שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    3 פינות ליד הכותל
    מתכננים לבקר בכותל המערבי? כדאי לשלב בהזדמנות זו ביקור בכמה אתרים סמוכים, שהם גם מרתקים מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית - וגם פתוחים לקהל ללא תשלום

    שער האשפות

    שער האשפות הוא אחד מהשערים שנקבעו בחומת העיר העתיקה של ירושלים, ושוכן בסמוך לכותל המערבי. החומה הוקמה בראשית התקופה העות'מאנית, בשנים 1535-1541 לספירה, ביוזמת הסולטאן סולימאן המפואר, והיא המונומנט האדריכלי האחרון שנבנה בעיר לפני העת החדשה. החומה מושתתת בקטעים ארוכים על שרידי חומה ומבנים קדומים, ומשולבות בה אבנים רבות שפורקו ממבנים שחרבו ונעשה בהן שימוש חוזר.


    מגדל השער האיובי (איור: רונלד גרינברג, רשות העתיקות)

     

    המגדל והשער מהתקופה האיובית

    ממערב לשער האשפות (משמאלו, לנמצאים מחוץ לחומת העיר העתיקה) ניצב מגדל שער שנבנה באבני גזית גדולות. המגדל צמוד אל צדה החיצון של חומת העיר העתיקה מהתקופה העות'מאנית, אך קדום לה. זהו אחד המגדלים שבנה הסולטאן האיובי אל-מלכּ אל-מועט'ם עיסא בראשית המאה השלוש-עשרה לספירה. מדרום למבנה אפשר להבחין בשרידי ריצוף ובבסיסי עמודים של הקרדו המזרחי.

     

    מגדל השער הוא אחד בסדרת מגדלים שנחשפה מתחת לחומה העות'מאנית, בדרומה ובמערבה של העיר העתיקה. ממערב למגדל יש מגדלים נוספים, הבולטים גם הם מתחת לחומה. אל-מלכּ אל-מועט'ם עיסא האיובי, אחיינו של צלאח א-דין, החל בבנייתם של ביצורים אלה בשנת 1202-1203 לספירה. בשנת 1219, זמן קצר לאחר בנייתם, הוא ציווה להרוס את הביצורים - מעשה יחיד במינו בתולדות ירושלים וארץ ישראל - מחשש שהצלבנים, שזה עתה נחתו בנמלי מצרים, יגרשוהו מירושלים ויתבצרו בעיר שוב.

     

    יש המזהים באזור זה את "פשפש הבורסקאים" הנזכר בתעודות מימי מסעי הצלב. בשנת 1535, כשהעות'מאנים בנו את חומת העיר העתיקה, סתמו שער זה באבני גזית ובמלט ובנו במקומו את שער האשפות. השער האיובי נפתח שוב בשנת 1995.

     

    למגדל השער שני פתחים - חיצוני ופנימי. העוברים בפתח החיצוני יפנו שמאלה וייכנסו דרך הפתח הפנימי אל העיר.


    הקרדו המזרחי (צילום: גדעון אבני, רשות העתיקות) 

     

    הקרדו המזרחי

    מחוץ למגדל השער האיובי ובתוכו נראים במפלס היסודות קטעים של רחוב מרוצף בלוחות אבן גדולים, שכיוונו צפון-דרום. לאורך הרחוב ניצבה שדרת עמודים, ששרדו ממנה בסיסים אחדים הנראים בקטע שמחוץ לחומה. אלה הם שרידים של הקרדו המזרחי, אחד הרחובות הראשיים של ירושלים בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

     

    הקרדו המזרחי נפגע בעת בנייתו של מגדל השער האיובי. קטעים מן הרחוב שרדו מחוץ לחומת העיר העתיקה ומפנים לה. לאורך הרחוב ניצבה שדרת עמודים שתמכה בגג מוארך, אשר הצל על מדרכה. בסיסים של שלושה עמודים נראים ממערב לרחוב, בקטע שמחוץ לחומה.

     

    לאחר המעבר במגדל השער האיובי אפשר לראות את המשכו של הרחוב המרוצף לצפון. לוחות הריצוף עשויים אבן גיר קשה מאוד (מיזי יַהודי); הולכי הרגל הרבים שעברו ברחוב ופרסות בהמות המשא שחקו מאוד את המרצפות. מראהו של הרחוב, כשהיה הומה אנשים שסחרו בחנויות שלאורכו, משוחזר בציור קיר בן זמננו בקצה הצפוני של רחבת שער האשפות.


    ציור המשחזר את הקרדו (צילום: גדעון אבני, רשות העתיקות)

     

    מתחת לרחוב עוברת תעלת ניקוז ראשית הנמשכת אל מחוץ לעיר. תעלה זו שימשה עדיין בשנות המנדט הבריטי.

     

    קטעים אחרים של הקרדו המזרחי נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות ממערב לרחבת הכותל המערבי ובדרום הרובע המוסלמי.

    מפנים לחומה, ממזרח (מימין) לקרדו,

    נחשפו שרידים של מבנה מן התקופה האומיית.

     

    הקטעים לקוחים מתוך מסלול "כותלי הר הבית וסביבותיהם" הנכלל במדריך החדש שהוציאה רשות העתיקות - "אבני דרך בירושלים - מדריך לאתרי עתיקות"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים