם) שהאשכנזים נהגו לפי הדעה השנייה - לחכות שעה אחת בלבד בין בשר לחלב, ובלבד שיסלקו את הכלים ויברכו ברכת המזון. אולם הוא מוסיף, שיש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר, "וכן נכון לעשות". וכתבו על זה האחרונים, שכך המנהג גם אצל רוב האשכנזים ולכל מי שיש בו ריח של תורה. ורק בשעת הדחק, כגון חולה, יכול לסמוך על הדעה המקילה. למעשה, ישנם עדות הנוהגות לכתחילה להרחיק רק שעה (ההולנדים).
לכן, בשעת הצורך אפשר להרחיק מסעודה לסעודה. כאשר יש צורך גדול יותר אפשר להקל לחכות שעה אחת בלבד, וכך הורה להלכה הרב עובדיה יוסף (יביע אומר א, עמ' קסב)
כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
