בחירות אלקטרוניות: "כל מערכת אפשר לתקוף"
ביום עיון שנערך במרכז הבינתחומי בשיתוף עם אוניברסיטת ת"א על נושא הבחירות האלקטרוניות, התעמתו תומכי ומתנגדי שיטת ההצבעה הממוחשבת. האם הן בכלל נחוצות?
נושא הבחירות האלקטרוניות בישראל נמצא תחת הצל הכבד של כשלונות הבחירה הממוחשבת בבחירות המקדימות של המפלגות (פריימריס). עוד לאחרונה, הוחלט באירלנד לבטל כליל את הליך הבחירה האלקטרונית, לאחר שבוזבזו עליו כספי ציבור בשווי של 50 מיליון יורו. האם אנחנו עומדים בפני חזון דומה בישראל? האם גם כאן תבוטל הבחירה האלקטרונית אחרי שמיליוני שקלים יבוזבזו לריק? על שאלה זו ניסו לענות בפאנל, שהתקיים בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב.
כרטיס חכם במקום מעטפה
ראשון הדוברים לאחר ההפסקה (לפניו נאמו שני אנשי אקדמיה) היה בועז דולב, מנהל פרויקט ממשל זמין, שתחת אחריותו מצוי גם נושא הבחירה האלקטרונית. דולב פרש בפני הנוכחים את תנאיו של ניסוי השדה השני (פיילוט) של הליך בחירה אלקטרונית: על פי התוכנית, בכמה רשויות מקומיות יבחרו ראשי הרשויות בצורה זו.על פניו, עושה רושם שאנשי הצוות של דולב חשבו על הכל: זיהוי חברי ועדת הקלפי ייעשה עם כרטיס חכם וחתימה אלקטרונית כדי לאמת את זהותם.
הכרטיס החכם, הוא ליבו של התהליך. הוא יחליף את מעטפת ההצבעה המוכרת לנו. שימור תוצאות ההצבעה, כדי שיהיה אפשר להשוות אותן עם ההצבעה במכונה עצמה, ייעשה גם באמצעותם. כל בוחר יקבל כרטיס כזה, שעליו תתועד הצבעתו, וממנו יהיה אפשר גם לשחזר אותה במקרה של תקלה. הבוחרים יוכלו גם לוודא שבחירתם נקלטה כראוי באמצעות עמדת בדיקה נפרדת שתעמוד לרשותם – גם באמצעות הכרטיס החכם.
עוד ציין דולב את ההפרדה בין מערכת רישום הבוחרים למערכת ההצבעה – כדי לשמור על חשאיות זהותם של הבוחרים. אגב, זו הייתה אחת נקודות התורפה של מערכות ההצבעה בפריימריס של המפלגות – אותה מערכת שימשה גם לזיהוי הבוחר, וגם לתיעוד הצבעתו, מה שמהווה פתח להפעלת לחצים או לסחטנות מצד קבלני קולות, שעשויים לגלות שפלוני הצביע בניגוד להוראתם.
בתחום האבטחה, כדי למנוע פריצה מרחוק על ידי האקרים, עמדות ההצבעה יהיו לא מקוונות (כלומר, לא מחוברות לרשת כלשהי). לכל קלפי יהיו מפתחות הצפנה ייחודיים, כך שכל קלפי תהווה אתר הצפנה נפרד.
לגבי שמירת הנתונים באופן חשאי, הוצגה בפני דולב על ידי אחד הנוכחים בקהל דילמה טכנית קשה: מה לגבי האפשרות שאדם בעל אנטנה חזקה מספיק, שלמשל תוחבא בתוך תיק, ייכנס לקלפי, יתקרב בקרבה מספקת למכונה ו"ישאב" ממנה את נתוני ההצבעה? דולב הגיב בענייניות, אך ללא תשובה של ממש: “כל מערכת מידע אפשר לתקוף”, אמר, והוסיף: "כמות הסיכונים במערכת ממוחשבת – גדלה".
בחירות אלקטרוניות - פוגעות בשוויון
מלבד דולב, עוד נאמו במסגרת יום העיון עמית אשכנזי, היועץ המשפטי של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים שהצביע על הבעיות החקיקתיות המיוחדות הקשורות ביישום הבחירות האלקטרוניות. אחריו עלתה ד"ר רבקה וויל, מומחית למשפט ציבורי ומרצה במרכז הבינתחומי – שתקפה קשות את הבחירות האלקטרוניות
בכללותן. אגב, לעמדתה של ווייל שותפים אנשי מדעי המחשב ואנשי אקדמיה נוספים, שאף יצאו ביוזמה כנגד אופן היישום של מחשוב הבחירות.
