חזר לו הברק?

ייתכן שרבים יחלקו על כך, אבל אהוד ברק מרגיש שבשבועיים-שלושה האחרונים משחק לו קלף. אחרי שבועות ארוכים שבהם ספג את חבטות הביקורת הציבורית על כניסתו לממשלת נתניהו, הוא חש שהציבור מפרגן לו. אבל רק בסקרים. כן, אותו ציבור ששלח אותו אל תהום 13 המנדטים, מראה סימנים שהוא מעט יותר מרוצה מכך שברק יושב לצידו של האיש עם הידיים על ההגה. כמה זמן יחזיק מעמד הלך הרוח הזה? אין לדעת.

אבל ברק הוא גם פוליטיקאי מפוכח שכבר חווה סקר או שניים. הוא כלל לא בטוח שהתמיכה הרחבה בו תתורגם גם לתמיכה במפלגת העבודה, ולמנדטים עתידיים. הדרך מבחינתו עוד ארוכה, אך למרות זאת הוא אופטימי. "אני לא מייחס חשיבות לסקרים. ואם כבר יש סקרים, אז טוב שאני חזק בהם. בסוף מה שקורה ומה שאנחנו עושים בממשלה ישפיע על הציבור", אמר שר הביטחון השבוע בשיחות סגורות.

ייתכן שמדובר בניתוח ציני של פוליטיקאי משופשף ובניסיון לטשטש מהמורות ו"רעשים" שאינם נוחים למי שרואה עצמו גורם מרכזי וממתן בקואליציה. "הציבור חכם יותר ממה שחושבים, וגם המתנגדים או המורדים במפלגה ייחלשו בסוף. הנוכחות שלנו בממשלה חשובה. השגנו הישגים גדולים בנושא התקציב ועכשיו ננסה להשיג הישגים גם בתחום המדיני. אני מאמין שבהתנהלות נכונה, נוכל לעשות זאת ולהשפיע על הממשלה", הוסיף ברק.

חודשיים לאחר הרכבת הממשלה, ברק בסך הכל מרוצה. השאלה אם העבודה היתה צריכה להישאר באופוזיציה לא קיימת אצלו. האמת, היא לא ממש הייתה על סדר היום שלו לפני חודשיים, אז אין סיבה שהיא תטריד אותו דווקא כעת. היחסים שלו עם ראש הממשלה טובים, הדיונים בפורומים המובילים את המדינה רציניים, וברק מעריך שהממשלה תלך בדרך של משא ומתן מדיני. אם הנשיא שמעון פרס התגייס כל כולו ל"שיווק" נתניהו - מה לנו כי נלין על ברק?

"נתניהו, ליברמן, מרידור, יעלון, בגין - כל אלה אנשים רציניים שמחוברים למציאות. בממשלה הקודמת לא היו דיונים רציניים. אולמרט סבל מגדלות, לבני עוד לא סיימה את הסמינר שלה, בר-און הוא פוליטיקאי, ודניאל פרידמן, שהוא איש גאון - לא ממש הבין על מה מדובר. עכשיו זה אחרת לגמרי", אמר ברק, בגילוי לב נדיר - תוך הפניית עורף בוטה לחבריו לשעבר לשולחן הממשלה.

"נתניהו לא יפספס את ההזדמנות"

ברק דוחף את נתניהו למהלך מדיני מואץ. כבר חודשים ארוכים שהוא מדבר על הסדר שלום אזורי ובימים האחרונים הרעיון שלו מתחיל לתפוס אחיזה במציאות. אפילו נשיא ארה"ב מתכנן להציג תוכנית שלום כזו.

באשר לפלסטינים, שר הביטחון לא מבין את אלה שמחפשים לתקוע מקלות בגלגלים של התהליך. "נכון שמדינה פלסטינית לא תקום תוך יומיים, אבל למה למצוא סיבות לא לנהל משא ומתן?", הוא תוהה. "אני לא צריך שיכירו בנו כמדינה יהודית. מה זה חשוב אם הם יכירו בנו או לא? אם לא נהיה פה ברוב יהודי, אז מה זה משנה? זה ויכוח סמנטי מיותר. מה שחשוב עכשיו הוא להגיע להחלטה בתוך עצמנו שאנחנו הולכים לתהליך האזורי. יש עכשיו הזדמנות גדולה כי לעולם הערבי יש מה לתת לנו".

