10 הערות לסיום: יוצאים לחופש הגדול

זהו. אפשר להוציא את השמשיות ומקדמי ההגנה, הליגה בשעה טובה מאחורינו. הקיץ הקרוב יעמוד בסימן ההתפרקות של חלק ניכר מקבוצותינו, מנטישת בעלים או הפחתה דרמטית בתקציב קבוצותיהם. אז לרגל מה שיקרה כאן, הנה 10 הערות לסדר היום.

1) בעל המאית. גאידמק, יאמר, שניידר, אלעד, הראל/טביב. זו הרשימה שאיתה אנחנו פותחים את הקיץ. זו הרשימה של האנשים שהרימו ידיים מהכדורגל הישראלי, כל אחד מסיבותיו. זו הרשימה ששוב גורמת להרהר בקלות הבלתי נסבלת שבה הבעלות על קבוצות עוברת כחפץ דומם ללא כל משמעות וערך, גם אם מדובר במועדוני פאר עם עשרות ומאות אלפי אוהדים מודאגים.

אולי הגיע הזמן שבהתאחדות לכדורגל וברשות לבקרת תקציבים יעשו חשבון נפש ויחשבו על מסלול ארוך טווח של רכישת בעלות על קבוצה. כמו למשל התחייבות לתקופת מינימום שתכבול את בעלי ההון הללו להחזיק בקבוצה. משהו כמו 5 שנים. אחרת, הקבוצות הללו יעברו טלטלות ולחצים מדי קיץ.

2) בעל המאה. ואולי אפשר גם לקחת את כל האדונים הנכבדים שהוזכרו לעיל ולשלוח אותם לסדנת בעלות ומנהיגות אצל יעקב שחר. קרוב לשני עשורים שהוא מנהל את מכבי חיפה ומצעיד אותה להישגים אדירים, תוך שהיא הופכת למועדון הכדורגל המוביל בישראל. כל זאת בהגיון, בלי לאבד את המכנסיים ועם הרבה מחשבה ובנייה לעתיד.

3) ברירת המחדל. נתי עזריה הוא ברירת המחדל של אנשי יאמר. קובי בלדב, מבכירי ההנהלה, אומר בבוקר בגלוי בראיון לגל"צ כי הם רצו את ראובן עטר וישבו איתו, אך הפערים הכספיים מנעו חתימה. במילים אחרות הם אומרים לעזריה: אתה ברירת המחדל הזולה שלנו. יש ליגה של 16 קבוצות ותקציב של 14 מיליון, תסתדר. אין לי דבר נגד יאמר שהשקיע מכספי משפחתו עשרות מיליוני שקלים. ההתרסקות הצפויה של נתניה היא הדוגמה הקלאסית לכל מה שמקולקל בכדורגל.

4) בחזרה לבית ברנר. השבר הגדול בהפועל תל אביב, שנחשף השבוע ב-ynet, מעלה זכרונות מימי בית ברנר העליזים. איפה אלי כהן שיהפוך את השולחן? במקום זה אנחנו מקבלים כאוס מוחלט מקבוצה נטולת ציפיות שהפכה לסגנית האלופה. אל תהיו בטוחים שמוני הראל לא ישלח את היד לכיס, ישלם לטביב 12 מיליון שקל על הנדוניה שהביא מכפר סבא ויישאר לבד כבעלי הקבוצה.

ואולי כל הברדק הזה צריך לגרום למישהו בהתאחדות להתעורר ולהבין שכאשר מצפצפים על החוקים ועל תקופות הצינון, צריך לבדוק ולחקור את הנושא מהיום הראשון שזה קורה, ולא באיחור ניכר של מספר חודשים?

5) הלוואי שתצליח. בספורט שמזוהה עם העולם הגברי, אלונה ברקת מתנהלת בינתיים בצורה נהדרת. בחירת גיא עזורי כמאמן היא הברקה וגם הדרך השקטה והמסודרת שבה היא פועלת יכולים להפיח אופטימיות בנגב. נשאר רק להחזיק אצבעות שברקת לא תיפול איפה שאיזי שרצקי ודניאל יאמר נפלו, תציב תקציב הגיוני שלא יכניס אותה ואת המועדון לגירעון משמעותי ותבנה את הפועל באר שבע כקבוצה שתישאר בליגת העל - ולא תחזור ללאומית פעם בשנתיים. 

6) לא מבין את תפקידו ומקומו. עמית בן שושן איבד את הראש בחגיגות הגביע של בית"ר ירושלים, כשהצטרף לשירה הגזענית. על האוהדים אין לקבוצה יכולת לשלוט, אבל על השחקנים כן. אז במקום לתקוף את התקשורת על כך שהיא עוסקת בנושא, היה עדיף לו היתה מענישה את בן שושן באופן חינוכי. נניח, מטילה עליו להנחות בצוותא עם סלים טועמה סדנה בנושא סובלנות וחשיבות המאבק בשנאה ובגזענות, כולל הרצאת אורח של עבאס סואן.

לסדנה הזו היו מוזמנים שחקני בית"ר ירושלים וראשיה, וכך כולם היו יוצאים נשכרים. אבל לראשי בית"ר ירושלים אין עכשיו זמן להתעסק בחינוך השחקנים. אולי אחרי שהקבוצה תיכנס למסלול הפירוק או הקפאת ההליכים, הם ייזכרו שאת בן שושן צריך להעניש.

7) עדיף להתפנן בברצלונה. גיא אסולין ירק בפרצוף של נבחרת ישראל. לא משנה אם זה הפחד משירות צבאי (?!) או החשש להיפצע. השחקן, שטרם הוכיח לנו שהוא באמת עילוי, מתנהג כמו אחרון הפחדנים. ראוי שילמד מליאו מסי אהבה לנבחרת מהי. כדאי להתאחדות להודיע למשפחת אסולין המורחבת שהיא פרסונה נון גראטה בנבחרות ישראל לשנים הקרובות. בנבחרת ספרד הוא כבר לא יוכל לשחק.

8) פינת הפרגון. זה הזמן להוריד את הכובע בפני ערן קוליק. מאמן סכנין רשם לזכותו שני הישגים מרשימים. הראשון בעצם ההישארות בליגה והשני בשינוי סגנון המשחק. מימי הטקוואנדו של לחמן לא נשאר דבר. נחמד לראות גם

שב"עולם ששייך לצעירים" מגיע מאמן בן 63, שבצ'אנס הראשון שהוא מקבל מזה למעלה מ-20 שנה בליגה הבכירה, מוכיח שהוא יודע את העבודה.

9) פנייה נרגשת לשרת הספורט. לימור לבנת, אנא הקימי במהירות האפשרית את מועצת הספורט שאת רוצה כל כך להקים. אין לנו יותר זמן וכסף לבזבז על פוליטיקה ובירוקרטיה. פוליטיקה שקובעת לאן יילך הכסף של הטוטו, פוליטיקה שמונעת הקמה בזמן סביר של האצטדיון העירוני בנתניה ובערים אחרות. פוליטיקה שמשבשת לנו את הספורט ואת הכדורגל שאנחנו אוהבים כל כך.

10) פנייה נזעמת ליו"ר ההתאחדות. אני מקווה שנהנית בגמר ליגת האלופות. מקווה עוד יותר שפגשת שם את מאמן הנבחרת שלך ואת עוזרו הנאמן ושנתת להם בראש על התנהגותם המבזה בהיעדרותם מגמר גביע המדינה. מקווה גם שהבנת שהצמד הזה צריך ללכת הביתה בסיום הקמפיין הנוכחי.