ד"ר וויל העלתה בהרצאתה כמה נקודות מעניינות בגנות שיטת ההצבעה הממוכנת. היא טוענת כי הבחירות האלקטרוניות מנוגדות לרוח סעיף 4 של חוק יסוד: הכנסת, שקובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת".
ראשית, הפגיעה בשוויון. האם יהיה ייצוג אמיתי לאוכלוסיות חלשות? ווייל הביעה חשש, הנשמע סביר, כי אוכלוסיות חלשות כמו עולים חדשים שאינם דוברים את השפה, בני העדה הבדואית וקשישים יתקשו לתפעל את המערכת האלקטרונית ולאמץ את המעבר להצבעה בשיטה החדשה. האם אין הדבר פוגע בזכותם לשוויון אף יותר?
לכך, לכאורה, ניתן המענה של קלפי לנכים – הפועלת בשיטה הישנה ובה יוכל לעשות שימוש כל מי שמסרב או לא מסוגל להצביע בשיטה האלקטרונית. עצם קיומה של קלפי כזו מעלה בעיות אחרות: בגלל שכללי הפסילה של קלפי אלקטרונית וקלפי מסורתית עם פתקים הם שונים – מה ימנע ממפלגה כזו או אחרת לשלוח את כלל בוחריה לקלפיות מסוג מסוים, במטרה לנצל את אחוזי הפסילה השונים לטובתה? שואלת ווייל.
אמון הציבור כערך חוקתי
בואו נדמיין שקרתה תקלה כוללת במערכות, שמחייבת לדחות את הבחירות – כמו שקרה למפלגת העבודה. ברמה הארצית של בחירות כלליות, זה יוצר בעיה חוקתית חדשה: בגלל הדחיה, נבחרי העם ימשיכו לכהן מעבר לזמן שהוקצב להם בחוק.ולבסוף, ישנו נושא אמון הציבור בתוצאות הבחירות. הציבור צריך להבין את תהליך ההצבעה. המצב כיום הוא שהציבור שותף בתהליך ומבין אותו, לא צריך כישורים מיוחדים כדי לקיים ביקורת ציבורית על הבחירות ותוצאותיהן וכל אחד יכול לבדוק אותן. בעתיד, בגלל הכנסת האמצעים הטכנולוגיים ועיסוק בנושאים כמו הצפנה, קידוד ואבטחת מידע, מזהירה וויל כי רק מיעוט אליטיסטי שמסוגל להבין את איכות ההצפנה והאבטחה שמעורבת בתהליך (כלומר, מומחים למדעי המחשב ולקריפטולוגיה) - יוכל לאמת את התוצאות.
אמון הציבור הוא ערך חוקתי בפני עצמו, קובעת ווייל. אם אין לציבור אמון בתוצאות הבחירות – "איבדנו את הדמוקרטיה”, אמרה בפסקנות, וציינה כי גם החוק וההליך כולו יצטרכו לעמוד לבחינה מדוקדקת מצד בג"צ.
הצבעה באינטרנט - זה רע?
בועז דולב ציין בהרצאתו כי בעתיד נוכל להצביע דרך האינטרנט, מנוחות ביתנו ובלי צורך כלל לצאת בגשם ובקור להצביע, כפי שאירע בבחירות הכלליות האחרונות. אבל ווייל לא מרוצה מכך. ראשית, היא מעלה על נס את הצורך במאמץ מינימלי מצד האזרח להשתתף בהליך הדמוקרטי. לטענתה, עצם הטירחה והצורך להגיע לקלפי היא בריאה לדמוקרטיה.
אבל הצבעה דרך האינטרנט מעלה סוגיות בעייתיות עוד יותר: כיון שאין יותר תלות במיקום, האם נדרוש כי המצביעים חייבים להיות תושבי המדינה או שנאפשר גם לבעלי אזרחות ישראלית החיים בחו"ל להצביע בבחירות, כפי שרוצה לעשות מפלגתו של ליברמן?
וכיון שכל אחד מצביע מביתו, שואלת וויל, מי יהיה ערב שלא מכריחים אדם להצביע בניגוד לרצונו החופשי?
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