בכל הקשור לראש הממשלה, ברק סבור שנתניהו מסוגל לקבל החלטות גורליות וקשות. הוא גם משוכנע שברגע האמת, נתניהו לא יפספס את ההזדמנות לקדם הסכם שלום. "נתניהו לא פלקט אידאולוגי, הוא לא אדם שטחי ולא אדם לא רציני. הבעיה שלו זה לא בלקבל החלטות, אלא ההרכב הפוליטי של הממשלה שלו ושל המפלגה שלו", הוא אומר. יש לא מעטים באופוזיציה - וגם בתוך מפלגת העבודה - שודאי מהנהנים כעת בהסכמה.

"נתניהו מרגיש שהוא נפל בפעם הקודמת בגלל שלא חיזק את הבסיס הפוליטי שלו. הוא לא רוצה לחזור על הטעות הזו, אז הוא מאוד רגיש. אולי אפילו יותר מדי. אבל צריך לזכור: בקדנציה הקודמת שלו הוא עשה מהלכים נכונים וקיבל החלטות לא שגרתיות. גם עכשיו הוא מבין את האתגר. יש לו את הבגרות ואת שיקול הדעת, וגם אין לו ברירה. הוא שואל 'מה נכון למדינה'".

לבני - אאוט, עיני - אין

את יו"ר קדימה, ציפי לבני, לעומת זאת, ברק לא מסוגל לסבול. על מי שאך זה עתה ישבה לצידו בשולחן הממשלה הוא מדבר בטונים חריפים במיוחד. "היא מדברת על שתי מדינות לשני עמים, אבל זה דיקלום", הוא אומר במבט מזלזל. "אם כולם יגידו את זה - אז זה מה שיהיה? האיראנים יפסיקו את הצנטריפוגות? הפלסטינים יגידו 'שלום' וחמאס יירגע? התהליך של הוצאת המתנחלים מהבתים שלהם זה לפחות שלוש-ארבע שנים".

בכל הקשור למשא ומתן עם הפלסטינים ברק מדבר תהליך ארוך שלא יתחיל מייד. "אין לנו עדיין מערכת הגנה מפני הרקטות שהפלסטינים יורים, לכן זה עוד מוקדם. אבל צריך להתחיל תהליך, כדי שהאמריקנים יהיו משוכנעים שאנחנו רציניים. זה מה שהם רוצים לראות ועלינו לקחת סיכונים מחושבים. כולם מבינים, גם האמריקנים וגם הפלסטינים, שזה ייקח עוד כמה שנים. אבל העיקר הוא להתחיל".

בתום פגישתו עם נשיא ארה"ב טילפן ראש הממשלה לשר הביטחון שלו וביקש ממנו לסייע לו בהצגת "חצי הכוס המלאה". ברק הסכים, אך בתוך תוכו ידע שנתניהו לא חוזר מוושינגטון עם הישגים מרשימים מדי.

ההכרעה בנושא האיראני נדחתה לסוף השנה והאמריקנים דרשו לזוז עם הפלסטינים, בזמן שישראל עוד לא השלימה את ההידברות בנושא בתוך הממשלה. 

"אובמה הוא איש צעיר והוא רוצה הישגים", מנתח ברק. "הוא לא רוצה למצוא את עצמו במקום של קלינטון ובוש, כשהמצב הוא ש'זה אנחנו והם מול כל העולם'. עלינו להשלים תוך שבועיים את הסמינר הפנימי לקראת פתיחת תהליך מדיני. יחסי ישראל-ארה"ב הם הכי חשובים".

ומה בדבר הנעשה במפלגתו שלו? נראה שביטחונו של היו"ר חזק מתמיד וגם השמועות ששבו וצצו בשבועיים האחרונים על כוונתו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, להתמודד מולו ביום מן הימים - אינן מטרידות אותו. עיני אמנם היה עמוד התווך של ברק במהלכיו הפוליטיים האחרונים, אך ברק אינו רואה בו יריב. "עיני איש רציני ביותר", אומר ברק בנימה פטרונית משהו. "הוא לא הבעיה, הוא חלק מהפיתרון. בכל מקרה - תן לי עוד יריבים כאלה".